אפקטיביות שוק העבודה של מטרופולין תל אביב

כשכתבתי את הפוסט על כלכלת ערים לפני כמה שנים, הרעיונות שהציגה ג'ין ג'ייקובס נראו לי מרתקים והגיוניים כאחד, אבל היה ברור לי שבעוד שרעיון מאחורי הכוחות שמניעים ערים הגיוני, הכימות של כוחות אלה הוא סיפור אחר לחלוטין, כי יש פער נתונים משמעותי במדידה של חלקם. בין הכוחות שעליהן דיברה ג'ין ג'ייקובס יש את כוח המשיכה של עובדים ממקום למקום, כאשר בספר ההתייחסות הוא לכשל של כוח זה – ערים שכל מהותן הוא ייצוא של עובדים (כמו כמה ערים שאנחנו מכירים).

להמשיך לקרוא

שלטון דו-רובדי עירוני

הקדמה

ביזור הוא כלי שלטוני בעל מאפיינים כלכליים מובהקים – הורדת סמכויות לרובד "נמוך" יותר בהיררכיה, בין אם רובד שלטוני או רובד תפעולי, על מנת לייעל את אספקת השירותים. המקור ליתרונות הכלכליים של הביזור נובע מהמאפיינים הכלכליים של אספקת שירותים – כאשר שירות ניתן למספר קטן של משתמשים, העלות למשתמש גדולה (בגלל תקורות קבועות) וככל שמספר המשתמשים גדל, העלות השולית לכל משתמש יורדת עד שהשירות מגיע לאיזון – העלות השולית לכל משתמש נוסף אפסית והיקף המשאבים לאספקת השירות גדל בפרופורציה לינארית למס' המשתמשים. אבל יש גם צד שני – יעילות באספקת שירותים היא לא עקומה אסימפטוטית יורדת (עקומה יורדת שהשואפת לערך קבוע) כי אם עקומה U, אותו חסרון לגודל שפעמים רבות "נשכח" כי הוא אופייני לערים גדולות עם הרבה תושבים, ערים שאין מספיק מהן בישראל בשביל לזהות את אותו חסרון לגודל חמקמק. באופן אינטואיטיבי אפשר לקשר את הסיבות לחסרון לגודל לכשל שוק מסוג מונופול – השירות שמסופק לתושבים ניתן על ידי גורם בודד וגדול שאינו נדרש להתייעל, אין לו תחרות ואין לו סיבה לשנות את התרבות הארגונית שלו בכדי להגיע לייעול באספקת השירותים או להתאים אותם למנעד הצרכים המגוון של התושבים – אותו גוף מספק שירות המספק את הצורך הממוצע ובכך לא מתייעל במקומות בהם התאמת השירות לצרכים יכולה להוביל לחסכון.

להמשיך לקרוא

רשמים מדיון בוועדה גיאוגרפית דרום על חלוקת הכנסות ממפעלי ים המלח

שלב אחד מתוך התהליך שהחל לפני יותר משנה הסתיים אתמול – חברי צוות מרחב אזורי הוגן (ואני ביניהם) הציגו לוועדה הגיאוגרפית הדרומית את נייר העמדה שכתבו בעניין חלוקת ההכנסות ממפעלי ים המלח. המסמך מצורף פה.

אפשר לומר שהצגת המסמך הייתה בזמן פציעות – הגשנו את הנייר ביום שלישי וביום רביעי הצגנו אותו לוועדה, שהסכימה לתת לנו במה למרות שמבחינתה הדיונים הסתיימו. למרות שלא הייתה לנו מצגת של ממש, התייצבנו מול מצלמות הזום והצגנו את העמדתנו.

להמשיך לקרוא

איתנות פיננסית יחסית

משרד הפנים פרסם בפברואר 2021 מסמך ובו מדד חדש לאיתנות פיננסית לרשויות המקומיות. המסמך נכתב עבור הוועדות הגיאוגרפיות ככלי להערכה של חוסן כלכלי יחסי של הרשויות הניגשות לוועדה. את גיבוש המדד הובילו היועצים הכלכליים של הוועדות הגיאוגרפיות – יועצים חיצוניים אשר מלווים את הוועדות וכותבים עבורן חוות דעת אוביקטיביות כנגד חוות הדעת שמגישות הרשויות המקומיות, בדומה לחוות הדעת שאני הגשתי לוועדה של ת"א בת-ים (לא מדובר על נוהל חדש, זה קרה גם בעבר בוועדות אד-הוק).

לקח לי זמן לגבש דעה על המדד הזה, בין היתר כי המסמך הצליח לבלבל אותי (ואני לא היחיד) ורק אחרי שפניתי עם שאלות לאחד היועצים שאני מכיר הבנתי איפה טעיתי בהבנת המדד. ברשומה הזאת אסביר, במילים שלי, את המדד ואתייחס ליתרונות והחסרונות שלו. בנוסף אני אציג חישוב מעניין שהופך את המדד היחסי ליותר "אבסולוטי", יש למה לצפות.

להמשיך לקרוא

אחוזי ניצול ופחת

מנהל התכנון יזם במסגרת ניתוח המצב הקיים של תוכנית 2040 בדיקה של מלאי כלל שטחי התעסוקה בישראל וגילה להפתעתו שבכל שטחי מדינת ישראל מתוכננים למעלה מ-240 מיליון מ"ר, זאת למרות שהתחזית מדברת על צורך ב-36 מיליון מ"ר בלבד עד שנת 2040. העודף הזה הוא תוצר של תהליך זוחל שהתרחש בכל הרשויות בארץ במשך עשור ויותר – המדינה, בין אם ביוזמת רמ"י או מנהל התכנון, הובילה תכנון לתוספת של יח"ד ברשויות השונות במסגרת תוכניות מתאריות, ותמ"לים "וסתם" תוכניות עם מאות יח"ד. הרשויות המקומיות דרשו, כחלק מהמו"מ על תכולת התכנון, שטחי תעסוקה אשר ההכנסות מהן יאזנו את העלויות השוטפות של המגורים, זאת מכיוון שארנונה ממגורים היא גרעונית בממוצע וארנונה שלא ממגורים היא לא כזאת (גם אם יש בתוך הסיווגים השונים מדרג רווחיות). כנגד כל יח"ד הוסיפו שטחי תעסוקה וכך הצטברו להם מאות מיליוני מ"ר ברחבי הארץ או עשרות מיליוני מ"ר בכל מחוז ומחוז.

להמשיך לקרוא