חרדת הגרעון של תל אביב

קשה להאמין, אבל בשנת 2002/3 הייתה עיריית ת"א על סף כשל כלכלי – גרעון שוטף משמעותי וגרעון מצטבר במאות מיליוני שקלים, מלוות בהיקף השווה להכנסות הרגילות. לקח לת"א כמעט עשור לצאת מהמשבר הזה והיום היא העיר בעלת החוסן הכלכלי הגבוה בישראל (תתעלמו מהדירוגים ששמים אותה במקום 3-5, היא במקום הראשון).

להמשיך לקרוא

נתניה

בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.

אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:

  1. ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
  2. החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.

להמשיך לקרוא

ירושלים

בחרתי לנתח את ירושלים ראשונה בגלל שירושלים היא ללא ספק הרשות המורכבת והקשה ביותר – אוכלוסיה מגוונת, תקציב גדול והרבה ממוצעים סטטיסטיים שמסתירים את האמת. לשמחתי "לא טעיתי", רק שלא הערכתי כמה קשה יהיה להסיק מסקנות לגבי העיר מתוך הנתונים שבהם אני משתמש.

כאשר בוחנים את ירושלים לפי המדדים, בולט שמבחינות רבות היא "לא שייכת" לדירוגה הסוציואקונומי (4) – הניהול הכלכלי והמשאבים שמוקצים לטובת התושבים מאפיינים ערים בדירוגים גבוהים יותר. רושם זה רק מתעצם כאשר נכנסים לאתר הרשות ורואים שהעיר מנוהלת בכלים ניהוליים מרשימים מאד ובשקיפות גדולה. כמעט ואין ערים בארץ שלרשותן עומדים גופי מחקר וגופי תכנון כמו אלה שעומדים לרשות ירושלים. להמשיך לקרוא