נתניה

בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.

אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:

  1. ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
  2. החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.

להמשיך לקרוא

חיפה

לחיפה יש מקום חם בלב שלי – אני יליד חיפה וגרתי ארבע שנים בעיר בתקופת הלימודים שלי, אחת התקופות היפות בחיי. זו בעיני גם אחת הערים היפות בישראל, יופי שלא פעם גרם לי להרהר למה חיפה נשארה מאחור כל כך ביחס לתל אביב.
לא פעם מדברים על כך שבירת הצפון פיספסה את הפוטנציאל שלה, נעקפה ע"י תל אביב אי שם בשנות ה-70 ומאז לא הצליחה להדביק את הפער. סיקרן אותי לדעת האם המדדים שפיתחתי יכולים לזהות חלק מהבעיות שמצביעות על הקושי של חיפה להדביק את הפערים. להמשיך לקרוא

רמת גן

פרישתו של צבי בר מההתמודדות לראשות העיר סיקרנו אותי לבדוק מה משאיר צבי בר מאחוריו לאיש שיחליף אותו. האם צבי בר משאיר עיר חזקה? האם ההתחדשות העירונית מאיימת על חוסנה של רמת גן, כפי שקורה בגבעתיים? האם יש קשר בין מצבה הכלכלי של הרשות לטוהר המידות של העומד בראשה?

כאשר בוחנים את רמת גן לפי המדדים, מתקבלת תמונה חיובית מאד – הרשות צימצמה את הגרעון השוטף והקטינה את היקף חובותיה, ההשקעה בתושב גבוה משמעותית מהממוצע לאשכול, כמו גם ההשקעה בתלמיד. לצד התמונה החיובית המדדים מעידים שהעיר נמצאת "בצומת כלכלית" – העיר נמצאת במצב "שיא" מבחינת הפרמטרים הכלכליים אבל אם לא יבוצע שינוי בההתנהלות העתידיתה, הסבירות לירידה במצבה הכלכלי גבוה מהסבירות לשיפור. להמשיך לקרוא

מה גרם לעלייה החריגה בממוצע הזכאים לבגרות מאז נכנס גדעון סער לתפקידו?

אחוז הזכאות לבגרות הוא נושא "חם" שמקבל הרבה כותרות בכל פעם שמפורסם נתון חדש בנושא זה. כאשר בחרתי את המדדים והנתונים שאני רוצה להציג בניתוח הרשויות ידעתי שנתון זה חייב להופיע ולו במשפט אחד הכולל התייחסות כלשהי לפרמטר זה בהקשר של הרשות.

בתחילה רציתי לבחון האם יש קשר בין ההשקעה בתלמיד לבין השיפור/הרעה באחוזי הזכאות לבגרות באותה רשות. ניתוח הקשר הנ"ל הוביל אותי למסקנה ו"תגלית". המסקנה הייתה שהקשר בין השקעה בתלמיד ושיפור באחוזי הזכאות לבגרות לא ממש קיים. התגלית הייתה שבכל הרשויות שבחנתי מצאתי שיפור משמעותי באחוזי הזכאים לבגרות החל משנת 2008. החלטתי להשאיר בצד את הפן הכלכלי של ההשקעה בחינוך (אולי זה יחזור בהמשך), בדקתי וקצת שאלתי לגבי התגלית שלי ומצאתי שאמנם איני יכול להסביר אותה לחלוטין, אבל הנתונים מעידים מעל לכל ספק שפקטור נוסף הוביל לשינוי בממוצע הזכאים, פקטור שאינו תלוי בתלמידים.

הניתוח הקצר שעשיתי מצורף כאן. אתם מוזמנים להחוות את דעתכם.

יפורסם בהמשך

מדד "על" לקביעת האיתנות הכלכלית של רשות – המדד לחוסן כלכלי של המדד המוניציפלי – יחולק למספר חלקים – מדד לרשויות עצמאיות, מדד לרשויות נתמכות וזיהוי תחום המעבר בין מעמד נתמכת ועצמאית (כמותית)

פרויקטים בקנה ופרויקטים בעתיד:

  1. מה מאפיין את רשויות המקומיות שהן גרים העשירים בישראל (חוץ מארנונה בתעריף מינימלי וועדת תכנון שעסוקה בעיקר באישור של בריכות שחיה)
  2. סקירה של כל הערים החרדיות מתוך נסיון להבין האם מדינת ישראל בנתה במודע ערים נזקקות (והאם יש לזה מוצא)
  3. ניתוח כלכלי של פרויקט התחדשות עירונית מסוג פינוי בינוי – כמה זה עולה לרשות ומה ניתן לעשות בכדי להפוך אותו למשהו שהוא יותר מאסופת מגדלים חדשים
  4. סקירה של מועצות מקומיות שהפכו לערים והאם השינוי "עשה" להן "משהו"
  5. ניתוח "הפוטנציאל הכלכלי" של מטרופולין אזורי בערי דרום השרון
  6. סקירה של איחודי רשויות ברשויות יהודיות – האם זה הוביל לשינוי המיוחל מבחינת יעילות המנגנון הרשותי (בניגוד לדעה המקובלת אני מנחש שלא, למעט כמה תקני בכירים ושכר ראש העיר)
  7. תרומות בבחירות לרשויות המקומיות – מה שרולניק אמר?
  8. השוואה בין המצב הכלכלי של הרשות כתלות בשליטה של ראש העיר במועצה

הרשימה תתעדכן מפעם לפעם