במהלך החודשים נובמבר 2022 ועד פברואר 2023 התכנסה הוועדה הגיאוגרפית לבחינת איחוד רשויות ושינוי מעמד מוניציפלי ודנה בישובים גדולים במועצות אזורית, או ליתר דיוק – מה עושים עם ישובים גדולים במועצות אזוריות.
להמשיך לקרואלהצמיח עיר אזורית
להגיב
ארכיון הקטגוריה: שלטון מרכזי – מקומי
היפרדות ברבבה
הדיון הפומבי הראשון של הועדה הגיאוגרפית לשינוי מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות שדנה בישובים גדולים במועצות אזוריות התקיים ב-7 לנובמבר 2022. זהו הדיון הראשון בסדרה של דיונים שמטרתם, כפי שהוגדרה ע"י יו"ר הועדה גבי מימון, לקיים שימוע ושיתוף ציבור בכדי לנסות ללמוד מה קיים היום בממשק בין מועצות אזוריות וישובים גדולים בתחומיהם. הקטליזטור לדיונים בנושא זה הם הדיונים שהתקיימו בנושא צור הדסה וישובי השומרון – דיונים אלה הציפו את הצורך בגיבוש תפיסה סדורה בנוגע לתהליכי שילוב או היפרדות של ישובים גדולים (במעמד ועד מקומי) מהמועצות האזוריות אליהן הם משוייכים, בין היתר מתוך הבנה שיש לפחות עוד ישוב אחד שצפוי להיכנס לתהליך דומה (עתלית, י.ש.) וכן עוד 17 ישובים בגודל 4,000-10,000 תושבים שצפויים לגדול לגודל שמתאים לסטטוס של מועצה מקומית.
להמשיך לקרואכושר הנשיאה הכלכלי מוניציפלי של הנפות והערים הגדולות בישראל
השיח על אזוריות הולך ומתפתח בשנים האחרונות כאמצעי להתמודד עם קושי לייצר יתרונות לגודל ברשויות קטנות, במיוחד לאור הקושי לאחד ביניהן. במסגרת העבודות שעשיתי בנושא נתקלתי בשאלה לא ברורה מעליה בכלל – האם יש לאזורים "כושר נשיאה כלכלי מוניציפלי" לתמוך בתושבים שלהם?
להמשיך לקרואהתוכנית הכלכלית לשנת 2023 – הגרסה לפני סחר הסוסים
מסמכי התוכנית הכלכלית לשנת 2023 (להלן "חוק ההסדרים") הופצה בהיקף נרחב ברשתות החברתיות וחשבתי שיש ערך להתייחס לטיוטה, על אף שבדרך כלל הגרסה לאישור הממשלה שונה (לעיתים מהותית) מהטיוטה.
צריך לזכור – הטיוטה היא המסמך לפני סחר הסוסים שקורה בין האוצר לבעלי העניין השונים – אגף התקציבים באוצר מציג תוכנית נרחבת, לעיתים על גבול הבדיונית, תוך שילוב של סעיפים מסיחי דעת ושערורייתיים, זאת על מנת שיהיה לו עם מה לסחור מול השרים בכדי לשמר את הסעיפים שבאמת חשובים לו לקדם. וכמובן שהסעיפים שמנופים מחוק ההסדרים הזה נשמרים בתיקיה מיוחדת ומוחזרים לשולחן בשנה/ים הבאות בגרסאות משופרות/מעודכנות, בשביל שיהיה עם מה לסחור או, במקרה שהוא מגבש הצעות אפילו יותר שערוריות, להעביר אותם בחוק.
יש הרבה מאד פרקים במסמך, חלקם לא נוגעים לרשויות המקומיות, חלקם נוגעים בליבת הסוגיות של הרשויות המקומיות. ההתייחסות ברשומה זו תתמקד בשני פרקים – חיזוק מנועי הצמיחה ודיור. "הפורמט" בו הרשומה תהיה כתובה הוא תקציר של הסעיפים השונים, כפי שאני מבין וקורא אותם (הן מהנוסח והן מההסברים) ובמקרה שאני רואה לנכון, יש התייחסות לבעייתיות של הסעיף בהיבטים שונים (סוג של שורה תחתונה ביקורתית) – התייחסויות אלה יופיעו בכתב נטוי מודגש.
יש שני פרקים שאני לא מתייחס אליהם ברשומה הזאת כי צריך לתת להם מקום משלהם. פרק נוסף מפורט פה אבל יקבל מקום ברשומה נפרדת במורד הדרך, כחלק מהרשומות שאני מתכנן להוציא על תחום הנדל"ן בישראל.
לפני שתתחילו לקרוא אקדים ואומר – הקריאה בחוק ההסדרים בעיניים שלי נעשית מתוך השקפת עולמי הכלכלית של "מה שחשוב", במקרה שלי מדובר על ביזור סמכויות, חיזוק השלטון המקומי, חיזוק האיזונים והבלמים ברמות השונות ומתן פתרונות שמתמודדים עם הבעיות ולעומת ניסיון לתקן אותן בשיטת הטלאים. במובן הזה, חוק ההסדרים פועל הפוך מההשקפה הכלכלית שלי – הוא מגביר ריכוזיות של השלטון המרכזי, הוא מחליש את השלטון המקומי, מחליש את האיזונים והבלמים ללא מענה משלים והפתרונות שלו "פחדניים", תלאי על תלאי שלא באמת מתמודדים עם הבעיות. חוק ההסדרים הוא כלי רב עוצמה – הוא יכול לייצר רפורמות משמעותיות במדינת ישראל (שללא ספק צריכה אותן) והוא יכול להיות כלי משמעותי בייעול המשק. במקרה של הגרסה שעליה מתייחסת רשומה הזאת, הכלי הזה מבוזבז ברובו על סחר סוסים מול בעלי האינטרס השונים שיש להם כוח פוליטי וצעדים חד צדדיים מול מי שאינו יכול להתנגד.
להמשיך לקרואלתקן את נוסחת מענקי האיזון בפחות מ-1,500 מילים
משרד הפנים הקים את ועדת שראל בכדי לדון בשינוי של נוסחת מענקי האיזון. הועדה הוקמה כחלק מההסכמות מול רע"ם ושולבה בהחלטה 550 של הממשלה. האמת היא שאני מדבר על הצורך בעדכון של הנוסחה כבר מ-2015 ולכן הופתעתי (וקצת התעצבנתי) שביקשו לסכם כל כך הרבה רשומות לתוך 1,500 מילים. אבל מסתבר שזה אפשרי בקצת פחות מ-1,470. אז הנה הטיוטה שלי (הקישורים לרשומות הרלבנטיות לא ישולבו במסמך שאשלח, אבל חשוב שקוראי הבלוג יכירו את התמונה הרחבה יותר):
להמשיך לקרוא