שני העשורים האחרונים היו מאתגרים מאד לרשויות המקומיות בישראל. המשבר הכלכלי שהתרחש בישראל בשנת 2001/2, משבר שהביא בשנת 2003 רשויות רבות להיכנס לתוכניות הבראה, ועדות קרואות ומהלכים ארגוניים כואבים. אך עד 2013 המשבר הזה נעלם מנתונים מרבית הרשויות. למעט ערים כמו בת ים, שסחבו התחייבויות פנסיה תקציבית משמעותיות שהעיקו על תקציבן עד כדי תהליך של איחוד רשויות, מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות בישראל השתפר עד לשיא בשנת 2019.
להמשיך לקרואאחת הבעיות של תחביב שהופך למקצוע, הוא שמרוב עבודה, כבר אין זמן להשקיע בתחביב. כבר מעל שש שנים שאני עובד בחברת בילד וכמות הרשומות שנוספו לבלוג רק הלכו ופחתו, עד כדי שכמעט ולא כתבתי כלום בשנה האחרונה.
רק שזה לא בדיוק נכון – כי כתבתי המון, חקרתי הרבה מאד נושאים, למדתי הרבה מאד נושאים חדשים (ואני עדיין לומד) והצגתי בפורומים שונים. רק שזה לא הגיע לפה, לבלוג. וזה מציק לי מספיק בשביל לשנות את הכיוון ולחזור לכתוב, בשאיפה מבלי להזיז את המשבצת ביומן של "לכתוב בבלוג" יותר מדי פעמים עד שהיא תגלוש למשבצת העוקבת.
קצת על מה שהולך להופיע פה בבלוג ברשומות הבאות:
1. מחקרים שביצעתי עם מתמחים/ות שבאו להתמחות בבילד – התפתחות החוסן הכלכלי של כל הרשויות המקומיות בעשור האחרון, שוק הדיור, התערבויות להאצה של התחדשות עירונית (ודברים שיגיעו גם המשך)
2. נושאים שכתבתי עליהם בניוזלטרים והתכנים של בילד, בגרסאות יותר מורחבות
3. סוגיות בוערות שאני מעורב בהן וצריכות לעלות לבמה בצורה יותר מעמיקה
אני שם לעצמי יעד לא קל – לכתוב לפחות פעמיים בחודש.
ולכם, מי שעדיין עוקב אחרי הבלוג וקורא את הדברים שאני כותב, אני מאתגר ביעד עבורכם – להגיב לדברים שאני כותב. יש בבלוג מעל 200 רשומות, אבל לרובן אין תגובות. עד שאני לא פוגש אתכם פנים אל מול פנים, אני לא ממש שומע מכם. אני אשמח לשנות את זה, אבל זה כבר תלוי בכם.
בעקבות כתבה שפרסם כתב גלובס יובל ניסני, על כוונת עיריית ת"א להוסיף מסחר בהיקף של 20 אלף מ"ר ב-5 רחובות ברובע הצפון החדש, יצרתי איתו קשר ודיברנו. ההחלטה של העירייה נבעה מפיילוט שבילד עשתה עם עיריית ת"א, זאת במסגרת עבודה מאד מקיפה ומעמיקה על גיבוש מדיניות למסחר בעיר ת"א בשנים הבאות (מדיניות משלימה לתא/5500 שמקודמת בימים אלה). הפיילוט שביצענו (אחד מתוך כמה) התמקד בשאלה איפה וכמה מסחר אפשר וצריך להוסיף ברובע 4.
להמשיך לקרואאחרי הרבה עבודה וחשיפה למנעד רחב של מתכנני ערים מסוג "אדריכלים" הבנתי מה הפער המרכזי שלהם בכל הגישה התכנונית – הם מניחים שאפשר להסתפק בתכנון פיזי.
כמו בכל דבר, זה עניין של קנה מידה
להמשיך לקרוארשומה של אלון איזנברג מהבלוג "על שווקים ותחרות" בנושא "המתמטיקה של שכר הדירה" ריתקה אותי בשבוע האחרון. גם בגלל המחקרים המעניינים שמוצגים ברשומה, אבל בעיקר בגלל הסיפא של אלון:
"מנגד, ראוי להביא בחשבון שההתנגדות לרגולציה נובעת בחלקה מתפיסה לפיה העדר התערבות מותיר על כנה תוצאה תחרותית ויעילה. כאשר אני מחבר את שתי הנקודות שהעליתי כאן – האפשרות שהשוק אינו תחרותי כפי שאנו חושבים, והאפשרות שעדכוני מחירים תכופים אינם בהכרח יעילים – אני מסיק שיתכן שחשיבה זו פשוטה מדי.
…
יתכן שיש מקום שרשות מקומית שנותנת אישורי בניה תתמרץ תמהיל שיכלול גם דירות קטנות וזולות יותר שיתנו מענה לזוגות צעירים ולמבוגרים, או אף לדרוש שחלק מהדירות יועמדו על ידי היזם להשכרה בחוזים ארוכים ובשכר דירה שיאפשר לשמור על מרקם חברתי מגוון.
כל צעד כזה כרוך במחירים ובפגיעה ביעילות לצד תועלות אחרות. כל צעד כזה יתן כח רב מדי למי שיופקד על ישום הרגולציה הזו, ויותיר שאלות רבות. הוא יצור קושי בהקצאת הדירות המפוקחות וידרוש מנגנונים מוזרים כמו הגרלות או העדפה שרירותית לאוכלוסיות מסויימות. לכן הייתי נזהר מישום נרחב של רעיונות כאלו. אך ראיה רחבה יותר של מושג היעילות עשויה לעודד אותנו לחשוב על פתרונות באופן פתוח ומתוך הבנת המציאות בשטח, או, לכל הפחות, להכיר במורכבות הנושא."
אני רוצה לפתח את הדיון שאלון מייצר בבלוג שלו בנושא שאלת ההתערבות הרשות המקומית, תוך דגש על דיור מכליל ודיור חברתי, אבל לפני כן, קצת רקע שיסביר מאיפה אני מגיע לדיון הזה וגם קצת הסברים מה זה בכלל דיור מכליל וחברתי.
להמשיך לקרוא
המדד המוניציפלי 