מקורות המידע למדד המוניציפלי

בסיס המידע של המדד המוניציפלי מגיע משני מקורות עיקריים:

נתוני ההלמס על הרשויות בישראל משנת 2002-2013

נתוני משרדי הפנים על הרשויות בישראל משנת 2004-2013

הנתונים מבסיסי המידע הללו מרוכזים לתוך פורמט אחיד ממנו מופקים הגרפים המשמשים את הניתוחים השונים. ריכוז הנתונים מצורף לכל ניתוח רשות וזמין למשתמשים

אתרי הרשויות משמשים כבסיס מידע לניתוחים איכותניים: שקיפות, נגישות, תכנון עירוני וכן ניתוחים מורחבים לנושאים שהמידע מההלמ"ס/משרד הפנים אינו מספק

מדד השקיפות של עמותת שקיפות בינלאומית ישראל משמש במסגרת ניתוח של רשויות המדורגות לפי המדד. כמו כן נעשה שימוש במדדים של העמותה למדידת שקיפות רשויות מקומיות עבור רשויות שאינן מדורגותבכל שימוש במקורות מידע נוספים אני משתדל לתת קישור למקור – אם פיספסתי לא לחשוש להעיר לי על זה

מודעות פרסומת

ראשון לציון

זכייתה של ראשון לציון כרשות האיתנה ביותר מבין הרשויות הגדולות (מעל 50 אלף תושבים) הופך אותה לקנה מידה מצויין ל"קצה החיובי" בסקלה של המדד המוניציפלי. אני מודה שתחילה לא האמנתי שאמצא עיר חזקה יותר מהרצליה (אותה ניתחתי באופן חלקי בעבר), אך כאשר בחנתי את הנתונים לפי המדדים שבניתי לא היה ספק שראשון זכתה במעמד זה בצדק. להמשיך לקרוא

גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא

תל אביב – יפו

אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה. להמשיך לקרוא