רכב קיבוצי


העבודה על ה-MRI לרשויות מקומיות כללה, בין היתר, עיסוק במדדי תחבורה וניידות. אחד המדדים כלל את הפרמטר מס' רכבים למשק בית. במהלך העבודה על המדדים היה צורך לבצע התאמות של חלק מהמדדים לטובת המועצות האזוריות שלגביהן נתוני תחבורה מחייבים הסתכלות שונה כי הנתונים של המרחב הכפרי שונים מהנתונים של הרשויות העירוניות (גם אם בסופו של דבר המדד אומר את אותו דבר על ניידות וקישוריות). תוך כדי העבודה עלתה השאלה האם יש הבדלים בין המועצות האזוריות, הבדלים הנובעים ממבנה התאגדות של הישובים – או במילים אחרות, האם יש הבדל בין הקיבוצים, המושבים והישובים הקהילתיים.

התוצאה שהתקבלה מניתוח רגרסיה שעשיתי לנתונים הציגה תוצאה מפתיעה ומובהקת – מספר רכבים למשק בית במועצות אזוריות יהודיות ומעורבות מראה כי מס' הרכבים הבסיסי למשק בית עומד על 1.32 רכבים למשק בית, אחוז הלא יהודים ברשות אינו משפיע באופן מובהק, אך קיים פער מובהק בין מועצה שכל ישוביה קיבוצים למועצה שכל ישוביה אינם קיבוצים העומד על 0.56 רכבים למשקי בית. אחוז הישובים מסוג קיבוץ מסבירים כ-36% מנתוני אחזקת רכב למשק בית במועצות אזוריות (R^2), אחוז משמעותי במונחים סטטיסטיים.

ממוצע רכבים למשק בית במועצות אזוריות יהודיות ומעורבות

אחוז קיבוצים מתוך כלל הישובים במועצה

תוספת רכבים למשק בית כתלות באחוז הקיבוצים

1.32

0%

0

30%

0.16-

60%

0.33-

100%

0.56-

שימו לב שלמרות העימוד של הטבלה, העמודה של אחוז הקיבוצים מתוך כלל הישובים לא קשורה לאשכול הסוציואקונומי ועומדת בפני עצמה.

המשמעות של התוצאה הסטטיסטית היא שרכבים קיבוצים מורידים את היקף הבעלות על רכבים בכחצי רכב למשק בית, תוך שהם יכולים להקטין את הבעלות הממוצעת על רכבים במועצות אזוריות, בהן יש תלות גבוהה ברכב פרטי, לרכב בודד למשק בית ואף פחות מזה. יתרה מזאת, ההשפעה של רכבים קיבוציים משמעותית יותר מעושר האישי של משקי הבית.

הנתון הזה מביא אותי לסוגיה אחרת – כבר כמה שנים שרכבים שיתופיים הפכו להיות המילה החמה בתחום התחבורה והמענה לפקקים. אם זאת, הדיון על רכבים שיתופיים מפספס את העובדה שבישראל כבר פועלת שנים רבות תחבורה שיתופית פרטית – רכבי קיבוץ.

הרכב הקיבוצי מול אוטותל

מיזם אוטותל אשר מצטט את הישגי מיזם אוטוליב הצרפתי (שנסגר) קובע שלרכבים שיתופיים יש יכולת לצמצם ב-30% את האחזקה של רכב משפחה שני בקרב המשתמשים שלו. אם ניקח לשם השוואה את נתוני החזקת רכב למשק בית בערים החילוניות הגדולות (נתוני למ"ס 2017), נמצא שהיא נמצאת בטווח של 0.9 (חיפה ופתח תקווה) עד 1.7 (כפר סבא), כאשר ערים כמו תל אביב, רמת גן וראשון לציון נמצאות בתחום של 1.2 רכבים למשק בית. המשמעות של נתונים אלה היא שמיזם אוטותל, אשר מפזר 260 מכוניות ברכבי העיר, יכול לצמצם בקרב 7,500 משתמשי האוטותל (נכון לנובמבר 2018) את כמות הרכבים הממוצעת למשק בית, אבל בתמונה הכללית יוצא שבעבור סכום של 100 מיליון שקלים הצליחה עיריית תל אביב להשפיע על פחות מ-4% מתושביה. ידרשו עוד מיליארד שקלים לפחות בכדי שתוכל להשפיע באופן משמעותי בכדי להוריד את היקף אחזקת הרכב ב-0.3 רכבים למשק בית לכל היותר (בהסתמך על נתוני האוטוליב).

הקיבוץ הגדול ביותר בישראל הוא קיבוץ מעגן מיכאל בחוף הכרמל עם 1,880 תושבים, כך שמס' הרכבים המירבי בקיבוץ עומד על 474 (לפי 3 נפשות למשק בית) אך הגודל הממוצע של קיבוץ עומד על 725 תושבים, כך שעבור קיבוץ ממוצע מספר הרכבים עומד על 182 – ובכל מקרה הממוצע עומד על כ-0.76 רכבים למשק בית. יוצא כי על אף שכמות הרכבים בקיבוצים גבוהה ביחס שבין מס' המשתמשים למס' הרכבים, מדובר על משק סגור שבו מספר המכוניות למשקי בית קטן מזה שקיים בערים.

בחינה של היבטים נוספים הקשורים לתחבורה בערים כגון הרכבת הקלה מראה כי גופי התכנון מעוניינים להגביל את תקני החניה בקרבת הרק"ל לתקן של חניה בודדת לדירה (או משק בית) ואף לחצי חניה למשק בית במתחמי מגורים מעורבים במרכזי ערים. ההשפעה הצפויה של תחבורה ציבורית רבת קיבולת על מתחמי מגורים פחותה מזו של רכבים קיבוציים!

לבטל את האוטותל?

המסקנה הראשונית מניתוח נתוני הבעלות על רכבים בקיבוצים מצביעה על כך שיש לרכב שיתופי פוטנציאל להפחית את היקף אחזקת הרכבים הפרטיים – אם מדובר על משק משתמשים סגור בתחום שטח מוגדר. העלויות הצפויות של מימוש הפוטנציאל הזה במסגרת מיזם אוטותל – רכישת מכוניות בהיקף שיוביל להורדה המשמעותית של אחזקת רכבים – אסטרונומיות, אבל הפלטפורמה הדיגיטלית לניהול האוטותל תהיה זהה לפלטפורמה לניהול של צי רכב קיבוצי.

ומה לגבי פלטפורמות שיתוף רכבים אחרות כגון אובר, ליפט וכו'? אפילו הן כבר מודות שהן לא מקטינות את כמות הרכבים בכבישים ואף מקטינות את השימוש בתחבורה ציבורית או הליכה ברגל. דווקא הרכבים הקיבוציים מאלצים את המשתמשים להשתמש במה שיש וכאשר אין – יש תחבורה ציבורית.

הערה: עדכנתי את הטקסט בעקבות הערה נכונה שקיבלתי בנוגע לניתוח.
כמו כן, מצורף הקובץ

5 מחשבות על “רכב קיבוצי

  1. למה חשוב היקף הבעלות על רכב פרטי? האם לא חשוב יותר להעריך את כמות הנסועה לתושב (ק"מ/שעות)??

    • החשיבות נובעת מהצורך להעריך את מידת הניידות והנגישות של התושבים – מעט רכבים (במיוחד במגזר הכפרי) הוא חסרון שפוגע בניידות. חושב גם לציין שבעלות על רכבים פרטיים הוא רק אחד הפרמטרים שנלקחים בחשבון.
      לגבי כמות נסועה – זה להבנתי פרמטר דינמי מדי ולרוב משתקף בנתונים אחרים כגון מס' התושבים שעובדים מחוץ לישוב, מרחקים למוקדי תעסוקה/מוקד עירוני. אלה פרמטרים שמודל כן לוקח בחשבון ולגבי חלק מהרשויות הם קיימים.

  2. בהחלט זו בדיקה מעניינת. למקרא הדברים עלו שתי נקודות – 1. הצורך בניידות בקיבוצים ובישובים כפריים נמוך ככל הנראה מאשר בישובים עירוניים כי המגורים, העבודה והפנאי מרוכזים ברובם בישוב ובמרחקי הליכה שאינם דורשים רכב פרטי. עובדה זאת משפיעה על הצורך בבעלות כמו גם על היקף הנסועה. וזה מביא אותי לנקודה השנייה – 2. היקף הנסועה הוא הנתון היותר מעניין מאשר היקף הבעלות. למיטב הבנתי, רכב שיתופי עירוני מעלה את היקף הנסועה בכך שמעביר נוסעים ממערכות הסעה המוניות לנסיעה בשיתופי.

  3. בהחלט זו בדיקה מעניינת. למקרא הדברים עלו שתי נקודות – 1. הצורך בניידות בקיבוצים ובישובים כפריים נמוך ככל הנראה מאשר בישובים עירוניים כי המגורים, העבודה והפנאי מרוכזים ברובם בישוב ובמרחקי הליכה שאינם דורשים רכב פרטי. עובדה זאת משפיעה על הצורך בבעלות כמו גם על היקף הנסועה. וזה מביא אותי לנקודה השנייה – 2. היקף הנסועה הוא הנתון היותר מעניין מאשר היקף הבעלות. למיטב הבנתי, רכב שיתופי עירוני מעלה את היקף הנסועה בכך שמעביר נוסעים ממערכות הסעה המוניות לנסיעה בשיתופי.

    • תודה על ההערות/הארות. מהיכרותי הרחוקה עם המגזר הכפרי, הצורך בניידות במושבים גבוהה מאד כי במקרים רבים החינוך הלא פורמלי (חוגים) לא נמצאים בישוב ויש רשויות רבות שלא מספקות הסעות ולכן ההורים הם המסיעים. צרכניות במושבים/קיבוצים אינן נפוצות ולכן גם בשביל קניות צריך לנסוע. משיחות שהיו לי עם אנשי שלטון מקומי מהמועצות האזוריות, ניידות היא בעיה אמיתית ולכן, למיטב הבנתי, הצורך בנסיעות אינו נמוך ובכל מקרה, היקף הבעלות על רכבים למשק בית במועצות שרובן מושבים לא שונה בהרבה מזה שבערים באשכולות הגבוהים.
      היקף נסועה הוא נתון מפתח – שאין לי לגביו מידע. הרכב הישובים מסביר רק 36% מהשונות בין המועצות, מן הסתם יש עוד כמה פרמטרים שיכולים להעלות את רמת ההבנה לגבי מס' הרכבים למשק בית, אבל זו לא הייתה מטרת הבדיקה (לא ניסיתי לאתר את כולם).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s