תקציבים עירוניים

התקציב העירוני הוא המסמך שמשקף את מדיניות ואופן התפעול של הרשות המקומית – הקצאת המשאבים אל מול הפעולות השונות שמבצעת הרשות, היקף המשאבים שמופנים לטובת פעילות עצמית (שכר) והמשאבים שמופנים לטובת רכש שירותים (קבלנים ועמותות). אבל שמגיעים למסמך עצמו, נתקלים בקובץ ארוך של שורות תקציב (במקרה הנדיר, באקסל) ואז הולכים לאיבוד או שטובעים בפרטים ומתקשים לראות את התמונה כולה.

בתקופה האחרונה אני עובד על פרויקט להמשיך לקרוא

בריאות, חברה ומקום מגורים

ביוני האחרון פרסם משרד הבריאות קול קורא לחוקרים ומוסדות ציבור להציג ניתוחי מידע המבוססים על פרופיל הבריאותי-חברתי של הרשויות בישראל (נתוני 2005-2009). מטרת הקול קורא הייתה לקבל מחקרים אשר קושרים בין מקום מגורים, פריפריאליות ומעמד חברתי-כלכלי ובין נתוני הבריאות. אבל האם בכלל אפשר לזהות מגמות תחלואה על סמך חיתוכים שונים המבוססים על נתוני הלמ"ס? האם יש לנתוני תחלואה עודפת ברשות זו אחרת משמעות אופרטיבית? להמשיך לקרוא

כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים

נתחיל מהעדכון (19 לפברואר 2017)

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.402~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.709 מיליון תושבים ב-247 רשויות. (ירידה ביחס לשנה שעברה וגם הפער בין בסיסי הנתונים הצטמצם). הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ citizens-of-israel-end-of-2015.

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.24~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.72 מיליון תושבים ב-247 רשויות.
הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ Citizens of Israel – end of 2014.
להמשיך לקרוא

תושבי המרכז המקופחים

ההלמ"ס פרסם אתמול הודעה לעיתונות בנוגע להתחלות וסיום בניה במהלך שנת 2013 וכל שוחרי השלום ישר קפצו על הנתון "המדהים" של גידול של 123% בהתחלות בניה ביהודה ושומרון בין השנים 2012 ו-2013. בצדק ביקורת זו נקטלה ע"י כל מי שמבין שגידול באחוזים ללא ההקשר אינו אומר הרבה (ואני מביא רק אחד מהם). בכלל, כל נתון יחסי ללא ההקשר של המספר האבסולוטי הוא פתח לדמגוגיה.

להימנע מ"מרחב הדמגוגיה"
השאלה היא באילו נתונים משתמשים בשביל לשקף את המציאות. החלטתי לעשות הרצה רטובה לבסיס הנתונים המעודכן שלי (שהורחב לשנת 2012 וכולל את הערים וגם את המועצות המקומיות) ובדקתי את הפערים בהשקעה ממשלתית במחוזות השונים בארץ על בסיס נתונים שלדעתי יכולים לשקף את האפליה שאליה מתלוננים החברים מהשמאל. להמשיך לקרוא

האם משרד החינוך יודע לאן הולך הכסף ולמה?

תוך כדי ביצוע השינויים במדד יש לי הזדמנות לבדוק נתונים שבעבר לא חישבתי ועכשיו הם זמינים להצגה. אחד הנתונים הללו הוא ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד לפי רשות.לאחר בחינה מדוקדקת של תקציבי רשויות מפורטים אני יודע ששימוש בממוצע השקעה בתלמיד לפי נתוני הלמ"ס מטעים. עיקר הכסף שנותן משרד החינוך הולך לטובת התלמידים העל-יסודיים שכן משכורות המורים העל-יסודיים מועברות דרך תקציבי הרשות למורים, בעוד שהמורים היסודיים מקבלים את משכורותיהם ישירות ממשרד החינוך. העיוות הזה דומיננטי בכל הקשור להשקעה בתלמיד מכספי משרד החינוך בעוד שההשקעה בתלמיד מכספי הרשות יותר מאוזנים בחלוקה בין השכבות היסודיות והשכבות העל-יסודיות.
למרות העיוות הזה החלטתי לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין כמות הכספים שמעביר משרד החינוך לרשויות לפרמטר אחר כאשר נקודת המוצא שלי היא שמדובר על מתאם ברור – רשויות יותר חלשות יקבלו יותר. נקודת המוצא הזאת נובעת מקריאה בדוחות תקציב מפורטים שם זה נאמר בבירור שרשויות חזקות מסובסדות פחות. את הניתוח הבא עשיתי על נתוני הלמס לשנת 2011. להמשיך לקרוא