אתגר התיירות של הרשויות המקומיות בישראל


שנת 2017 הייתה שנת שיא לתיירות בישראל לאחר חמש שנים בהן הייתה סטגנציה במספר הלינות במלונות תיירות בישראל, עם 24.2 מיליון לינות במלונות תיירות (86% מכלל הלינות ב-2017) לעומת 22.2 מיליון לינות במלונות תיירות בשנת 2016, כאשר רוב הגידול נובע מתיירים ובעיקר בזכות הגידול בביקוש לשני יעדי התיירות המרכזיים בישראל – ירושלים ותל אביב – ביקוש אשר בא לידי ביטוי בגידול ממוצע תפוסת החדרים בערים אלה לעומת מ-60% בשנת 2016 ל-70% בשנת 2017. יחדיו ריכזו ירושלים ותל אביב כ-57.3% מכלל לינות התיירים בישראל וכ-77.1% מכלל הלינות בערים אלה.

ריכוזיות באתרי הלינה

איור 1 – מוקדי התיירות בישראל

אבל תמונת התיירות בישראל רחבה ומורכבת יותר מאשר מספר לינות. ראשית, נתוני מס' חדרי האירוח, בשילוב עם שטחי החיוב לארנונה ממלונות מצביעים על ריכוזיות של התיירות בישראל, כאשר ממוקדת בשבע מוקדים אשר מרכזים כ-64% מכלל חדרי האירוח וכ-66% משטחי הארנונה למלונות בארץ. מוקד שמיני משמעותי לתיירות הוא ישובי המרחב הכפרי בצפון הארץ (בעיקר הגולן, הכנרת וגליל עליון) אשר יחדיו כוללים עוד כ-7.6% מכלל שטחי הארנונה למלונות. כ-90 רשויות בישראל כוללות בתוכן שטחי מלונות, אך כ-80% מהם מרוכזים ב-15 רשויות מקומיות.

איור 2 – יעדי תיירות של תיירים מחו"ל וישראלים

היבט נוסף הוא חלוקת הלינות בין התיירים מחוץ ובין הישראלים היוצאים לנופש/ כאמור, מרבית הלינות של תיירים בישראל הן בירושלים ובת"א, אך הבאה בתור ביעדים הפופולרים היא טבריה, המרכזת 8.5% מלינות התיירים בארץ (קרוב למחצית הלינות בטבריה). חלוקת לינות התיירים בישראל מצביע על שתי סיבות מרכזיות להגעת תיירים לישראל – דת (צליינים ואחרים) וקיט (בעיקר בערי חוף ואילת), כאשר לינות ביעדים מסיבות דת מהוות קרוב ל-50% מכלל לינות התיירים מחו"ל. לעומת התיירים מחו"ל, לינות במלונות תיירים של ישראלים מצביעות על אופי החופשות של ישראלים בארץ – לברוח כמה שיותר רחוק משגרת יומם. מעל 70% מלינות ישראלים במלונות תיירות היו ליעדים רחוקים מהמרכז – אילת (6.2 מיליון לינות), ים המלח (1.6 מיליון לינות), טבריה וישובים כפריים (1.9 מיליון לינות). אם זאת, ניתן לתת הסבר אחר לכך שהישראלים בוחרים ללון רחוק מהמרכז – השיפור המתמשך ברשת הכבישים המהירים בישראל מקטין את זמני הנסיעה לאזורים רבים וכך ישראלים רבים יכולים לנפוש רחוק ולחזור בפרק זמן סביר בסוף היום. הנתון שמחזק הסבר זה יותר מהכל הוא החלוקה של סוג הטיולים של הישראלים בארץ – 10.1 מיליון טיולים ללא לינה לעומת 7.9 מיליון טיולים עם לינה

איור 3 – עוגת הטיולים בארץ ומאפיינים כללים

הפערים בין טיול חד יומי וטיול עם לינה מהותיים, הן מבחינת היקף ההוצאה לטייל והן מבחינת עוגת ההוצאות. טיולים חד יומיים מאופיינים בהוצאה נמוכה לטייל (115 ₪ לאדם) ומתוכה כ-54 ₪ היא לאטרקציות ומסעדות ו-47 ₪ היא הוצאה על תחבורה. היות ו-92% מהישראלים משתמשים ברכבם הפרטי לטיולים, רוב הוצאה זו משוייכת להוצאות דלק. לעומת זאת, בטיולים הכוללים לינה ההוצאה גבוהה יותר, כ-815 ₪ לאדם, מרבית ההוצאה היא על לינה (562 ₪ לאדם), וההוצאה על דלק, אטרקציות ומסעדות כפולה ביחס לטיול יומי – 100 ₪ על דלק ו-100 ₪ על אטרקציות ומסעדות, כאשר הוצאה על מסעדות שולית מבין השניים (16 ₪ לאדם), מה שמעיד מרבית הישראלים המטיילים מעדיפים לינה הכוללת ארוחות.

האתגר של הרשויות המקומיות בפיתוח תיירות

נתוני התיירות מצביעים על חלוקה של עוגת התיירות לשני חלקים לא שווים – החלק הגדול של שמונה מוקדי הלינה אשר מרכזים את הפעילות הכלכלית המוזנת מתיירים אשר רובם מטיילים ולנים במוקדים ומנגד, החלק הקטן של שאר המדינה שמרכז פעילות כלכלית של ישראלים הטיילים ללא לינה. האתגרים של הרשויות במוקדי התיירות שונים מהאתגרים של הרשויות שאינן במוקדים.

האתגר של הרשויות אשר נמצאות מחוץ למוקדי הלינה כפול – מצד אחד הן צריכות לפתח מוקדי תיירות אשר יעודדו את הישראלים לעצור בדרכם למוקדי הלינה ומצד שני לפתח מספיק מוקדי תיירות אשר יעודדו את המטיילים לשהות עוד לילה ולא לחזור הביתה בסוף היום, על אף שזמן הנסיעה מאפשר זאת. מסע הפרסום שקידמה עיריית ירושלים "מקסימום ירושלים במינימום יומיים" הוא דוגמה לקושי להחזיק ישראלים באזורי תיירות במרחק נסיעה קצר, קושי אותו גם חולקות רשויות כמו עמק המעיינות (בה נמצא הסחנה), רשויות בצפון הנגב המערבי (אירועי דרום אדום) וכמובן רשויות קרובות כמו חיפה, ובאר שבע, עמק חפר והרשויות באזור השפלה.

ויש את הרשויות שנמצאות בכלל מחוץ למשחק התיירות. מתוך 86 הרשויות הלא יהודיות, הרוב מכריע של חדרי האירוח נמצא בנצרת. במרבית הרשויות הלא יהודיות אין חדרי אירוח למרות שרבות מהן נמצאות בצפון בסמיכות לישובים יהודיים המפעילים צימרים ולינה כפרית. היעדרותן של הרשויות הלא יהודיות מזירת התיירות מחייבת חשיבה וטיפול, שכן מדובר על ענף בעל פוטנציאל גדול, הרבה מעבר לאירועים בודדים כמו "כפר ביקרת" (שאתר האינטרנט שלו לא פועל), קניות בירכא וסיורים בעיר העתיקה של עכו.

האתגר של הרשויות במוקדי הלינה הוא קודם כל, הפיכתן לאטרקטיביות ביחס לטיולים בחו"ל. מאז פתיחת השמיים בישראל, הבחירה בין לינה בחו"ל ולינה בצפון או אילת הפכה להיות קלה לישראלי, אשר מחפש את הדיל הטוב ביותר ואת המגוון הרחב ביותר של אטרקציות. הישראלי רואה לנגד עיניו את עלות המלון בחו"ל בשילוב עלות הטיסה לעומת הלינה בצימר בצפון או מלון באילת, מצביע בכיסו ומאז שנת 2012 גדל מספר היציאות של ישראלים לחו"ל מ-4.4 מיליון ל-7.6 מיליון בשנת 2017, כאשר נתוני היציאות מצביעים על כך שלפחות 50% היו לטובת נופש – לפחות שליש מכלל החופשות עם לינה של ישראלים. כך יוצא שהאתגר המרכזי של הרשויות במוקדי התיירות הוא להראות לישראלים שעלות "החבילה" כולה – נסיעות, לינה, אטרקציות ומסעדות – לא שונה מזו של חופשה בחו"ל.

מעבר לתחרות מול המוקדים מחו"ל, לרשויות הפריפריאליות שבהן יש מוקדי תיירות קיים אתגר "אירוני", להישאר רחוקות, זאת על מנת שהישראלים ימשיכו להעדיף לשלב בטיולם לינה מאשר לחזור בסוף היום לביתם. אם זאת, הסיבה המרכזית לאתגר זה נובעת הקשר החזק בין טיולי ישראלים בארץ ואחוז השימוש ברכב פרטי. בגלל היעדר חלופות לטיול בארץ בתחבורה ציבורית, בעיקר בסופ"ש או לחילופין, הקושי להתנייד בין מוקדי הלינה והאטרקציות, הופך את האפשרות לטייל לנחלתם הבלעדית של בעלי הרכבים. רק בערים בהן יש מרחקי הליכה סבירים בין המלונות ובין האטרקציות הפתוחות בשבת, כמו בתל אביב או אילת, יש לתיירים ישראלים את האפשרות לוותר על רכבם.

האתגר של רון קובי

טבריה, מוקד הלינה החמישי בגודלו בישראל, צריכה להתמודד עם שני אתגרים – אין בעיר הרבה אטרקציות באופן כללי ובשבת בפרט ועל מנת להתנייד מהעיר לאטרקציות באזור הצפון והכנרת בפרט, צריך רכב פרטי. במצבה היום טבריה היא נקודת יציאה לתיירים, לא מוקד תיירות בפני עצמה, מצב שמוביל לכך שתיירים שכבר מגיעים לטבריה, משאירים את כספם רק בבתי המלון בעוד ששאר הוצאותיהם נעשות מחוץ לעיר. מעמדה של טבריה כנקודת יציאה לתיירים גם פוגע ביכולתה לבדל את עצמה משאר אתרי הלינה באזור הגולן והכנרת (למעט לבאי חופי הכנרת) אשר רובם אינם נגישים לתחבורה ציבורית ומחייבים רכב פרטי על מנת להתנייד – וכך היא מתחרה בהם על מרכיב המחיר, ללא יתרון תחרותי נוסף. האתגרים אלה של טבריה מעמידים את מאבקו של ראש עיריית טבריה, רון קובי, לפתיחת העיר בשבת והפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כמאבק שאינו מאבק נגד הדתה כי אם מאבק לשיפור מצבה הכלכלי של טבריה והפיכתה למוקד תיירות, מוקד שגם זמין לאוכלוסיה ללא רכבים (כמו אילת ותל אביב). הצלחתו של רון קובי לפתוח את טבריה בשבת ולהפוך אותה למוקד שמשאיר את התיירים (וכספם) בטבריה, יעזור לעירייה לשמור על כ-21% מהכנסותיה מארנונה שאינה למגורים ויכול להיות פתח להשקעות נוספות להן הרשות זקוקה מאד בכדי להתחזק ולהתגבר על עשור של גרעונות בתקציב שהשאירו קודמיו.

 

הפוסט הזה מבוסס על נתונים שאספתי לטובת הרצאה שהעברתי במסגרת קורס של בוגרי תוכנית צוערים לשלטון המקומי

https://www.facebook.com/plugins/video.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2FMunindex%2Fvideos%2F2230441133667284%2F&show_text=0&width=560

מחשבה אחת על “אתגר התיירות של הרשויות המקומיות בישראל

  1. לדעתי האתגר האמיתי הוא של ממשלת ישראל, והוא חיוני לא רק לבעיית הריכוזיות של התיירות בארץ אלא בכלל לחיים בישראל – תחבורה ציבורית. זה לא מפליא שתיירים התרכזו בשתי ערים גדולות, ואילו ישראלים שמחזיקים רכב פרטי (לרוב מחוסר ברירה כי התח”צ לא מספקת פתרון טוב לעבודה/לימודים ובטח לא נותנת מענה בסופ”ש וחג) יצאו החוצה. הבעיה היא לא אטרקטיביות אלא גישה. יצא לי לדבר לפני שבוע עם תייר יפני שביקר פה פעמיים, הוא סיפר שזה היה עונש בכל פעם שהוא ניסה לצאת מהערים הגדולות בתחבורה ציבורית כדי לטייל למשל בכנרת. הוא ויתר מראש על חלק מהאתרים בגלל חוסר נגישות למי שאינו שוכר רכב.
    שוחחתי גם לאחרונה עם ישראלי נטול רכב מחיפה שרצה לקפוץ לסופ”ש באילת ונוכח לדעת שייצא יותר זול ופחות זמן נסיעה לתפוס טיסה מהצפון לקפריסין…

    העלויות הן הבעיה השנייה, בעיקר בפנייה לקהל ישראלי: גם אם אולי חופשה בישראל כן אטרקטיבית בעיני רבים, עלויותיה ביחס לחו”ל הופכות אותה ללא כדאית. כאדם חסר רכב שנוסע בתקציב זול, הרבה יותר הגיוני מבחינתי לנסוע ליעדים הזולים באירופה מאשר לעשות חופשה בארץ.

להגיב על יעל לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s