מקרה פרטי של אגלומרציה

שהקמתי את הבלוג, לא חשבתי שיום אחד אני אהיה יועץ בתחום של כלכלה מוניציפלית – אבל מפה לשם אני עובד כעצמאי ומספק שירותי ייעוץ בתחום הכלכלה המוניציפלית והעירונית כבר כמה שנים.

בחודשים האחרונים לאחר שיתוף פעולה פורה, הצטרפתי לחברת @build אסטרטגיה אורבנית בה אוביל את המחלקה לכלכלה עירונית ומוניציפאלית.

אגלומרציה הוא עקרון כלכלי בסיסי בתחום כלכלה עירונית – יתרון לגודל אשר גם מייצר מגוון ומענה רחב יותר לצרכים של המשתמשים השונים. החיבור שלי עם בילד הוא "בסך הכל" מקרה פרטי של אגלומרציה, אבל האמת היא שמדובר על חיבור משמעותי וסינרגטי שמאפשר לי ולבילד לתת ללקוחות שלנו הרבה יותר.

בילד אסטרטגיה אורבנית היא חברה מובילה בתחום האסטרטגיה העירונית וניהול פרוייקטים שחרטה על דגלה להפוך מקומות לטובים יותר עבור אנשים. קשה לי לחשוב על חיבור יותר טבעי עבורי מאשר כניסה לחברה שה-DNA מתמקד באנשים, הגורם המניע של הכלכלה העירונית.

החיבור עם בילד מאפשר לי לעשות יותר, ולהתפתח. זה נכון שזה בא על חשבון רשומות בבלוג, אבל זה כנראה המחיר של תחביב ותשוקה שהופכת לעבודה. אני מאמין שככל שיהיו לי יותר הזדמנויות לפגוש דברים חדשים בעבודה עם בילד, יהיו לי יותר הזדמנויות גם לשתף פה בבלוג תובנות וניתוחים שאני עושה. היקף הדברים שאני "לא מתעסק בהם" ילך ויפחת, אבל המיקוד ימשיך להיות כלכלה של ערים ורשויות מקומיות. המייל החדש שלי הוא yogev.sharvit@bld.co.il ואתם מוזמנים להשתמש בו.

מוזמנים להציץ לעוד פרטים http://bld.co.il/

אפקטיביות שוק העבודה של מטרופולין תל אביב

כשכתבתי את הפוסט על כלכלת ערים לפני כמה שנים, הרעיונות שהציגה ג'ין ג'ייקובס נראו לי מרתקים והגיוניים כאחד, אבל היה ברור לי שבעוד שרעיון מאחורי הכוחות שמניעים ערים הגיוני, הכימות של כוחות אלה הוא סיפור אחר לחלוטין, כי יש פער נתונים משמעותי במדידה של חלקם. בין הכוחות שעליהן דיברה ג'ין ג'ייקובס יש את כוח המשיכה של עובדים ממקום למקום, כאשר בספר ההתייחסות הוא לכשל של כוח זה – ערים שכל מהותן הוא ייצוא של עובדים (כמו כמה ערים שאנחנו מכירים).

להמשיך לקרוא

שלטון דו-רובדי עירוני

הקדמה

ביזור הוא כלי שלטוני בעל מאפיינים כלכליים מובהקים – הורדת סמכויות לרובד "נמוך" יותר בהיררכיה, בין אם רובד שלטוני או רובד תפעולי, על מנת לייעל את אספקת השירותים. המקור ליתרונות הכלכליים של הביזור נובע מהמאפיינים הכלכליים של אספקת שירותים – כאשר שירות ניתן למספר קטן של משתמשים, העלות למשתמש גדולה (בגלל תקורות קבועות) וככל שמספר המשתמשים גדל, העלות השולית לכל משתמש יורדת עד שהשירות מגיע לאיזון – העלות השולית לכל משתמש נוסף אפסית והיקף המשאבים לאספקת השירות גדל בפרופורציה לינארית למס' המשתמשים. אבל יש גם צד שני – יעילות באספקת שירותים היא לא עקומה אסימפטוטית יורדת (עקומה יורדת שהשואפת לערך קבוע) כי אם עקומה U, אותו חסרון לגודל שפעמים רבות "נשכח" כי הוא אופייני לערים גדולות עם הרבה תושבים, ערים שאין מספיק מהן בישראל בשביל לזהות את אותו חסרון לגודל חמקמק. באופן אינטואיטיבי אפשר לקשר את הסיבות לחסרון לגודל לכשל שוק מסוג מונופול – השירות שמסופק לתושבים ניתן על ידי גורם בודד וגדול שאינו נדרש להתייעל, אין לו תחרות ואין לו סיבה לשנות את התרבות הארגונית שלו בכדי להגיע לייעול באספקת השירותים או להתאים אותם למנעד הצרכים המגוון של התושבים – אותו גוף מספק שירות המספק את הצורך הממוצע ובכך לא מתייעל במקומות בהם התאמת השירות לצרכים יכולה להוביל לחסכון.

להמשיך לקרוא

רשמים מדיון בוועדה גיאוגרפית דרום על חלוקת הכנסות ממפעלי ים המלח

שלב אחד מתוך התהליך שהחל לפני יותר משנה הסתיים אתמול – חברי צוות מרחב אזורי הוגן (ואני ביניהם) הציגו לוועדה הגיאוגרפית הדרומית את נייר העמדה שכתבו בעניין חלוקת ההכנסות ממפעלי ים המלח. המסמך מצורף פה.

אפשר לומר שהצגת המסמך הייתה בזמן פציעות – הגשנו את הנייר ביום שלישי וביום רביעי הצגנו אותו לוועדה, שהסכימה לתת לנו במה למרות שמבחינתה הדיונים הסתיימו. למרות שלא הייתה לנו מצגת של ממש, התייצבנו מול מצלמות הזום והצגנו את העמדתנו.

להמשיך לקרוא

איתנות פיננסית יחסית

משרד הפנים פרסם בפברואר 2021 מסמך ובו מדד חדש לאיתנות פיננסית לרשויות המקומיות. המסמך נכתב עבור הוועדות הגיאוגרפיות ככלי להערכה של חוסן כלכלי יחסי של הרשויות הניגשות לוועדה. את גיבוש המדד הובילו היועצים הכלכליים של הוועדות הגיאוגרפיות – יועצים חיצוניים אשר מלווים את הוועדות וכותבים עבורן חוות דעת אוביקטיביות כנגד חוות הדעת שמגישות הרשויות המקומיות, בדומה לחוות הדעת שאני הגשתי לוועדה של ת"א בת-ים (לא מדובר על נוהל חדש, זה קרה גם בעבר בוועדות אד-הוק).

לקח לי זמן לגבש דעה על המדד הזה, בין היתר כי המסמך הצליח לבלבל אותי (ואני לא היחיד) ורק אחרי שפניתי עם שאלות לאחד היועצים שאני מכיר הבנתי איפה טעיתי בהבנת המדד. ברשומה הזאת אסביר, במילים שלי, את המדד ואתייחס ליתרונות והחסרונות שלו. בנוסף אני אציג חישוב מעניין שהופך את המדד היחסי ליותר "אבסולוטי", יש למה לצפות.

להמשיך לקרוא