גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא

תל אביב – יפו

אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה. להמשיך לקרוא

ירושלים

בחרתי לנתח את ירושלים ראשונה בגלל שירושלים היא ללא ספק הרשות המורכבת והקשה ביותר – אוכלוסיה מגוונת, תקציב גדול והרבה ממוצעים סטטיסטיים שמסתירים את האמת. לשמחתי "לא טעיתי", רק שלא הערכתי כמה קשה יהיה להסיק מסקנות לגבי העיר מתוך הנתונים שבהם אני משתמש.

כאשר בוחנים את ירושלים לפי המדדים, בולט שמבחינות רבות היא "לא שייכת" לדירוגה הסוציואקונומי (4) – הניהול הכלכלי והמשאבים שמוקצים לטובת התושבים מאפיינים ערים בדירוגים גבוהים יותר. רושם זה רק מתעצם כאשר נכנסים לאתר הרשות ורואים שהעיר מנוהלת בכלים ניהוליים מרשימים מאד ובשקיפות גדולה. כמעט ואין ערים בארץ שלרשותן עומדים גופי מחקר וגופי תכנון כמו אלה שעומדים לרשות ירושלים. להמשיך לקרוא