לנתק את הטייס האוטומטי של הארנונה


גלובס פרסמו טור דעה שלי בנוגע לטייס האוטומטי של עדכון התעריפים בארנונה. בדרך כלל אני לא מפרסם את הטורים האלה בבלוג, אבל הפעם, בגלל שכתבתי שתי גרסאות לטור הדעה, אני משתף את הגרסה שלא פורסמה. השורה התחתונה זהה.

בינואר 2020 פרסמה הועדה המייעצת לעיריית ניו יורק לרפורמה במיסוי העירוני דו"ח ביניים ראשון במסגרת פעילות לקדם רפורמה במיסוי העירוני. תהליך זה, אשר קורה במדינת ניו יורק כל 20 שנה בערך, נועד לתת מענה לעיוותים אשר נוצרו עם השנים. לנגד עיניהם של חברי הועדה עמד עקרון פשוט אך מאתגר: "כל מערכת מס רכוש צריכה להיות הוגנת, צפויה ושקופה, כך שלא תוביל לדחיקה של תושבים ותיקים או שוכרים מהשכונות בהן הם גרים. העקרונות הללו צריכים לעמוד בליבה של המערכת, אך הגדרה כללית זו טומנת בחובה אתגר – השגת האיזון העדין שבין שימור וחיזוק השירותים הציבוריים שהתושבים מצפים לקבל ובין הצורך לדאוג שנטל המס לא מייצר עומס רב על בעלי הנכסים".
(אמנם הארנונה היא מס רכוש עקיף, אך העקרון עדיין רלבנטי עבורו)

ובינתיים בישראל, פרסם משרד הפנים את "בציר" הבקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2021 – 82 רשויות, מתוכן כ-13 אשר ביקשו לבטל את העדכון האוטומטי ו-6 אשר ביקשו להעלות באופן חריג את כלל התעריפים מעבר לעדכון האוטומטי, כאשר כלל הרשויות מבקשות לשנות סעיפים נוספים, בין אם הפחתות או העלאות, כל זאת בהתאם למדיניות המיסוי העירונית שלהן.

שיטה זו של עדכון תעריפי הארנונה, עדכון אוטומטי לצד בקשות חריגות פרטניות, מיושמת מאז תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אוטוטו 30 שנים ללא שינוי, זאת על אף הביקורת הציבורית המתמשכת והקמתן של שתי ועדות – ועדת ברזילי שסיימה את פעילותה ב-2012 וועדה פנימית של משרד הפנים שסיימה את פעילותה ב-2018. גם נוכח המשבר הכלכלי שחל בישראל משרד הפנים בחר שלא לפעול לשנות את השיטה ולכן היא נעדרת מחוק ההסדרים או מסדר היום של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.

ישראל אינה המדינה היחידה בה קיימת שליטה חזקה של השלטון המרכזי על המיסוי ברמה העירונית. גם בארה"ב ומדינות מערביות נוספות השלטון המרכזי מגביל מאד את השלטון המקומי בקביעת המיסוי, שינוי שהתגבש בשנות ה-90, באותה תקופה שבה לקח השלטון המרכזי בישראל את השליטה על המיסוי המקומי. אם זאת, בעוד שבמדינות מערביות השלטון המרכזי מכתיב את גבולות הגזרה ונותן לשלטון המקומי לנהל את המיסוי בתוך אותן גבולות, בישראל השליטה המרכזית מוחלטת – עדכונים אוטומטים לכלל הרשויות על אף השוני הגדול ביניהן (ראו טבלה), הצורך בבקשות חריגות על אף שתקנות הארנונה מגדירות את גבולות הגזרה לתעריפים ונהלי משרד הפנים מגדירים את השינויים המירביים המותרים. השליטה המוחלטת של משרד הפנים במנגנון המיסוי העירוני מונעת מהשלטון המקומי ובמיוחד מהרשויות העצמאיות את הגמישות הנדרשת בכדי שיוכלו להתאים את מדיניות המיסוי המקומי למדיניות העירונית ובכך מכשיל משרד הפנים את הרשויות הללו ומונע מהן לקחת אחריות – בין אם אחריות על קביעת המדיניות אותה הן רוצים לקבל ובין אם אחריות על התנהלותן באיזון שבין אספקת שירותים יעילה ובין גביית מיסים מכבידה.

הגיע העת לשחרר את השליטה על הארנונה לרשויות שהוכיחו שהן יכולות לקחת אחריות על המדיניות העירונית שלהן, רשויות שמסוגלות להתמודד עם הביקורת של תושביהן מבלי להסתתר מאחורי התירוץ שלא הן אלה שקובעות את המיסוי העירוני, אלא משרד הפנים.

(הלמ"ס, נתוני סוף 2018)מס' רשויותמשקל הארנונה מסך ההכנסות (בניכוי הנחות)משקל ההכנסות הממשלתיות מסך ההכנסותמשקל ההכנסות מארנונה ממגורים מסך הארנונה
רשויות המובילות בגביית ארנונה (50% מסך הארנונה הנגבית)*1151.6%35.3%36.8%
רשויות המובילות בגביית ארנונה (80% מהארנונה)5247.5%39.5%41.4%
רשויות המובילות בגביית ארנונה (90% מהארנונה)9442.0%44.9%47.3%
שאר הרשויות16121.5%68.6%66.9%
הרשויות, לפי סדר ההכנסות: תל אביב -יפו, ירושלים, חיפה, פתח תקווה, ראשון לציון, אשדוד, נתניה, באר שבע, רמת גן, חולון, הרצלייה. (הרשויות שסומנו בקו תחתון ביקשו לבטל את ההעלאה האוטומטית).

2 מחשבות על “לנתק את הטייס האוטומטי של הארנונה

  1. פינגבק: חוסר התאמה בין רבדים של כלכלה | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: רפורמה בהכנסות השלטון המקומי | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s