מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא

התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)

הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.

ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:

  1. בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
  2. הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים

בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.

תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.

הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים

הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו

עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).

פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.

 

מה גרם לעלייה החריגה בממוצע הזכאים לבגרות מאז נכנס גדעון סער לתפקידו?

אחוז הזכאות לבגרות הוא נושא "חם" שמקבל הרבה כותרות בכל פעם שמפורסם נתון חדש בנושא זה. כאשר בחרתי את המדדים והנתונים שאני רוצה להציג בניתוח הרשויות ידעתי שנתון זה חייב להופיע ולו במשפט אחד הכולל התייחסות כלשהי לפרמטר זה בהקשר של הרשות.

בתחילה רציתי לבחון האם יש קשר בין ההשקעה בתלמיד לבין השיפור/הרעה באחוזי הזכאות לבגרות באותה רשות. ניתוח הקשר הנ"ל הוביל אותי למסקנה ו"תגלית". המסקנה הייתה שהקשר בין השקעה בתלמיד ושיפור באחוזי הזכאות לבגרות לא ממש קיים. התגלית הייתה שבכל הרשויות שבחנתי מצאתי שיפור משמעותי באחוזי הזכאים לבגרות החל משנת 2008. החלטתי להשאיר בצד את הפן הכלכלי של ההשקעה בחינוך (אולי זה יחזור בהמשך), בדקתי וקצת שאלתי לגבי התגלית שלי ומצאתי שאמנם איני יכול להסביר אותה לחלוטין, אבל הנתונים מעידים מעל לכל ספק שפקטור נוסף הוביל לשינוי בממוצע הזכאים, פקטור שאינו תלוי בתלמידים.

הניתוח הקצר שעשיתי מצורף כאן. אתם מוזמנים להחוות את דעתכם.

ניתוח השקעה בתושב

השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא

ארגז הכלים של המדד המוניציפלי לניתוח רשויות

בפעם הראשונה שניגשתי להתמודד עם ניתוח הרשות שבה אני גר שאלתי את עצמי שאלה פשוטה "מהם הדברים שחשובים לי כתושב בעיר שלי?". הרשימה הבאה היא תוצר של כמה חודשי חשיבה:

  1. השקעה בתושב בהיבטים של חינוך, רווחה וחזות העיר
  2. רשות נגישה – מוקד עירוני עם מענה מהיר לפניות, מידע זמין על פעילות הרשות וקו פתוח לראש העיר, נבחרי הרשות וראש האגפים המרכזיים (קרי, אי-מייל וטלפון ישיר ללשכתם)
  3. תקציב מאוזן שמנוהל תוך התחשבות בסיכונים
  4. תכנון עירוני של הרשות בשלושה היבטים:
    א.      תכנון שמובל באופן פעיל ע"י הרשות (לעומת רשות שנותנת לגופים אחרים להוביל את התכנון)
    ב.       תכנון שמונחה ע"י ראיה לטווח ארוך
    ג.        תכנון שמאפשר שיתוף תושבים והשמעת קולם

להמשיך לקרוא