האם בת ים היא הראשונה שתאוחד לתל אביב?


ביום רביעי ה-19 לנובמבר 2014 התייצבתי בקומה 9 בבניין הממשלה ברחוב בגין בת"א לדיון מס' 6 של הועדה שדנה באיחוד בת-ים ת"א והצגתי את עמדתי בנוגע לאיחוד הערים או חלוקת ההכנסות בין הערים. למי שעקב אחרי הפוסט הקודם שלי בנושא ישים לב שקצת שיניתי את הטון ביחס העמדה הראשונה שהצגתי. בכדי להבין מהיכן הגיע השינוי, צריך לחזור אחרונה שבועיים ל-5.11.14, ישיבה מס' 5, הישיבה הפתוחה הראשונה של הועדה, הישיבה בה הציגו בת-ים ות"א את עמדותיהן ביחס לאיחוד או החלוקה.

לישיבה הגעתי באיחור קל בגלל המאבטחים ולכן הגעתי לסופה של העמדה השניה שהציג ד"ר יניב ריינגוורץ שנוגעת לארבעה טיעונים מרכזיים מדוע האיחוד לא רצוי – חוסר ניצול יתרונות לגודל, שונות גבוהה בין התושבים, אי שיוויון בין הרשויות (פוליטי ומערכתי) וחוסר שיתוף הציבור ואף התנגדותו לאיחוד. עם חלק מהנקודות אני מסכים ואף התייחסתי אליהן, אם כי מנקודת מבט שונה.
העמדה השלישית הוצגה ע"י ד"ר רונית דוידוביץ והיא בעיני אחת העמדות המעניינות ביותר ששמעתי בנוגע לאיחוד רשויות (המצגת לא עושה חסד עם הדברים שנאמרו, קריאת הפרוטוקול מומלצת). הנקודה העיקרית שלקחתי מההצגה הזאת היא ההסבר שהיא נתנה על מהי העיר וכן על מהותו של איחוד רשויות – תהליך ולא אירוע סינגולרי. הדוגמה שניתנה היא איחוד כל המטרופילין של ניו יורק (מנהטן, ברוקלין וכן הלאה), איחוד שנמשך מספר עשורים! עצם התהליך יוביל לכך שכל התהליכים בפיתוח של בת ים יעצרו ובפועל פיתוח בת ים יתקע והיא (כרובע תל אביבי) תעמוד במקום.
העמדה הרביעית הוצגה ע"י רו"ח שלמה קינן ונגעה בעיקר לתמורות שהתרחשו בחוסן הכלכלי של בת-ים בעשור האחרון. מי שהציץ במצגת שלי בטח ישים לב שאני התייחסתי לכל התמורות שלא התרחשו בעשור האחרון, אם כי המצגת הזאת מסבירה שבת ים עברה תהליך הבראה הכולל קיצוץ של הרבה מאד משרות, מה שמסביר מדוע הוצאות הפנסיה של בת ים טפחו לכדי 17% מהכנסותיה העצמיות (הממוצע בערים העצמאיות עומד על 11%-10%)
המומחה הבא שהציג עמדה היה תמיר בין שחר שמשמש כיועץ של עיריית בת-ים לתוכנית המתאר. כל מי שעוסק בניתוח נתונים של רשויות יכול רק לקנא באיכות הנתונים ורמת הניתוח שהוא הציג (אני אעלה את המצגת שהיא תהיה זמינה). המצגת הציגה באופן מסודר מדוע אין לבת ים סיכוי להסתדר ללא חלוקת משאבים מהערים הסובבות ומדוע מגיע לבת ים לקבל את ההכנסות מערים אלה, כאשר הטיעון נשען על שתי נקודות – התכנון המחוזי מקפח את בת ים מבחינת נגישות למשאבים (כבישים ראשיים, מתחמי תעסוקה במקומות טובים, שטחים לפיתוח) וכן שאין הדדיות בין ההכנסות שמייצרים תושבי בת ים לערים השכנות וההכנסות של העיר – כ-50% מתושבי בת ים עובדים במתחמי תעסוקה בערים בסובבות ולכן בפועל "מייצרים" הכנסות ארנונה לערים האחרות. לגבי המקור לנתונים אלה אני חושב שכמה מחברי קצת "יזדעזעו" מהיכן הגיע המידע ומה המשמעות של זמינותו (ראו עמוד 23 בפרוטוקול).
אני יכול להיות ציני ולומר שהמצגת הזאת מראה מעל לכל ספק שאין לבת ים "זכות קיום" כעיר כי היא לא יכולה לספק לתושבים שלה שירותים נאותים, אבל זו הסתכלות מאד צרה.
אחרי המומחים דיברו מנכ"ל עיריית בת ים וראש העיר (או שמא זה ממלא מקום?) מדוע לא צריך לבצע את האיחוד. הזוית שבחר מנ"כל העירייה לשלול את האיחוד מעניינת, אבל אותי תפס נתון אחד שהוא הציג – ל-61% מהתושבים יש אמון בעיריית בת ים כגוף ציבורי המשרת את תושבי העיר. הנתון הזה סיקרן אותי אז הלכתי לתוצאות הבחירות בבת ים ומצאתי שבבחירות האחרונות הצביעו ללחיאני 58% מהקולות הכשרים, תוצאה די קרובה באופן מחשיד. האמת היא שביצוע סקרים כבר מזמן לא משקף את המציאות היות והנגישות של נסקרים בפילוח מספיק רחב כמו גם הנגישות שלהם לשיחת טלפון של סוקר שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני עשרים שנה. אני לא ארחיב על הנושא אבל רק אציין שבאותן בחירות הצביעו בבת ים רק כ-30% מבעלי זכות הבחירה, לא בדיוק רוב העיר.

בחלק השני של הדיון, הוצגה העמדה של ת"א ע"י רון חולדאי, לא נכחתי (לצערי) אבל קריאה של המצגת של ת"א וכן קריאת דבריו של חולדאי מציגים רעיון מרכזי שבו בת ים היא רק חלק מהפאזל – איחוד כל רשויות בטבעת הראשונה של ת"א לרשות אחת – ת"א רבתי. יש בה הרבה דברים נכונים והרבה דברים מקוממים בנתונים שהוצגו ע"י ת"א – נכון שת"א יכולה להביא משאבים, לחזק את בת ים ולתת לתושבים שירותים ברמה יותר גבוהה, נכון שלעיר מאוחדת יש יתרונות רבים מהיבטי תכנון והקצאת משאבים. מקומם כי המצגת מתייחסת לאיחוד עם בת ים בתור ההזדמנות להשקיע בכל מרחב דרום ת"א, הזדמנות שלא קיימת היום בגלל "ספי כניסה גבוהים" שלא מצדיקים את ההשקעה ללא האיחוד (אני בטוח שתושבי דרום ת"א ישמחו לדעת את זה, במיוחד אלה ששוחים הביתה אחרי כל גשם חזק). מקומם הביטול של זהות הקהילתית תחת רשות נפרדת רק בגלל שגם כך יש זהויות קהילתיות נפרדות בערים גדולות – ומה לגבי ייצוגיות של אותה זהות? ומה לגבי הייצוגיות של "תתי קבוצות" בתוך אותן קהילות?

זו אינה הפעם הראשונה שאני שומע על רעיון ת"א רבתי או חושב מיהן הערים צריכות להתאחד לתוך ת"א – אני אפילו מסוגל להסביר אילו ערים נמצאות על הכוונת של ת"א בשלב הראשון ואילו ערים היא תרצה "לספח" אחרונות. אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה נאמר באופן גלוי ע"י חולדאי וגם רואה מסמכים מקצועיים שכבר היום מסתכלים על הליבה של גוש דן (ת"א והמעגל הראשון) כיחידה אחת – מסמכים כאלה דורשים מחשבה והשקעה, יש מאחוריהם מן הסתם עוד נתונים וחשיבה.
נכון, זו אינה הפעם הראשונה שהוא אומר את זה (והוא בעצמו מעיד שהוא טוען את זה כבר 14 שנים), אבל אני לא חושב שיש הרבה תושבים של הערים שסובבות את ת"א שמודעים להצהרת הכוונת הזאת של ת"א והעומד בראשה. אני לא יודע כמה תושבי ת"א מודעים לכך שראש עירם רוצה להוסיף לעיר עוד ועוד רשויות. האמת היא שלמעט ברמת השלטון המקומי ופורום ה-15, לא נעשה על נושא זה דיון אמיתי ברמת התושבים ומה שהם חושבים על איחוד מסוג זה.

ואני חושב שצריך להיות לדיון בנושא הזה ואף יותר מכך, צריכה להיות חקיקה שמאפשרת לתושבים להביע את דעתם על הנושא וחקיקה יותר מסודרת מהחקיקה הנוכחית לגבי איחוד רשויות (ועדת חקירה שמתחילה הכל מאפס וכל ועדה פועלת לפי מטווה שונה) והתנאים לביצוע תהליך של איחוד רשויות.

אין ספק שהסוגיה הזאת מעלה אצלי לא מעט שאלות והתנגשויות – כחוקר של כלכלה עירונית אני מתחבר לדברים רבים שנאמרו בשבח איחוד הרשויות, ליתרונות שלהם ולכך שיש לעיר גדולה הרבה יותר כוח מול השלטון המרכזי, כוח שהיא יכולה למנף לטובת תושביה. אבל כתושב רמת השרון ופעיל בזירה המקומית אני חושב שלכל רשות יש צביון משלה שיפגע מאד כתוצאה מאיחוד כזה. גם הכוח של התושבים מול הרשות קטן בהרבה כאשר מדובר על מגה עיר לעומת עיר. במובן זה האיחוד יוביל לכל שהתושבים "יבלעו" בתוך עיר ללא אופי מוגדר שבו קולם של התושבים לא נשמע.

ונחזור לדיון מס' 6 – במסגרת ההצגת העמדה שלי הדגשתי את החשיבות של פניה לציבור בבת ים ולשאול אותו האם הוא מעוניין באיחוד, זאת במסגרת הבחירות הקרובות לראשות העיר. מרבית התושבים שאני שמעתי בזמן הדיון היו נגד האיחוד אך אני גם מודע לכך שיש תושבים שעמדתם הפוכהתושבים בעד האיחוד

.לאחר שסיימתי את דברי אמר לי אחד מחברי הועדה שההצעה שלי קוראת בפועל לביטול הועדה וקיום תהליך שאינו מעוגן בחוק. בתגובה ציינתי שהחוק דווקא כן מתייחס לבחירה של תושבים כאשר הם מחליטים להקים רשות חדשה, כמו כן אין סיבה לפזר את הועדה – במידה ויתקיים איחוד צריך לבצע עבודת הכנה, הגדרת התשתית והמתווה לאיחוד. במידה ותושבי בת ים יחליטו כי הם אינם מסכימים לאיחוד, תוצרי הועדה יכולים לשמש את משרד הפנים בהגדרת מתווה שיכול להוביל בטווח הארוך לחיזוק חוסנה של בת ים כך שתוכל להיות יותר עצמאית ולתת לתושביה שירותים יותר טובים.

למרות כל מה שראיתי, שמעתי וקראתי, אם תשאלו אותי מה יקרה, אני חושב שיש יותר סיכוי שהועדה תמליץ על איחוד. למה? מדינת ישראל, כמו הרבה גופים שלטוניים, לא לוקחת אחריות אלא אם היא עם הגב לקיר ואין דרך אחרת פרט ללקיחת אחריות. יש לגורמי הבקרה והתכנון המחוזיים והארציים אחריות לא קטנה במצבה הנוכחי של בת ים אבל בניגוד למקרים אחרים בהן רשויות על סף קריסה לא הייתה אלטרנטיבה פרט לסיוע של המדינה, יש למדינה את ת"א שמוכנה לאחד את בת ים לתוכה, יש לה פתרון שבו מישהו אחר לוקח אחריות, בין אם התוצאה הסופית תהיה טובה יותר או לא.
האם האיחוד הוא הפתרון "היותר טוב"? אין לי תשובה חד משמעית, אבל אני יודע שאם בת ים תאוחד לתוך תל אביב, העיר שלי היא הבאה בתור (או זו שאחרי הבאה בתור).

עידכון מה-25.11.14:
קראתי את הפרוטוקול של הדיון אחרי שעזבתי את החדר ומסתבר שישבו בחדר שני גזברים – גזבר בת-ים וגזבר ת"א. שניהם מיהרו לציין שהם לא מסכימים עם מה שהצגתי ושאני מפריז – גזבר בת-ים ציין שאני מפריז ביכולת שלהם לשפר את הגביה ולהתייעל וגזבר ת"א ציין שאני מפריז ביכולת של ת"א לתת כסף (אז מאיפה יבוא הכסף לממן את האיחוד?). הם גם רמזו שאני לא מקצועי, אבל מזה אני לא מתרגש, כי כנראה שלחצתי על משהו נכון.

6 תגובות

  1. בת-ים לא יכולה להיות הראשונה. יפו היתה הראשונה שאיחדו לתל-אביב בשנת 1949…

    • אגב, גם אז על אותו בסיס רעיוני – תל-אביב האיתנה צריכה להציל את יפו הכושלת.
      כדאי לשאול למה יפו אז היתה כושלת כלכלית ? אולי מאותה סיבה שבת ים כושלת היום……

    • הכוונה שלי הייתה לימינו אנו אך גם בהקשר של האיחוד כפי שחולדאי מייחל לו – ת"א רבתי. ההתייחסות שלי היא גם לאיחוד של ערים בסדר גודל של ת"א ובת-ים (גם אם ייתכן שבתקופת האיחוד של ת"א יפו הן נחשבו לערים גדולות במונחים של אותה תקופה).
      ולגבי האיתנות של יפו אז והסיבות לאיחוד – צריך לנבור בהיסטוריה, לדעתי זה לא רק משיקולים של איתנות. בספק אם האיחוד היה יכול להתקיים לפני קום המדינה, אירוע שהתרחש רק שנה לפני כן… אתה מוזמן לבדוק 🙂

  2. […] בפוסט השני כבר היה לי ברור שהועדה תמליץ על איחוד. הסיבות שציינתי בפוסט, בשילוב עם הסוגיות שהצגתי בפוסט השלישי, מופיעות במילים דומות בפירוט של עמדת המיעוט מדוע לא לאחד את בת ים – המדינה אחראית במידה רבה למצבה של בת-ים, הצביון הייחודי של בת-ים והאופי העירוני השונה של בת-ים מזה של ת"א מהווים סיבה מספיק טובה בשביל שהמדינה תיקח אחריות על בת-ים ותיתן לה את ההזדמנות לעמוד על רגליה. […]

  3. הכתב הנכבד מצא שהוצאות לפנסיה בעירית בת-ים 17% הן גבוהות ביותר בערים אחרות זה כ 10 -11% .זה לא התחום היחיד שבו מבוזבזים כספי התושבים וגם המדינה בבת-ים, גם על פירסום ויחסי ציבור שאין להם שום בסיס בשטח ובמציאות מוציאה העיריה הרעה ופושטת הרגל הזאת הון עתק.לכן לא פלא שהעיר הזאת נמצאת בפשיטת רגל, לכן האיחוד עם ת"א הוא צורך מידי ובלתי נמנע.

    • אני משתדל לא להוציא את דיבתם של רשויות אם הנתונים לא תומכים בזה. לבת ים, על אף שיש לה הוצאות חריגות על פנסיה וכו, מוציאה גם כספים על שירותים עירוניים וממלכתיים. הוצאות פרסום במספר מיליוני שקלים הן אולי בזבוז, אבל הן קטנות בהשוואה להוצאות העיקריות של הרשות שכן מופנות כלפי התושבים.
      זה נחמד להתנגח ברשויות בזבזניות, אבל זו לא המטרה של הבלוג - בשביל זה יש פייסבוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s