התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)

הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.

ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:

  1. בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
  2. הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים

בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.

תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.

הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים

הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו

עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).

פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.