רפורמה בהכנסות השלטון המקומי

לפני ארבע וחצי שנים כתבתי רשומה בשם "סדר מקומי חדש". כשכתבתי את הרשומה הייתה לי כוונה אמיתית לפרוט את השינויים הנדרשים בשלטון המקומי כדי להביא אותו למקום יותר טוב מבחינת חוסן כלכלי ורמת השירות לתושבים. בפועל אחרי כתיבת הרשומה לא המשכתי לכתוב על הנושאים הללו באופן מסודר או ברצף, למרות שנגעתי בהרבה היבטים הנוגעים לבעיתיות הקיימת בתקצוב השלטון המקומי, החל ממבנה הארנונה, דרך התקצוב של מענקי האיזון וגם נגעתי פה ושם בהיבטים נוספים הנוגעים לאיחוד רשויות ומודלים חלופיים כמו אשכולות אזוריים. כנראה שהגיע הזמן לעשות סדר.

להמשיך לקרוא

בדרך לשוקת שבורה

הרשומה הזאת התפרסמה בסוף אוגוסט בגלובס, מפרסם אותה שוב עם כמה הרחבות ועדכון להווה

להמשיך לקרוא

פטור מ-520 מיליון ש"ח בשנה

שנה שעברה סיקרתי את ת"א ואחד הממצאים שנתקלתי בהם הוא פטור הולך וגדל מארנונה, פטור שהגיע בשנת 2011 להיקף של 720 מיליון ש"ח. על אף שהסוגיה הזאת הייתה לא ברורה, לא הייתה לי את ההבנה או האמצעים לחקור את הסוגיה לעומק.

לפני חודשיים, אחרי שצברתי קצת ניסיון והבנה בנושא הארנונה, הגשתי לעיריית ת"א בקשה במסגרת חוק חופש המידע עם מספר שאלות בנוגע לאותם 720 מיליון ש"ח. התשובות שקיבלתי מעניינת מכיוון להמשיך לקרוא

תל אביב – יפו

אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה. להמשיך לקרוא