הפער בין המידע הקיים ומידע שימושי לתושבים


מה אנחנו יודעים על הרשות בה אנו חיים? כיצד היא מתנהלת, איך היא משפיעה על חיינו? איך אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים תמורה על הארנונה שאנחנו משלמים?

במסגרת עבודה שביצעתי לניתוח השפעה של תוכנית מ.ש. 1 (קדמת השרון או תע"ש) על רמת השרון נחשפתי להרבה מאד מידע מבלבל וחשוב לגבי אופן ההתנהלות של רשויות רבות, החל מההשקעה בתושבים ובתלמידים וכלה בתכנון פיתוח עירוני והשפעתו על האיתנות הכלכלית של הרשות.

הפער הגדול ביותר שמצאתי במהלך העבודה הוא היעדר מדדים ברורים וחד משמעיים אשר נותנים תמונה ברורה לגבי ההשקעה של הרשויות בתושביהן, בתלמידים ובתכנון הרשות (פיתוח ותקציב) כך שניתן יהיה לעמוד את תפקוד הרשות באופן ביקורתי וכמותי.

ההלמ"ס ומשרד הפנים מספקים מידע ומדדים רבים מאד לצורך השוואה ומדידה של ביצועי הרשות ("מדדי ביצוע מונציפאליים של משרד הפנים"), אבל קיימות מספר בעיה בסיסיות עם כל המדדים הללו:

  1. הם רבים מדי – ישנם 102 מדדים שונים וקשה להעריך מהם המדדים העיקריים ומהם מדדים משניים.
    דוגמה: האם מדדי ההוצאה ל-1000 תושבים (בתחומים השונים) הם מדד עיקרי בכל התחומים לצורך מדידת ביצועי הרשות? האם מדד זה בהקשר של הוצאות החינוך חשוב יותר מההקשר של הוצאות התפעול של הרשות?
  2. הם סטרילים מדי – ממרבית המדדים קשה להעריך האם המדד מעיד על ביצועים טובים או רעים
    דוגמה: מדד אחוז הזכאים תעודת בגרות למסיימי כיתה י"ב הוא מדד ברור. האם ברור שהוצאה ל-1000 תושבים על חינוך בסכום שנתי של 6,000 היא מדד להשקעה גבוה או נמוכה? וכיצד השקעה זו משפיעה על אחוז הזכאות?
  3. הם מפרקים את התמונה הכללית לחלקים שקשה להרכיב – הרבה מדדים נותנים תמונת מצב רק כאשר הם משולבים עם מדדים אחרים. אין למרבית התושבים את הכלים לבצע את החיבור בין המדדים באופן שנותן תמונה ברורה.
    דוגמה: תחום ההנהלה הכללית של הרשות נמדד לפי הוצאה ל-1000 תושבים, שכר ממוצע, אחוז הוצאות על שירותי קבלן, מספר משרות ואחוז ההוצאה מתוך סך התקציב הרגיל. מה זה אומר על יעילות הרשות? האם שכר ממוצע נמוך מעיד על מצב טוב או רע? האם אחוז ההוצאה על שירותי קבלן מעיד על משהו בביצועי הרשות?
  4. הם חסרים – למרות המדדים הרבים, חסרים מדדים אבסולוטיים אשר נותנים תמונה יותר ברורה לגבי תפקוד הרשות בנושאים של תכנון הפיתוח ואיתנות פיננסית עתידית
  5. הם לא חשופים לציבור – למרות שכל המדדים הללו מוגדרים היטב ע"י ההלמ"ס ומשרד הפנים, אין בפועל הצגה של המידע הזה באופן הזמין לציבור וכך נשאר הציבור עיוור לנתונים הרלבנטיים לגבי מקום מגוריו

לגופים שהגדירו את המדדים מובן שהם לא נותנים את כל התמונה (והם אף מתייחסים לכך בהקדמה של מסמך המדדים) כך שאני לא מגלה משהו חדש, אבל גם התמונה החלקית שהם נותנים אינה "ניתנת לקריאה" ע"י מרבית התושבים ולכן לא משרתת אותם, על אף שהתנהלות הרשות משפיעה מאד על חייהם ביום יום.

מול הפערים האלה ניסיתי לזהות במדדים קיימים מדדים רלבנטיים ולהגדיר מדדים חדשים אשר יכולים לשמש לצורך יצירת תמונה ברורה על מצבה של הרשות, הן בהשוואה לעצמה לאורך השנים והן בהשוואה לרשויות אחרות. המדדים נבחרו בעיקר על סמך שאלות שצפו במהלך הניתוח שבוצע על מ.ש. 1 ובהמשך הדרך כתוצאה משאלות שאיתן התמודדתי בעת הכנת ניתוחים לרשויות השונות.

על מנת שהמדדים יהיו נגישים באופן מירבי הם התבססו על מידע הגלוי לציבור, כגון זה המפורסם בהלמ"ס ובאתרי משרד הפנים השונים ולא על מידע שאינו חשוף באופן מיידי, כגון סעיפי תקציב הרשות עליהם מבוססים מדדי הביצוע המונציפאליים של משרד הפנים (מסמכים שניתן להשיג לרוב רק ע"י הגשת בקשה במסגרת חופש המידע). הסיבה לכך היא ששימוש במידע גלוי יכול לאפשר לאנשים אחרים לבחון את ההערכות שלי בעצמם באופן כמותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s