להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו

ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ב-26.7.17 בדיון בנושא העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים, זאת הזדמנות מצוינת להסביר למה מדובר על החלטה שהיישום שלה שגוי מיסודו ולמה עיריית ירושלים ומדינת ישראל דנה את כולנו להמשיך לסבסד את בירתנו, על אף שיש לה פוטנציאל להיות עצמאית. להמשיך לקרוא

הנוסחה לדיכוי איחודי רשויות

השבוע הכריז השר דרעי שבאוקטובר 2018 יתקיימו לראשונה בחירות ברשויות המקומיות הדרוזיות, אחרי שהן נוהלו במשך מעל 40 שנים ע"י ועדות ממונות של משרד הפנים. מעבר לחדשות המשמחות (העברת ניהול הרשות לידי תושביה היא תמיד אירוע משמח), ראיתי באירוע הזה הזדמנות לשאול שאלה מעניינת – אולי חלק מהפתרון למורכבות הפוליטית של בחירות ברשויות הללו היא לאגד אותן תחת מועצה אזורית במקום? התשובה שקיבלתי הדגישה לי שוב שנוסחת מענקי האיזון צריכה לעבור שינוי יסודי ולא רק "עדכון פרמטרים". להמשיך לקרוא

הסכמי גג לכולן!

הסכמי הגג שעליהם חותמת המדינה הרשות המקומית הם הסכמים שמטרתם האצת שיווק יח"ד החדשות בתחומי הרשות, בדגש על תוכניות עתירות מגורים. הסכמי הגג הראשונים שנחתמו ב-2013 הובלו ע"י האוצר, משרד השיכון ורמ"י (שהראשונים עוד היו שותפים להסכמים) כחלק מהתוכנית לטיפול במשבר הדיור. התמריץ שניתן לרשויות המקומיות לטובת חתימה על ההסכמים הוא מימון מוקדם ומלא של תשתיות העל כמו גם של התשתיות העירוניות אשר עד להסכמים אלה מומנו ע"י היטלי ההשבחה שקיבלה הרשות בסמוך להגשת הבקשות להיתרים מטעם היזמים.

ברשומה הקודמת התייחסתי ליכולת של הרשויות המקומיות להתמודד עם נפח וקצב הבינוי שמוגדרים בהסכם. לאור העובדה שיש מספר רשויות שיתקשו ו/או לא יעמדו בהסכם, נשאלת השאלה למה רשויות רוצות וחותמות על הסכמי הגג? להמשיך לקרוא

איך מזהים הסכם גג טוב?

מאז סוף 2013 ועד להכרזת מנכ"ל רשות למקרקעי ישראל שהסכמי הגג מיצו את עצמם, חתמה המדינה על הסכמי גג עם 19 רשויות. אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג מול הרשויות הוא עקרון שהתשתיות מגיעות לפני התושבים, זאת מתוך רצון לשנות את המציאות שבה הרשויות המקומיות בונות את תשתיות ציבוריות (בעיקר חינוך) רק לאחר שכבר התחילו לבנות את הבניינים.

הכוונות של יוזמי מסלול הסכמי הגג היו טובות להמשיך לקרוא

מודיעין – עיר מתוכננת למשעי

מודיעין היא העיר הראשונה בישראל שתוכננה מראשיתה לפרטי פרטים (ע"י משה ספדיה). מודיעין אושרה בשנת 1990 באופן רשמי, הקמתה החלה בשנת 1994 וראשוני התושבים אכלסו אותה בשנת 1996. בשנת 2001 קיבלה מעמד עיר ובשנת 2003 הוחלט לאחד אותה עם הישובים הסמכוים מכבים ורעות, איחוד שנעשה רשמי בשנת 2004.

העיר מודיעין, על 88 אלף תושביה (סוף 2015), אינה באמת "עיר" מתפקדת להמשיך לקרוא

תקציר מקומי – סדר פסח התשע"ז

פסח הוא זמן טוב לעשות קצת סדר ולרענן דברים, הנה כמה שינויים שקרו (ויקרו) בבלוג

להמשיך לקרוא

בז"בים עודפים

פוסט אורח של ד"ר שי בנימין, תושב מבשרת ציון ומתנדב בסדנא לידע ציבורי, על הסכמי חלוקת עודפים בין סיעות בבחירות למועצות ברשויות המקומיות ולמה הסכמים עלולים להזיק (ומה נדרש בשביל לתקן את המצב).

להמשיך לקרוא

מדדי יוקר ארנונה ולמה הם שגויים

חודש מרץ הוא התקופה בה כל חברות המידרוג משחררות נתונים אודות החוסן הכלכלי של הרשויות, יוקר הארנונה ושלל הנתונים שאפשר להוציא מקובץ הלמ"ס של הרשויות המקומיות (ששוחרר בתחילת פברואר). הרבה מאד מדדים, כותרות מפוצצות ו… חוסר הבנה בסיסי בנתונים עצמם. להמשיך לקרוא

האם שחיתות פוגעת בחוסן הכלכלי של הרשות המקומית?

בסוף 2016 הייתה לי פגישה באחד ממכוני המחקר העצמאיים בישראל. הם קראו את הרשומה שלי על מינהל לא תקין בשלטון המקומי ורצו לשאול אותי, בין היתר, על דעתי בנוגע לשפעת השחיתות בשלטון המקומי על הכלכלה המוניציפלית. התשובה שלי כנראה הפתיעה אותם מאד להמשיך לקרוא