מי שמקבל חופש פעולה תקציבי צריך לקחת גם אחריות חברתית

לאחרונה עבר בכנסת החוק לרשויות מקומיות איתנות  ושר הפנים אף הכריז על רשימת הרשויות המקומיות האיתנות. החוק מקנה לרשויות הללו חופש פעולה תקציבי גדול יותר מול משרד הפנים תוך הפחתת הביקורת שמבוצעת ע"י המדינה על אופן הניהול העצמי שלהן.

במקביל הגיש שר הפנים ערר על החוק שמחייב רשויות מדינה ורשויות מקומיות לשלם לעסקים קטנים ובינוניים בזמן בכדי להחריג את הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מתלוננות (ככל הנראה בצדק)  שהמדינה לא מעבירה להם כספים בזמן וכך יוצא שהרשויות מממנות מכספי התושבים שירותים שהמדינה צריכה לממן. למרות ההבנה לבעיה של הרשויות, צריך לבחון מהו היחס בין הוצאות הרשויות מול עובדי הקבלן  אשר ממומנות מכספי המדינה כנגד הוצאות הממומנות מהכנסותיה העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא

מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא

האם משרד החינוך יודע לאן הולך הכסף ולמה?

תוך כדי ביצוע השינויים במדד יש לי הזדמנות לבדוק נתונים שבעבר לא חישבתי ועכשיו הם זמינים להצגה. אחד הנתונים הללו הוא ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד לפי רשות.לאחר בחינה מדוקדקת של תקציבי רשויות מפורטים אני יודע ששימוש בממוצע השקעה בתלמיד לפי נתוני הלמ"ס מטעים. עיקר הכסף שנותן משרד החינוך הולך לטובת התלמידים העל-יסודיים שכן משכורות המורים העל-יסודיים מועברות דרך תקציבי הרשות למורים, בעוד שהמורים היסודיים מקבלים את משכורותיהם ישירות ממשרד החינוך. העיוות הזה דומיננטי בכל הקשור להשקעה בתלמיד מכספי משרד החינוך בעוד שההשקעה בתלמיד מכספי הרשות יותר מאוזנים בחלוקה בין השכבות היסודיות והשכבות העל-יסודיות.
למרות העיוות הזה החלטתי לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין כמות הכספים שמעביר משרד החינוך לרשויות לפרמטר אחר כאשר נקודת המוצא שלי היא שמדובר על מתאם ברור – רשויות יותר חלשות יקבלו יותר. נקודת המוצא הזאת נובעת מקריאה בדוחות תקציב מפורטים שם זה נאמר בבירור שרשויות חזקות מסובסדות פחות. את הניתוח הבא עשיתי על נתוני הלמס לשנת 2011. להמשיך לקרוא

מס הארנונה – חלק שני

אחרי שהסברתי קצת על ארנונה למגורים, אפשר לדבר על הארנונה עצמה.
יצא לי לראות מספר צווי ארנונה של רשויות שונות וגם דיברתי עם מספר פעילים על מהו מבנה הארנונה הצודק ביותר ברמה הארצית. אני אחלוק כמה תובנות שיש לי בנוגע לסוגיה זו וגם אתייחס לשינויים עתידיים שלא נלקחים בחשבון היום להמשיך לקרוא

מס הארנונה – חלק ראשון

גובה הארנונה ואופן החישוב שלה הפכו לאחרונה לנושא חם בעקבות העליה האחרונה והחריגה של 2014.
ישנו בלבול רב בנושא זה – איך מחושבת הארנונה, מדוע היא מחושבת ככה, מי מחליט כמה מעלים, מהו גודל הנכס ועוד שאלות לא מעטות.
חוסר הידיעה הזה משרת מאד את הרשויות – כאשר אדם לא מבין על מה גובים ממנו כסף, איך הוא יכול לייצר טיעון חזק כנגד שיטת הגביה?
בעקבות שיחות שהיו לי בתקופה האחרונה עם חברים מהמשמר החברתי המקומי במספר ערים, החלטתי לכתוב מדריך קצת שיעזור לכל אחד למצוא ולקרוא את צו הארנונה של עירו, מתוך תקווה שהשאלות שיצופו יאפשרו את המשך הדיון על נושא מתוך נקודת מוצא של הבנת צו הארנונה, גם אם זה באופן בסיסי.
אני אדון בנושא הזה בשתי פוסטים כאשר הפוסט הראשון ידון בקריאת צו הארנונה וכלי בסיסי לאופן להשוואה בין ערים, כאשר השוואה זו אפשרית. הפוסט השני ידון בשיטת החישוב ויתרכז בעקרונות חשובים הנוגעים להשלכות שיטות החישוב השונות, החסרונות והיתרונות שלהן.
ראשית, איך קוראים צו ארנונה? להמשיך לקרוא