תקציר מקומי – 6 ביוני

מענקי איזון לרשויות חלשות, ניהול התחדשות עירונית ואזור התעסוקה החדש של עמק חפר (שוב)

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הכנסה פיקטיבית

ניתוח נוסחת מענקי האיזון מאפשר התבוננות על האופן שבו המדינה (או יותר נכון, הפקידים) רואה את הרשויות המקומיות. דרך חישוב ההוצאה לתושב מתקבלת התמונה של היקף המשאבים שהרשות המקומית צריכה על מנת לספק שירותים בסיסיים, מתוך חישוב ההשתתפות בהחזר המלוות והוצאות הפנסיה ניתן להבין מהן היקף ההוצאות על מלוות ופנסיה שהמדינה רואה כ"סבירות" ומתוך חישוב ההכנסה לתושב ניתן להבין מה ההכנסה שהמדינה מייחסת לרשות בעלת משאבים מוגדרים כמו גם מהם "גבולות הגזרה" להכנסות אלה, כמו גם מהן גבולות ההשתתפות של המדינה במקורותיהן הכספיים של רשויות שסובלות ממחסור במשאבי הכנסה. להמשיך לקרוא

סיכום מקומי – מרץ

חודש מרץ היה אמור להיות בסימן חזרה לשגרה, אבל אז החליט היועץ המשפטי לתת למשטרת ישראל לפתוח בבדיקה בנוגע לחשדות נגד אריה דרעי ונראה שמרץ כבר לא יהיה חודש שגרתי. אם משרד הפנים שוב יכנס ללימבו של חילופי שרים זה יהיה כבר מוגזם. לדעתי זה חבל שדרעי יוחלף כי בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי מפרגן לשר שוב ושוב על אימרות והצהרות בכיוון הנכון. להמשיך לקרוא

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

סדר מקומי חדש

בשנת 2001 התרחש משבר חריף ברשויות המקומיות במקביל למיתון שפקד את מדינת ישראל (ושאר העולם) – רמות הגרעון ברשויות המקומיות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו ת"א התקרבה מאד למעמד פשיטת רגל וברשויות רבות החלו תהליכי הבראה כואבים וקיצוצי כ"א, משרד הפנים מינה ברשויות רבות ועדות קרואות וחשבים מלווים בכדי לרסן את ההשתוללות התקציבית וביחד עם האוצר נעשו מאמצים רבים להביא את הרשויות שוב לרמות מאוזנות. להמשיך לקרוא

כולנו גרים בערי עולים

ביום שלישי ה-1.3.16 ידונו בועדת הכספים בכנסת על נושא ערי עולים, איזה רשות זכאית להיקרא עיר עולים והאם יש מקום לשנות את רשימת הרשויות המוגדרות כערי עולים, הגדרה אותן קיבלו אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת כאשר ברשויות שקיבלו את ההגדרה "עיר עולים" באמת היו אוכלוסיות עולים גדולות – עולי צפון אפריקה בערי הפיתוח והמועצות האזוריות בדרום ובצפון , מעברת מורשה ברמת השרון ומעברות נוספות ברשויות ברחבי הארץ. להמשיך לקרוא

הרשויות המקומיות החלשות מקוששות מטבעות במקום שטרות

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר באמצע נובמבר ועל אף החלטה 361 של הממשלה, תיקצוב דיפרנציאלי של החינוך והרווחה ברשויות המקומיות לא נכנס לתוכו. הממשלה והשלטון המקומי החליטו ככל הנראה להמשיך ולהדיין בנושא עד שיגיעו לנוסחה המוסכמת אל מול החלטה 361. רק שכל פתרון מוסכם שמתבסס על החלטת הממשלה הזאת יהיה שגוי ובבחינת בחירה בפתרון הגרוע ביותר שלא באמת מתמודד עם הבעיה.

מהי בעצם החלטה 361? להמשיך לקרוא

סיכום מקומי – נובמבר

בחודש האחרון אושר תקציב המדינה לשנים 2015-2016, אבן דרך חשובה גם עבור הרשויות המקומיות הנתמכות שיכלו לקבל באופן פורמלי את סך היקף התקציב לפיו פעלו בשנת 2015 (2.7 מיליארד) וכך ברגע האחרון נמנע פלונטר שנובע מאופטימיות יתר של האוצר ומשרד הפנים בנוגע למועד האישור של התקציב.

בחודש האחרון להמשיך לקרוא

"לפרק" את מענק האיזון – סקירה

הסיוע שאני נותן לאנשים המצויינים שמובילים את מחאת הארנונה יצר לי הזדמנות שבזכותה נפגשתי עם אנשי האוצר שאחראיים על תחום תקצוב השלטון המקומי. במהלך הפגישה דיברנו על מבנה הארנונה ועל הגישות השונות לשנות את המבנה הארנונה "למשהו יותר טוב". אחרי שציינתי שיש גישות שלא ניתן ליישם בגלל היעדר סל שירותים לתושב, הפתיע אותי אחד הרפרנטים ואמר שלאוצר יש אומדן לסל שירותים לתושב – המודל שפותח ע"י ועדת גדיש לטובת חישוב של מענקי האיזון לרשויות. האמת היא שבאותו זמן מענק האיזון היה מבחינתי משהו שאני יודע שקיים אבל לא ממש מעניין אותי (כי הוא לא הכנסה עצמית) ולכן התשובה הזאת תפסה אותי לא מוכן להמשיך לקרוא

האם משרד החינוך יודע לאן הולך הכסף ולמה?

תוך כדי ביצוע השינויים במדד יש לי הזדמנות לבדוק נתונים שבעבר לא חישבתי ועכשיו הם זמינים להצגה. אחד הנתונים הללו הוא ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד לפי רשות.לאחר בחינה מדוקדקת של תקציבי רשויות מפורטים אני יודע ששימוש בממוצע השקעה בתלמיד לפי נתוני הלמ"ס מטעים. עיקר הכסף שנותן משרד החינוך הולך לטובת התלמידים העל-יסודיים שכן משכורות המורים העל-יסודיים מועברות דרך תקציבי הרשות למורים, בעוד שהמורים היסודיים מקבלים את משכורותיהם ישירות ממשרד החינוך. העיוות הזה דומיננטי בכל הקשור להשקעה בתלמיד מכספי משרד החינוך בעוד שההשקעה בתלמיד מכספי הרשות יותר מאוזנים בחלוקה בין השכבות היסודיות והשכבות העל-יסודיות.
למרות העיוות הזה החלטתי לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין כמות הכספים שמעביר משרד החינוך לרשויות לפרמטר אחר כאשר נקודת המוצא שלי היא שמדובר על מתאם ברור – רשויות יותר חלשות יקבלו יותר. נקודת המוצא הזאת נובעת מקריאה בדוחות תקציב מפורטים שם זה נאמר בבירור שרשויות חזקות מסובסדות פחות. את הניתוח הבא עשיתי על נתוני הלמס לשנת 2011. להמשיך לקרוא