להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו


ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ב-26.7.17 בדיון בנושא העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים, זאת הזדמנות מצוינת להסביר למה מדובר על החלטה שהיישום שלה שגוי מיסודו ולמה עיריית ירושלים ומדינת ישראל דנה את כולנו להמשיך לסבסד את בירתנו, על אף שיש לה פוטנציאל להיות עצמאית.

העיר ירושלים ≠ הרשות המוניציפלית ירושלים

העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך הארציות (1) של ממשלת ישראל היא חלק ממהלך שמטרתו המוצהרת לחזק את מעמדה של ירושלים כמוקד שלטוני ולטובת חיזוק כלכלתה של העיר.

על מנת להבין מדוע מהלך העברת משרדי הממשלה לירושלים יחזק את מצבה הכלכלי של הרשות המקומית ירושלים אבל לא של העיר ירושלים, צריך להבין את תפקידם של "מרכזי כוחות משיכה" העירוניים, במקרה זה, משרדי הממשלה.

מרכזי כוחות משיכה העירוניים הם מוסדות ומבני ציבור אשר הרשות המקומית מפזרת ברחבי העיר בכדי לייצר מוקדים שונים, מוקדים אשר מצידם מוביל לתנועה סביב המוקד (של תושבים ועסקים) ומפתחים סביבם סביבה עירונית. למרכז כוחות משיכה עירוני יש את היכולת להפוך למכפיל – הביקוש מצד המשתמשים מעלה את המחירים, מעלה את הביקוש להגדלת זכויות ומגוון שימושים וכך האזור ממשיך להתפתח וגם להקרין על שטח יותר ויותר גדול. אם זאת, כאשר מוקדי המשיכה הללו ממוקמים באופן שגוי, אין הם תורמים דבר לעיר והם בפועל מבוזבזים.

מנקודת מבט של העיר ירושלים, קריית הממשלה היא בזבוז אדיר של מוקד משיכה עירוני – כל קריית הממשלה מנותקת מהעיר והפעילות העסקים והמסחרית של העיר. הקריה עצמה מנותקת פיזית, קשה להגיע אליה שלא ברכב פרטי, קשה להסתובב בה (המרחקים בין הבניינים גדולים, אין צל, הטופוגרפיה לא מקלה על המצב) והקריה עצמה היא "אוטונומית" – לא צורכת יותר מדי שירותים מהעסקים שקיימים בעיר, למעט עסקים גדולים מספיק שיכולים לתת שירות מרכזי (כמו למשל שירותי האכלה גדולים, שירותי חניה, חברות גדולות שמוכרות ציוד משרדי), כאשר גם עסקים אלה מגיעים לקריה הממשלתית ברכבים ובכך מאפשרים לדיירי הקריה להישאר במשרדיהם (לא שיש להם באמת לאן ללכת).

תוכנית ההעתקה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים משמרת את המבנה הזה ובפועל לא תורמת כלל לחיזוק העיר. אפשר לומר דבר דומה על פרויקט "שער העיר" אשר ממוקם בכניסה לעיר ובפועל פועל כחומה בצורה בכניסה לעיר אשר מאפשר לכל מי שבה בשעריו להישאר בו ולא להמשיך הלאה לתוך העיר – כל מרכזי כוחות משיכה ירוכזו במקום אחד מבוזבז. אותו עקרון תופס גם למכללה הצבאית שמתכוונים להקים בבית הכרם – מוקד משיכה פוטנציאלי שיעמוד בניתוק מהעיר ויבוזבז לחלוטין.

מדוע "שער העיר" הוא בעייתי לכלכלה של העיר? כאמור, דה פאקטו הפרויקט מנותק מהעיר. מעבר לכך, פרויקטים מהסוג הזה שנחשבים אזורי נדל"ן יוקרתיים מראש מדירים מתוכם את הכוח המניע החזק ביותר של העיר – העסקים הקטנים. מספיק להסתכל על תמהיל החנויות בקניונים ומתחמי מגדלים בת"א בשביל לראות שרוב השוכרים הם רשתות ולא עסקים קטנים (עסקים ללא סניפים נוספים) – בדיוק ההפך מהמצב בתוך העיר עצמה שם רוב העסקים בקומת הרחוב אינם רשתות אלא עסקים קטנים. מכיוון שרף הכניסה למתחם זה יהיה גבוה, אך תנועת האנשים בתוכו תהיה גבוהה, הוא ימשוך לתוכו הרבה אנשים/עסקים וגם יוביל לקניבליזציה של מתחמים אחרים (וקניונים אחרים) – תהליך זה יוביל לפגיעה הן במרכז העיר (שם יהיו פחות אנשים) והן במתחמים אחרים. הפגיעה במרכז העיר תהיה דומה למקרים שקרו בערים אחרות שבהן קמו מרכזי תעסוקה מחוץ למרכז העיר – החנויות שבהן יחלשו, איכות החנויות תדעך, כמות האנשים תקטן והאזור יכנס למעגל דעיכה שעלול להחריף.

אבל אין סיכוי שהסוגיה הזאת תעלה בדיון. ככל הנראה מה שיקרה הוא שבדיון ידברו, יותר מהכל, על כך שהממשלה שוב לא עומדת/תעמוד ביעדים שהיא הציגה. מצד שני, עיריית ירושלים תבוא ותדגיש (ואולי גם תבקש) שפרויקט שער העיר הוא החלק של הרשות המקומית בקידום העברת משרדי הממשלה לתוך ירושלים ועכשיו המדינה צריכה לעשות את שלה. אף אחד לא ישאל שאלות כמו:

  1. איך בדיוק ריכוז כל משרדי הממשלה במקום אחד, מנותק ממרכז העיר ירושלים (2) מחזק את העיר? האם אין פה בלבול בין חיזוק הרשות המקומית וחיזוק העיר (זה לא אותו דבר!)?
  2. האם שקלו אי פעם פתרונות של העתקת משרדי הממשלה לתוך העיר עצמה, על צירים של תחבורה ציבורית (בשביל להפחית את השימוש במכוניות פרטיות)?
  3. מדוע שעובדי המדינה ירצו לעבור לגור בירושלים עקב מעבר המשרדים לתוכה? האם השירותים שירושלים מספקת ישתפרו? האם יוקר המחיה בירושלים ירד? האם הארנונה למגורים בירושלים תרד (בממוצע, ירושלים היא הרשות עם הארנונה היקרה בישראל)
  4. האם העלות של העברת כל משרדי הממשלה לירושלים, הן בהיבט עלויות הנדל"ן והן בהיבט העלויות שמושטות עקב מעבר כ"א, מוצדקות? האם נעשתה אי פעם עבודה שבחנה את הסוגיה הזאת?

אף אחד גם לא יטרח לשאול האם בחנו את ההשלכות של מעבר המשרדים מרשויות שהיו בעבר "עיר עולים" על תקציב קרן הארנונה הממשלתית? האם היקפה ישמר או יפחת?

ולמי שהחזיק מעמד עד לפה, סקירה היסטורית של ההחלטה עד היום והסבר איך עלול מעבר המשרדים לירושלים להשפיע על קרן הארנונה הממשלתית.

סקירה של התקדמות ההחלטה עד היום

בעשור האחרון התקבלו החלטות ממשלה רבות הנוגעות לפיתוח ירושלים, אך ישנן שלוש ההחלטות המרכזיות הנוגעות להעברת משרדי הממשלה:

  1. החלטה מס. 1661 של הממשלה מיום 13.05.2007 (הממשלה ה – 31 אהוד אולמרט)
  2. החלטה מספר 1605 של הממשלה מיום 18.05.2014 (הממשלה ה – 33 בנימין נתניהו)
  3. החלטה מספר 2686 של הממשלה מיום 28.05.2017 (הממשלה ה – 34 בנימין נתניהו)

החלטה 1661 היא ההחלטה הראשונה בנושא שהתקבלה לפני עשור והיא הנחתה על הקמת צוות שיוביל את המהלך, כולל מיפוי המשרדים הרלבנטיים, תכנון המעבר ויישומו תוך 8 שנים ממועד קבלת ההחלטה

מרבית ההנחיות תחת החלטה זו לא קוימו ומבקר המדינה נתן את דעתו על אי הביצוע של ההחלטה (במסגרת ביקורת שעשה בשנת 2012) תוך שהוא מצביע על כשלים בקידום ההחלטה, חוסר תיאום בין הגופים השונים הנוגעים בנושא והיעדר "אבא ואמא" לקיום ההחלטה. גם ועדת הביקורת בכנסת דנה בנושא ב-27.5.14, כשבוע ומספר ימים לאחר שהממשלה החליטה לדחות את יישום הביצוע עד 2019.

החלטה 1605 היא ההחלטה השניה בנושא אשר דחתה את יישום החלטה 1661 לשנת 2019 תוך שהיא מתניעה מחדש את ההחלטה וכן "מעבה" אותה במספר הנחיות לנציב המדינה בנושא הסדרת המעבר של כ"א לירושלים. במסגרת ההחלטה הועבר הטיפול והיישום של מהלך זה למשרד לענייני ירושלים אשר היה באותה תקופה נפתלי בנט והיום התיק משוייך לזאב אלקין אשר מכהן גם כשר הממונה על המשרד להגנת הסביבה (בין תקופת בנט לאלקין התיק היה תקופה מסויימת תחת משרד ראש הממשלה).

החלטה 2686 הינה המשך של החלטה 1605 בכך שהיא מגדירה הקצאה של דיור להשכרה בתחומי ירושלים לטובת עובדי מדינה שיעברו לגור בירושלים, בין אם המשרד בו עובדים נמצא כבר היום בתחומי העיר אך החלטה זו רלבנטית גם למשרדים שיעברו לתחומי העיר.

החלטות הממשלה כוללות הנחיות רבות שבעקבותיהן אמורה הייתה להתגבש עבודת מטה עם מספר תוצרים:

  1. מיפוי של כל משרד הממשלה ויחידות הסמך הארציות בישראל
  2. תוכנית עבודה להעברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך, תוך מיפוי הנדל"ן הרלבנטי בתחומי ירושלים אשר "יקלוט" את המשרדים והיחידות השונות, בין אם בבניינים קיימים או בבניינים חדשים
  3. ישיבות של ועדת חריגים אשר במסגרתה ניתנו אישורים או נדחו בקשות שנוגעות להישארות משרדי ממשלה ויחידות סמך מחוץ לירושלים
  4. תוכנית לשיפוי ועידוד עובדי המדינה לעבור לירושלים או לקבל את העתקת המשרדים לירושלים

הדיון בועדת הביקורת ב-27.5.14 אשר דן בנושא אי מימוש החלטת הממשלה הציף מספר סוגיות חשובות שנוגעות להעברת המשרדים:

  1. עבודת משרד ראש הממשלה לא בוצעה באופן רציף, המנדט שנתנה הממשלה לצוות לא היה מלא והקשיים שבהם נתקלו היו רבים משחשבו, בין היתר בגלל התנגדויות של המשרדים והיחידות עצמן לעבור (בדגש על התנגדות העובדים לעבור)
  2. לירושלים (של 2007) לא היה את מלאי הנדל"ן הנדרש לטובת העברת היחידות ולכן התהליך היה איטי. אמנם עיריית ירושלים סייעה ונוסף מלאי שמאפשר העברת יחידות, אבל מלאי זה עדיין לא מספיק בשביל כלל היחידות.
  3. בתוך העיר עצמה לא היו מספיק שטחים אבל גם אז הגורם שאחראי על הדיור הממשלתי העדיף להעביר את משרדי הממשלה לקריית הממשלה, תוך הקמת בניינים חדשים (בניין ג'נרי 2 כדוגמה) ולא קידום העתקת היחידות לתחומי העיר.
  4. התוכנית של "שער העיר" החדש של ירושלים (מרכז עסקים, תרבות ומסחר בכניסה לעיר באזור בנייני האומה) אמורה לתת מענה לכל הצרכים של משרדי הממשלה כאשר מחצית מהשטחים מיועדים למשרדי הממשלה ויחידות הסמך.

בדיון תוצג התקדמות בחלק מהנושאים הבאים:

  1. התקדמות בנציבות המדינה בנוגע להעברת העובדים לירושלים, בדגש על עידוד העובדים והתמודדות עם ועדים שמתנגדים להעברה
  2. צפי להשלמת המבנים החדשים בקריית הממשלה וכמה משרדים ויחידות סמך יעברו לתוכם מתוך כלל המשרדים ויחידות הסמך שמופו מחוץ לגבולות ירושלים (אמל"ק – חלק השנה, הרבה קיבלו פטור, צפי לסיום המהלך ב-2025)

קרן הארנונה וההשפעה של ביטול הפטורים החלקיים מארנונה למשרדי הממשלה בירושלים

במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2017/2018 אושרה בוטל מעמד "עיר עולים" והוקמה קרן הארנונה הממשלתית אשר ריכזה לתוכה הוצאות ארנונה הממשלתיות היחסיות שהועברו לרשויות במעמד "עיר העולים" עקב מעמד זה. ירושלים, אשר לא נכללה בשינויים אלה ממשיכה לקבל ארנונה "מלאה" ללא פטור ממשרדי הממשלה, כאשר נכון לנתוני 2016, מדובר על תשלומי ארנונה בהיקף של 150 מיליון שקלים.

את תרחיש המעבר של משרד ממשלתי או יחידת סמך לירושלים יש לבחון לפי מעמדה הקודם של הרשות "הנעזבת":

  1. אם המשרד הממשלתי היה ממוקם ברשות שלא הייתה בעבר "עיר עולים", תשלומי הארנונה שיורדים מתקציבו גדלים פי 2 (רוב המשרדים מקבלים פטור בהיקף של 50%).
  2. במקרה שהרשות שנעזבה הייתה במעמד "עיר עולים", נוצר מצב בעייתי – המשרד הממשלתי שילם בעבר את מלוא תעריף הארנונה ולאחר שהרשות איבדה את מעמד עיר העולים, הפטור שהיה אמור המשרד לקבל הופרש בפועל לקרן הארנונה הממשלתית. אבל במעבר לירושלים אין פטור ולכן המשרד צריך לשוב ולשלם את התעריף המלא (ובירושלים הוא גם לרוב יותר גבוהה). נשאלת השאלה האם הסכום היחסי שהופרש לקרן הארנונה ישאר בקרן או יגרע ממנה?
    אם הוא ישאר בקרן, המשרד הממשלתי משלם "כפל קנס" – גם משלם את מלוא תעריף הארנונה וגם מפריש לקרן הארנונה הממשלתית סכום שבעבר שילם לרשות שעזב עקב מעמדה כעיר עולים.
    אם הוא יגרע מהקרן, הרי שכלל הרשויות החלשות שהיו אמורות להנות מהקרן הזאת יאבדו את הסכום. היות וקיימים בקרן סכומים בהיקף של לפחות 100 מיליון שקלים שמשוייכים לפטורים שקיבלו משרדי ממשלה ארציים ויחידות סמך, מדובר על סכום מהווה כ-20% משוויה השנתי של הקרן.
  3. יש גם מקום להתייחס לכך שמדובר על כסף שהרשות הנעזבת מפסידה (ת"א לבדה מקבלת בסביבות 50 מיליון שקלים בשנה ממשרדי ממשלה שאינם משרד הביטחון, זאת אחרי הפטור) וכך יוצא שעיריית ירושלים מוסיפה לקופתה מתחזקת על חשבון רשויות אחרות, לא תמיד בצדק.

(1) הכוונה היא למשרדי ממשלה ויחידות סמך שאין למיקומן הגיאוגרפי קשר למהות תפקידן, כמו לדוגמה משרד התרבות, רשות המים וכו'.

(2) אין לעובדי המדינה ושאר העובדים במתחם "סיבה" לצאת ממנו לתוך העיר

מחשבה אחת על “להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו

  1. פינגבק: סיכום מקומי – סוף עונת התקציבים | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s