התוכנית הכלכלית לשנת 2023 – הגרסה לפני סחר הסוסים

מסמכי התוכנית הכלכלית לשנת 2023 (להלן "חוק ההסדרים") הופצה בהיקף נרחב ברשתות החברתיות וחשבתי שיש ערך להתייחס לטיוטה, על אף שבדרך כלל הגרסה לאישור הממשלה שונה (לעיתים מהותית) מהטיוטה.

צריך לזכור – הטיוטה היא המסמך לפני סחר הסוסים שקורה בין האוצר לבעלי העניין השונים – אגף התקציבים באוצר מציג תוכנית נרחבת, לעיתים על גבול הבדיונית, תוך שילוב של סעיפים מסיחי דעת ושערורייתיים, זאת על מנת שיהיה לו עם מה לסחור מול השרים בכדי לשמר את הסעיפים שבאמת חשובים לו לקדם. וכמובן שהסעיפים שמנופים מחוק ההסדרים הזה נשמרים בתיקיה מיוחדת ומוחזרים לשולחן בשנה/ים הבאות בגרסאות משופרות/מעודכנות, בשביל שיהיה עם מה לסחור או, במקרה שהוא מגבש הצעות אפילו יותר שערוריות, להעביר אותם בחוק.

יש הרבה מאד פרקים במסמך, חלקם לא נוגעים לרשויות המקומיות, חלקם נוגעים בליבת הסוגיות של הרשויות המקומיות. ההתייחסות ברשומה זו תתמקד בשני פרקים – חיזוק מנועי הצמיחה ודיור. "הפורמט" בו הרשומה תהיה כתובה הוא תקציר של הסעיפים השונים, כפי שאני מבין וקורא אותם (הן מהנוסח והן מההסברים) ובמקרה שאני רואה לנכון, יש התייחסות לבעייתיות של הסעיף בהיבטים שונים (סוג של שורה תחתונה ביקורתית) – התייחסויות אלה יופיעו בכתב נטוי מודגש.

יש שני פרקים שאני לא מתייחס אליהם ברשומה הזאת כי צריך לתת להם מקום משלהם. פרק נוסף מפורט פה אבל יקבל מקום ברשומה נפרדת במורד הדרך, כחלק מהרשומות שאני מתכנן להוציא על תחום הנדל"ן בישראל.

לפני שתתחילו לקרוא אקדים ואומר – הקריאה בחוק ההסדרים בעיניים שלי נעשית מתוך השקפת עולמי הכלכלית של "מה שחשוב", במקרה שלי מדובר על ביזור סמכויות, חיזוק השלטון המקומי, חיזוק האיזונים והבלמים ברמות השונות ומתן פתרונות שמתמודדים עם הבעיות ולעומת ניסיון לתקן אותן בשיטת הטלאים. במובן הזה, חוק ההסדרים פועל הפוך מההשקפה הכלכלית שלי – הוא מגביר ריכוזיות של השלטון המרכזי, הוא מחליש את השלטון המקומי, מחליש את האיזונים והבלמים ללא מענה משלים והפתרונות שלו "פחדניים", תלאי על תלאי שלא באמת מתמודדים עם הבעיות. חוק ההסדרים הוא כלי רב עוצמה – הוא יכול לייצר רפורמות משמעותיות במדינת ישראל (שללא ספק צריכה אותן) והוא יכול להיות כלי משמעותי בייעול המשק. במקרה של הגרסה שעליה מתייחסת רשומה הזאת, הכלי הזה מבוזבז ברובו על סחר סוסים מול בעלי האינטרס השונים שיש להם כוח פוליטי וצעדים חד צדדיים מול מי שאינו יכול להתנגד.

פרק חיזוק מנועי הצמיחה של המשק הישראלי

  • עדיפות מיזם תשתיות לאומיות
    1. המשמעות המרכזית של מהלך זה – עקיפת סמכויות התכנון של הרשויות המקומיות והמחוזות לשם קידום מיזמים בתחומיהם במסגרת הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות). זה סעיף שמשמר את הריכוזיות של הממשלה על פני הרובדים הנמוכים יותר ובראשם הרשויות המקומיות.
    2. סעיפים 1-12 – בין הסעיפים הרבים של חוק זה נקבע, בנוסף לריכוז הסמכויות וחוסר היכולת לערער על העבודות במיזם (ביטול היכולת להוציא צו מינהלי), כי למיזמים הללו יהיה מותר לעבוד 24/7 ויהיה להם מותר להרעיש בחריגה מהמותר בחוק במגבלות של קריטריונים מוגדרים… שלא ניתן לאכוף אותם (חריגה של 10 דציבלים למשך יותר מ-250 שעות שנתיות – איך בדיוק תבדקו את זה?). [סעיף זה מחליש את זכות הערעור של התושבים שחיים ליד תשתיות לאומיות]
    3. סעיפים 13 ו-14 – החוק הזה גם מחייב את פקיד היערות לתת מענה מהיר לדרישה לכריתת עצים, מפריט חפירות של עתיקות לגופים פרטיים בנוסף לרשות העתיקות. [סעיף זה מאפשר עקיפה של סמכויות של גופים השייכים לשרשרת הייצור הסדורה של בניית מבנים ותשתיות בישראל]
    4. סעיף 28 – החוק גם קובע את תעריף הארנונה לתחנות המטרו – 51 ₪ למ"ר (מינימום ומקסימום). [סעיף זה קובע באופן ריכוזי את תעריפי הארנונה לתשתיות ציבוריות, במנותק ממערכת התעריפים הרגילה של הרשויות וללא הסבר מדוע 51 ולא 49 או 73]
    5. סעיף 30 – החוק קובע אפשרות ליצירת מיזמים מסחריים בתחומי התשתיות – אבל מגדיר שהמדינה תקבל על זה תמלוגים. החוק גם קובע שמדובר על מהלך רטרואקטיבי שחל גם על מיזמים מסחריים קיימים. באופן מאד נוח החוק לא קובע את גובה התמלוגים ומשאיר למועצת רמ"י לקבוע את זה, כאשר דברי ההסבר מתייחסים להסכם הקיים לגבי פארק אריאל שרון בו גובה התמלוגים עומד על 8% (מועצת רמ"י היא גוף הפועל ללא שקיפות והחלטותיו מתקבלות ללא דיון ציבורי).
      [סעיף זה מייצר שינויים רטרואקטיביים להתקשרויות של המדינה מול גופים המנהלים תשתיות ציבוריות ומגדיר מנגנון חדש למשיכת ערך מתשתיות ציבוריות המופעלות ע"י זכיינים או חברות ממשלתיות]
    6. סעיף 32 – הגדרה כי ברירת המחדל היא שיהיה מנגנון חלוקת הכנסות מתשתיות אלה לפי השפעות חיצוניות (זיהום, פסולת, רעש), בדגש על תחנות כוח או מתקנים לטיפול בפסולת. לא רק שרשות מקומית שבתחומה רוצים להקים תחנות כוח או מתקנים לטיפול בפסולת לא יכולה כמעט לערער על הקמת תשתיות לאומיות, באופן כמעט מובנה ההכנסות מתשתיות אלה יעלו לועדה לחלוקת הכנסות עם רשויות סמוכות. אמנם אין פה התייחסות לתעריפי הארנונה, אבל לרוב מדובר על תעריפים לתעשייה ואלה רחוקים לרוב יהיו בטווח של 60-120 ₪ למ"ר (תלוי במיקום הגיאוגרפי), תעריף נמוך מהמקסימום המותר בחוק (170 ₪ למ"ר). [סעיף זה מחליש את הרשויות המקומיות, מגדיל את השליטה והריכוזיות של המדינה על ההכנסות העתידיות שלהן וזאת ללא דיאלוג]
    7. הפרק מסתיים באמירה "לשינוי זה אין השפעה על התקציב". נכון, זה לא משפיע על התקציב של המדינה, אבל זה משפיע על התקציב של הרשויות המקומיות ומתעלם מעלויות הנוגעות לפיקוח. הסעיף גם מתעלם מכך שיש להחלטה משמעות מבחינת התקציב של הרשויות (סעיף 32).
  • תשתיות אנרגיה
    1. עיקר הסעיפים בפרק זה מתייחסים להמשך הגברת הריכוזיות התכנונית של המדינה על חשבון הרשויות המקומיות, תוך צמצום יכולת ההתערבות של הרשות המקומית בהקמת תשתיות אנרגיה בפרויקטים והגדרה של מתקני חשמל (חדרי טרפו ותחנות משנה) כתשתית שאפשר להקים בשטחים חומים. [חלק מהסעיפים מגבירים את הריכוזיות של השלטון המרכזי על חשבון השלטון המקומי]
    2. הפרק מסתיים באמירה "לשינוי זה אין השפעה על התקציב".
  • היטל מימון מטרו
    1. יקבל התייחסות ברשומה נפרדת
  • הערכות המשק למעבר לתחבורה פרטית חשמלית
    1. עיקר הסעיפים מדברים על הצורך בהקמת צוותים שיבחנו היבטים שונים של המעבר לרכבים חשמליים (מיסוי, צריכת חשמל אל מול תפוקת החשמל במשק ועוד)
    2. הסעיף היחיד שנוגע לרשויות המקומיות הוא חיוב תוספת של תשתיות לעמדות טעינה בבניינים ציבוריים ומסחריים (משרדים וכו').
    3. הפרק מסתיים באמירה "לשינוי זה אין השפעה על התקציב". [ההשפעה על הרשויות המקומיות היא בפן הכספי מעצם החיוב שלהן להתקין תשתית טעינה במבני ציבור (זה כמו בסיפור של חובת הנגישות all over again). הפרק גם משיט עלויות על בעלים של בנייני משרדים את העלויות של הקמת תשתיות טעינה, אם כי סביר שהם היו נדרשים לכך ע"י הלקוחות שלהם]
  • ביטוח חובה תלוי נסועה
    1. פרק זה מדבר על הוספת האפשרות להקטין את עלויות ביטוח החובה בהתאם לנסועה
    2. למה זה רלבנטי לרשויות מקומיות? כי הפחתת העלויות הקבועות של רכב שרוב הזמן עומד במקום מגדיל את המוטיבציה הכלכלית להמשיך ולהחזיק ברכב, גם כאשר אין בו שימוש. ואם הרכב הזה חונה בחניה ציבורית, הוא יתפוס משאב ציבורי למשך יותר זמן ובו בזמן ישלם פחות ביטוח.

[החוק הזה משפר את מצבם של בעלי הרכב הפרטי ולכן מדובר על הצעה גרועה]

פרק הגדלת היצע ותיקון עיוותים בשוק הדיור

לפני שאצלול לתוך הסעיפים השונים, צריך להתייחס למשהו שלא נאמר במפורש בהצעת החוק, אבל הוא נמצא ברקע של כל החקיקה הזאת – הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2023. הביטוי של הנוכחות של הבחירות בשנת 2023 הוא שכל השינויים מתחילים רק בשנת 2024 – לאחר חילופי הקדנציות. בדרך זו האוצר משיג שתי מטרות – הראשונה, ראשי הרשויות הנוכחיים פחות יתרגשו מהשינויים האלה כי הם לא ישפיעו על הבחירות הנוכחיות ולכן לא יפגעו בהם בסיכויים שלהם להתמודד, על אף שמדובר על העלאת ארנונה לתושבים. המטרה השנייה היא שבמידה וראשי הרשויות יתחלפו, הם יקבלו את השינויים האלה כ"גזירות מדינה" ולא יוכלו לפעול לשנות אותם.

  • שותפות הממשלה והשלטון המקומי בפתרון משבר הדיור
    1. סעיפים 1 ו-2 – הקרן לתמריץ הגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות – על זה יצאה רשומה נפרדת
    2. סעיף 3 – סעיף זה מתרכז בעדכון האוטומטי של תעריפי הארנונה. הסעיף קובע שהחל משנת 2024 העדכון האוטומטי של תעריפי הארנונה שלא למגורים יתעדכנו בכ-50% בהשוואה למנגנון העדכון האוטומטי. הנחת המוצא היא שהעדכון יהיה חיובי ולכן החליטו לא לנסח את הסעיף כך שבמקרה של ירידת תעריף, העדכון יהיה 100%. סעיף זה גם מאפשר לרשויות המקומיות להעלות באופן חריג את תעריפי הארנונה הכוללים בכ-5% בלי אישור השרים. מה שעוד מסתתר בסעיף זה הוא שמאפשרים ב-2024 לרשויות לעבור בין שיטות מדידה – וזה אומר שמעט הרשויות שמודדות לפי שיטת נטו ירצו לעבור לשיטת ברוטו-ברוטו (זו כוונה מוצהרת של המרכז לשלטון מקומי), שיטה שמעלה את יוקר הארנונה לבתים בבניה רוויה חדשה. מנגנון זה לא המתייחס למשמעות העצומה של המהלך הזה – העלאת הארנונה למגורים בכל הרשות ללא ניסיון "לאזן" את העלייה הזאת בהתאמת התעריף כלפי מטה. הלכה למעשה מדובר על פוטנציאל להגדלת הארנונה למגורים בערים כמו תל אביב, ירושלים, חיפה, חולון ועוד. [סעיף זה מתיישר עם דרישות השלטון המקומי ויוביל לייקור של הארנונה למגורים – והוא גרסה מרוככת ויותר מתאימה לצרכי השלטון המקומי בהשוואה לגרסה של השנה שעברה]
    3. סעיף 4 – סעיף זה מתמקד בקיצור הזמן של הפטור מארנונה למבנים נטושים. מהלך חיובי, אבל צריך לזכור שהמדינה (וחלק מהרשויות) עדיין לא יודעים בדיוק כמה מבנים נטושים יש ועוד פחות מי הבעלים שלהם (רבים מהם שייכים לרשויות המקומיות או למדינה).[תיקון חיובי, הישימות שלו לא ברורה]
    4. סעיף 5 – תוספת קטגוריות של סיווגי ארנונה. הזזת בתי תוכנה מסיווג תעשייה לסיווג משרדים (שינוי של המינימום והמקסימום שניתן לגבות – אבל בפועל זה לא ישנה דבר), הוספת תעשיות טכנולוגיה עילית כתת סיווג לתעשייה. הוספת סיווג לדירות נופש (AirBnB על הכוונת), למוסד גריאטרי וכן לתשתיות לאומיות (בשביל שיוכלו לגבות עליהן עד 51 ₪ למ"ר), תשתיות תחבורה וחניונים ללא תשלום (שכבר קיים בהרבה צווים). [התיקון הזה יאפשר להעלות את הארנונה של בתי תוכנה. ייתכן וקביעת תעריף מקסימום נמוך על תשתיות תחבורה וחניונים ללא תשלום תפגע בהכנסות של הרשויות המקומיות]
    5. סעיף 6 – שינוי הרכב ועדות המכרזים להרכב מקצועי בלבד. מדובר על הוצאה מנפטלין של תיקון שרצו לעשות לפני שנים, תיקון לא טוב שכבר כתבתי עליו בעבר. התיקון הזה הוא גם ברוח של דו"ח שהוציא משרד הפנים לאחרונה (דו"ח שהתמקד רק ברשויות הערביות). [סעיף זה מחליש את הדרג הנבחר ברשויות המקומיות לטובת הדרג המקצועי ומתייחס לשומר סף חשוב, הציבור, כאל בלתי נראה – ולא בפעם הראשונה]
    6. הפרק מסתיים באמירה "תקציב – יעודכן בהמשך" – כנראה בגלל שאין להם מושג כמה זה הולך לעלות (ברשומה הנפרדת חישבתי להם את זה)
  • ייעול השימוש במקרקעין
    1. עיקרי סעיפים 1-6 בפרק זה הוא הנחיות למועצת מקרקעי ישראל שתוציא החלטות הנוגעות להקצאת קרקעות והתמחור שלהן, בדגש על קרקעות לתשתיות של אנרגיה מתחדשת, תחבורה וטיפול באשפה.
    2. סעיפים 2-4: הדרישה לשלב בתוכניות חדשות של אזורי תעשייה קרקע ייעודית לטובת טיפול ומחזור פסולת ולעדכן תוכניות קיימות האוסרות על הקמת מתקנים אלה כך שהם יתאפשרו. איתור מתחמים לתעשייה או מתקנים הנדסיים קיימים שבהם יהיה אפשר להקים מתקני טיפול ומחזור. [סעיף זה פותח את האפשרות להקים מתקני טיפול בפסולת ומחזור בכל אזור תעשייה בישראל וזאת על בסיס תב"עות קיימות, עם יכולת ערעור מצומצמת]
    3. סעיף 5-6: המשרד להגנת הסביבה נדרש לגבש מתווה לעידוד הקמה של מתקנים נדרשים (תחרות על גובה המענק) ובמקביל להקים צוות בין משרדי שיבחן את החסמים אשר עוצרים את השוק של טיפול ומחזור פסולת להתפתח (חסמים שונים, התנגדות של רשויות) ולמצוא להם פתרונות. [פירוט לגביה ההשפעה בהמשך]
    4. סעיף 7 – סעיף זה מתייחס לשינויים בחוק התכנון והבניה כך שיהיה אפשר לשנות ייעוד של חלק מבנה הסמוך לתשתיות מתע"ן (מטרו, רק"ל) כך שישרת את התשתית עצמה (כניסה/יציאה דרך הבניין). שינוי הייעוד הוא ל-25 שנים כאשר היזם שבונה את הבניין יבנה את המעטפת המבנית והמדינה תממן את הגמר. היזם לא ישלם היטלים על החלק במבנה שנגרע לטובת התחנה של המתע"ן ומנגד הרשות המקומית לא תוכל לדרוש מהיזם שיפוי כנגד תביעות של צד שלישי על אובדן ערך עקב החלק שנלקח לטובת המתע"ן.
    5. מכל הסעיפים, סעיפים 5-6 הם הרלבנטיים ביותר לרשויות המקומיות בגלל שהם מעלים באוב תהליך שנקבר בעבר בעקבות התנגדות של הרשויות המקומיות – קביעת מתקני מחזור וטיפול בפסולת במרחבים חדשים בישראל. המהלך הזה נתקל בהתנגדות כי המתקנים שרצו להקים תוכננו בסמיכות לרשויות מקומיות ואלה התנגדו לכך מאד – מחאה שבסופו של דבר הצליחה אחרי שהשרה לאיכות הסביבה דאז, גילה גמליאל, קבעה שתהליך קידום המתקנים ייעצר – ומאז הוא לא התקדם. [מהלך זה מחליש את הרשויות המקומיות]
    6. סעיף 7 מדבר על שיפור, כביכול, של השימוש בקרקע על ידי שילוב כניסות/יציאות מתחנות מטרו/מתע"ן בתוך בניינים, במקום שהיציאות האלה יהיה ברחוב. הבעיה המרכזית בגישה הזאת היא שמדובר על מתן יתרון תחרותי לא הוגן לאותו יזם שבבניין שלו תמוקם הכניסה/יציאה (במיוחד אם זה קניון) וזה גם אומר שמקלים על המתכננים במציאת פתרונות אחרים, כמו למשל – לקצץ נתיבים מכבישים בשביל לאפשר יציאה תוך שמירה על רוחב המדרכה. יש מקרים שבהם זה יכול להיות מוצדק, אבל ככלל, מתן יתרון תחרותי ליזם על חשבון הסביבה דרך שליטה על משאב ציבורי הוא משהו שצריך להימנע ממנו. [מהלך זה יכול לתת יתרון תחרותי לא הוגן לבעלי נכסים היושבים על תוואי המטרו]
  • ייעול הליכי תכנון ורישוי בניה
    1. פרק זה כולל הרבה עדכונים לחוק התכנון והבניה כאשר הקו המרכזי שבו הוא צמצום חסמים בקידום תכנון ובניה
    2. סעיף א – הגדלת כוחן של הועדות המקומיות בקידום תוכניות קטנות [חיובי]
    3. סעיף ב – תוכנית של 100 יחידות דיור ויותר שלא התקבלה לגביה הכרעה בוועדה המחוזית תוך 18 חודשים מרגע הגשתה תעלה לדיון בועדה הארצית.[החלשת הועדות המחוזיות/האצת הועדות המחוזיות]
    4. סעיף ג – צמצום הזמנים עד לדיון במחוזית בתוכניות של 100 יחידות דיור ויותר – עד 30 ימים עד להעלאת התוכנית לאתר ועד 60 ימים מרגע העלאת התוכנית לעיון באתר ועד לדיון. סה"כ 90 ימים מרגע שתוכנית עולה להפקדה במחוזית. [החלשת הועדות המחוזיות/האצת הועדות המחוזיות]
    5. סעיף ד – הגדרה של "בעל עניין" בקרקע פרטית וקביעת חלון ההזדמנויות להתנגדויות לתוכניות בקרקעות פרטיות ל-30 ימים.
    6. סעיף ה – הרחבת התחום שבו ניתן לקדם רישוי במסלול מכוני רישוי לכל תחומי הרשות. [החלשת רשות התכנון המקומית וחיזוק מכוני הרישוי]
    7. סעיף ו – תוכניות של 40 יחידות דיור ויותר, אשר הועדה המקומית/רשות רישוי מקומית לא נותנת להן היתר לאחר פרק זמן לא סביר, יועברו לטיפול ועדת משנה במועצה הארצית. [החלשת הועדות המקומית וריכוזיות הועדה הארצית]
    8. סעיף ז – היתרים בתהליך של ערר יוכלו להתקדם על אף הערר, זאת במידה והועדת הערר המחוזית רואה שהערר לא משפיע מהותית על חלק מהיתר הבניה. בנוסף, ועדת הערר תוכל לקבוע מצד אחד דרישה ערבות מהעורר במידה וידרוש עיכוב של ההיתר כולו, אך מצד שני הועדה תוכל לדרוש ערבות כתנאי למתן היתר חלקי, זאת על מנת להבטיח שבמידה והערר מתקבל, היזם יתקן את המצב בהתאם לערר שהתקבל. [ייקור תהליך הערעור וקביעת אפשרות לקדם תכנון גם כאשר יש ערעור על ההיתר – החלשת המערערים]
    9. סעיף ח מרחיב את ההגבלה על זכות הערעור כך שמי שערעורו נדחה (בין אם היזם, הרשות המקומית או העורר) יוכל לערעור רק ברשות יו"ר הוועדה המחוזית (באישורו) גם במקרה של ערערים על תוכניות מקומיות שכוללות מעל 30 יח"ד. [החלשת המערערים]
  • ייעול השימוש בשטחים חומים לטובת מוסדות חינוך
    1. פרק זה מתמקד בציפוף מבני ציבור לצד יצירת אפשרות לשילוב שטחים סחירים במבני ציבור שונים, לרבות מבני חינוך.
    2. החקיקה גם מתעדפת מבנים מעורבי שימושים הנבנים בחלקם עם מימון ממשלתי, זאת על ידי הקצאת משאבים ייעודיים לטובת מבני ציבור שמערבים שימושים.
  • קידום מדיניות ממשלתית להתחדשות עירונית בשכונות צמודי קרקע
    1. פרק זה מתמקד בשינויים הנדרשים בכדי לאפשר תוכניות להתחדשות עירונית במתחמים של צמודי קרקע או מתחמים שמשלבים צמודי קרקע (לפחות 10 יח"ד צמודות קרקע).
    2. סעיף 2 קובע שתוכניות חדשות יהיו "מוגנות" מסעיף 197 במקרה והן מאושרות על מתחם שבו התוכנית הקודמת ישנה מ-10 שנים. [המצב הזה רלבנטי לרוב השכונות הוותיקות בישראל ולכן משפיע על רוב תושביהן – ומחליש את זכות הערעור והפיצויים של אותם תושבים]
    3. סעיף 3 מנחה את מנהל התכנון להוציא תוכנית ארצית אשר תרחיב את הזכויות באזורים של ריכוז יחידות צמודות קרקע, תוך הגדלת זכויות הבניה הקיימות וכמות יחידות הדיור, זאת במתווה של התחדשות עירונית. מדובר על תיקון בתמ"א 35 שרלבנטי באופן ספציפי להתחדשות עירונית. [מדובר על התרה של ציפוף במתווה של התחדשות עירונית, אך מנגד לא מאפשרים ציפוף בתהליכים טבעיים]
    4. סעיף 4 – הנחיית הרשות להתחדשות עירונית לקדם תוכניות מתאר שכונתיות כך שיכללו יחידות צמודות קרקע. הרשות כבר עושה את התוכניות, עכשיו היא תקבל את האופציה לכלול יחידות דיור צמודות קרקע.
    5. סעיף 5 – הקמת צוות שיבחון לעומק את הנושא של קידום התחדשות עירונית בשכונות של צמודי קרקע בכדי לגבש המלצות נוספות שיאפשרו להסיר חסמים בקידום פרויקטים מסוג זה.
    6. סעיף 6 – סעיף זה מתייחס להקמת צוות שמטרתו לבחון תהליך של ציפוף בישובי המגזר הכפרי באזור המרכז. [זה סעיף שיאפשר ציפוף של ישוביי המגזר הכפרי ובכך יכול להוביל לשינוי הצביון שלהם – ראשי הרשויות האזוריות במרכז כבר הגיבו בזעם]
    7. יש מקום להרחיב על סוגיית הבינוי על שכונות של צמודי קרקע ברשומה נפרדת. אבל בקליפת האגוז – לא ברור לי למה לא פועלים במסלול יותר פשוט שבו קרקע ועליה צמוד קרקע ישן תקבל באופן אוטומטי זכויות לבינוי של עד 4 יחידות דיור צמודות קרקע לכל דונם קרקע. מהלך כזה יגדיל כמות יחידות הדיור ללא שינוי דרמטי במרקם הבנוי. זה מהלך שמקביל למתן זכויות של מגורים ב' למגרש של מגורים א'. זה הרבה יותר פשוט, ישיר וגם נותן לשוק לעשות את שלו כמו שהוא יודע
  • קידום פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות באמצעות קביעת היטלי פיתוח ברירת מחדל
    1. פרק זה מתמקד בקביעת תעריפים להיטלי פיתוח לרשויות מקומיות שטרם קבעו אותם. [מדובר על מהלך ריכוזי מחד, אך "מיישר קו" בין הרשויות מנגד ולכן יש בו ערך]

מחשבה אחת על “התוכנית הכלכלית לשנת 2023 – הגרסה לפני סחר הסוסים

  1. פינגבק: מימון המטרו | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s