לנבא משבר או לא לנבא משבר, זו השאלה


מאז שהוצאתי את הפוסט על המשבר התזרימי העתידי ברשויות המקומיות, שאלתי את עצמי מספר פעמים האם יש מקום להרחיב ולדבר על אופי המשבר, להשוות למשבר של 2002/3, איזה מדדים צריך לכמת והאם יש בכלל מקום להוציא פוסט המנסה לנבא את המשבר ברשויות.

אז אני אתחיל מהסוף – המצב הנוכחי מורכב מאד, יש יותר מדי נעלמים שאי אפשר לכמת ולכן לנבא איפה יהיה משבר ומה גודלו יהיה שטות וגם עלול ליפול כפרי בשל בידי אינטרסים שלא בטוח שטובתם היא החוסן הכלכלי של השלטון המקומי. כן, משברים הם הזדמנות לשינויים, אבל יש שינויים ויש שינויים.

על מה כן אפשר ורצוי לדבר? על התמונה המורכבת ממבט 10,000 רגל.
קודם נתייחס לטווח הקצר (מרץ-מאי):

1. צריך להבין שהמשבר שחוות הרשויות המקומיות התחיל לפני הקורונה. היעדר תקציב מדינה עושה לרשויות החלשות נזק כי יש פחות כסף שאפשר להעביר להן בצורה מסודרת – הקרן לצמצום פערים העבירה רק מחצית מהכסף, מענקי האיזון לא התעדכנו ונותרו כפי שהיו ב-2019 (למרות שיש רשויות שגדלו). הרשויות הנתמכות הן קבוצה נפרדת מהרשויות הלא נתמכות והתייחסות אליהן כאותה קבוצה היא שגיאה.

2. הרשויות הלא נתמכות שיש להן עסקים חטפו כבר היום מכה כי הרשויות האיתנות "משתתפות" בהנחות לעסקים ב-8% ואלה שאינן איתנות "משתתפות" ב-4%. אם ניקח את המקרה "הקיצוני", עיריית ת"א משתתפת בערך ב-70 מיליון ש"ח.

3. הרשויות הנתמכות שיש להן עסקים (ולכן מקבלות מענק בעיקר בגלל עומס מלוות והפרשות לפנסיה) קיבלו שיפוי כמעט מלא מהמדינה ולכן, באופן אירוני, נמצאות בבעיה פחותה, כי גם מענק האיזון שלהן מיועד לממן הוצאה שלא אמורה לגדול משמעותית.

4. כמו במקרה של צוק איתן (רק על סטרואידים), רשויות הפסיקו לחלוטין כל פעילות תרבות, חינוך לא פורמלי, מערך ההסעים לחינוך הרגיל והמיוחד וכמו כן התמיכה בבעלי צרכים מיוחדים צומצמה משמעותית. רוב הפעילויות האלה מנוהלת ע"י הרשות ומסופקות ע"י קבלנים ועמותות, מה שאומר שההוצאה עליהן נחתכה/נחסכה מהרשויות. גם אחרי שנתחיל לצאת מהסגר, יש לא מעט פעילויות שלא יחזרו כל כך מהר. צמצום בהוצאות משמעו יותר כסף בקופה, במיוחד כאשר מדובר על כסף צבוע.

5. בניגוד לרשויות בעלות האמצעים, רשויות נתמכות לרוב מקבלות כסף לטובת פעילויות תרבות וחינוך לא פורמלי מהמדינה, לא פעם כנגד מאטצ'ינג או לכל הפחות דרישה מהרשויות המקבלות "להציג קבלות" על ביצוע הפעילות. בהיעדר פעילות, אין כסף מהמדינה ולכל היותר נשאר בידי הרשות מרכיב המאטצ'ינג.

6. אם חשבתם שלרשויות יש יותר כסף בגלל ביטול פעילויות, אז צריך להסתכל על הצד השני – פעילויות שהרשויות יוזמות שלא קיימות בשגרה, כמו למשל, חלוקת מזון לקשישים, רכש מזון לסיוע לאוכלוסיות נזקקות (למשל, ילדים שקיבלו את האוכל במסגרת פרויקטי הזנה הממומנים ע"י המדינה במסגרת בתי ספר – עכשיו צריך להביא להם אוכל הביתה, כי אין להם). אם יש תחום שבו יש חוסר וודאות גדול לגבי ההוצאות שנוספו לרשויות המקומיות, הרי שההוצאות העודפות במסגרת שירותי הרווחה הוא אחד הנעלמים הגדולים ביותר.
הנושא הזה סבוך מאד לרשומה הזאת מכיוון שהוא כולל בעיות של חלוקת סמכויות ואחריות (שהיעדרן גורם להוצאות לא צפויות, לעיתים גבוהות מאד).

7. בעוד שארנונה היא מקור ההכנסה העיקרי של הרשויות העצמאיות, יש גם הכנסות נוספות שמגיעות לקופתן, כמו למשל, חניה ואגרות. אז נכון לעכשיו, כנראה שדמי החניה שהרשויות קיבלו בחודשיים האחרונים שואפים לאפס, אגרות למיניהן הצטמצמו וכנראה שבקרוב הרשויות יתחילו לתת פטור מאגרות שילוט וכו' בשביל להקל על עסקים, כך שגם משם התזרים הצטמצם. יש רשויות שעבורן מדובר על הרבה כסף (הרצליה מקבלת 30 מיליון ש"ח בשנה מחניה).

אם נסכם את הנקודות העיקריות, בטווח הקצר הרשויות הנתמכות נמצאות בבעיה עוד מלפני הקורונה ולמרות שהן לא מאבדות כסף בגלל ההנחות לעסקים, אין להן שום עודפים שמצטברים בקופתן.
מנגד, הרשויות הלא נתמכות מפסידות כסף בגלל ההשתתפות בהנחה לעסקים, בגלל הוצאות לא צפויות בתחומי הרווחה והיעדר הכנסות שלא מארנונה. מצד שני, הן גם לא מוציאות כסף. קשה לדעת מה המצב של הרשויות הלא נתמכות כי כימות של אובדן ההכנסות והיעדר ההוצאות אינו חישוב פשוט.

הטווח הבינוני (יוני – דצמבר):

בטווח הבינוני יקרו כמה תהליכים שרק יקשו על הרשויות המקומיות:

1. אם בכל שנה רשויות מקומיות גובות (בערך) 85%-90% מהחיוב השוטף של הארנונה שלא מגורים, כי באופן "טבעי" עסקים נסגרים או נקלעים לקשיים שמצמצמים את ההכנסות של הרשויות, אז קריסתם של עסקים יקטינו עוד יותר את פוטנציאל ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים. אותו צמצום בהיקף של X אחוזים הוא נעלם שקשה להעריך אותו, אבל הוא שם והוא יפגע ברשויות.

2. גם הארנונה ממגורים תצטמצם, כי עסקים קורסים >= משקי בית שקורסים. אם הגביה השוטפת ממגורים עומדת על 90%-95% בשנה, אז יהיה צימצום ב-Y אחוזים. בגביה ממגורים, זאת לצד גידול בהנחות בארנונה בגין מבחן הכנסה.

3. תקציב המדינה יאושר (בסופו של דבר) והאוצר, כמו שהאוצר יודע, ימצא איך לקזז את העברות הכספים לכל הסמוכים לשולחן המדינה, כולל הרשויות המקומיות. "איכשהו" תמיד יוצא שבעלי האינטרס שלא מחזיקים בכוח פוליטי נמצאים בסוף הרשימה של מי שמקבל ובראש הרשימה של מי שמקוצץ.

4. לצד אובדן ההכנסות, הרשויות יצטרכו להשקיע עוד כסף בכדי לקיים פעילויות שבעבר עלו פחות, זאת מכיוון שצריך לפעול בסביבה עם חשש להתפרצות קורונה – יותר כסף לחיטוי המרחב הציבורי, יותר כסף לפיקוח שהציבור יקפיד על ההנחיות, יותר כסף להשקעה בשמירה על קשר עם הציבור ותמיכה באוכלוסיות המוחלשות.

בסיכומו של דבר, בטווח הבינוני הרשויות הלא נתמכות כנראה יחלשו. הרשויות הנתמכות יפגעו גם הן כי הן תלויות בתקציב המדינה ובארנונה ממגורים, שני מרכיבי הכנסה שצפויים להיפגע.
אבל אי אפשר להתנבא מי תפגע יותר ומי פחות. אפשר לדבר רק מי נכנס עם רזרבות לאירוע הזה ואצל מי הקופה ריקה, מי תכנן את התקציב בצורה שמרנית ומי באופטימיות.

בטווח הארוך – 2021

רצוי לא לדבר או להתנבא, אבל חשוב לציין שיש לשלטון מרכזי ריכוזי נטיה לפעול בדיוק הפוך ממה שצריך כאשר יש משבר – במקום לבזר ולהרחיב סמכויות, יחזרו לדבר על איחוד רשויות, במקום להעביר יותר כסף לשלטון המקומי, השלטון המרכזי ירצה לרכז לידיו יותר כסף בכדי לשלוט בחלוקתו. במילים אחרות, כנראה שנראה הרבה רעיונות שנכשלו בעולם (ובארץ) עולים באוב בחסות המשבר ויהיה קשה לגרום למישהו לשמוע שהרעיונות האלה דורשים חשיבה של שגרה.

אבל, אם יורשה לי להתייחס לנושא אחד, אז אציין שעכשיו הסיכוי לביטול איחוד בת ים עם ת"א (ב-2023) נראה אפילו יותר קטן וגם לא חכם, אם רוצים בטובת תושבי בת ים. בת ים "נהנית" מכל הבעיות האפשריות שהמשבר הזה מביא – צמצום בהכנסות ממשלתיות, צמצום בהכנסות מארנונה ממגורים ומעסקים, גידול הדרישה להנחות בארנונה וגידול בהוצאות רווחה. אם יש משהו שיכול להחזיק את השירותים שמקבלים תושבי בת ים, זה הכסף של ת"א – רק שלנוכח הנסיבות, בספק אם ת"א תרצה לקלוט לתוכה את בת ים.

ונקנח במסמך ההמלצות של המרכז השלטון המקומי לרשויות המקומיות, שרק ממחיש כמה הסוגיה סבוכה.

עדכון: כמה ימים לפני שפורסם הפוסט הזה יצא גם מכתב העמדה של איגוד הגזברים. יש בו גם התייחסות לכמה מהנקודות שהעלתי פה

מחשבה אחת על “לנבא משבר או לא לנבא משבר, זו השאלה

  1. פינגבק: עדכון תקופתי מאי 2020 | מרחב אזורי הוגן – השתתפות ומעקב בוועדה הגיאוגרפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s