תושבי המרכז המקופחים


ההלמ"ס פרסם אתמול הודעה לעיתונות בנוגע להתחלות וסיום בניה במהלך שנת 2013 וכל שוחרי השלום ישר קפצו על הנתון "המדהים" של גידול של 123% בהתחלות בניה ביהודה ושומרון בין השנים 2012 ו-2013. בצדק ביקורת זו נקטלה ע"י כל מי שמבין שגידול באחוזים ללא ההקשר אינו אומר הרבה (ואני מביא רק אחד מהם). בכלל, כל נתון יחסי ללא ההקשר של המספר האבסולוטי הוא פתח לדמגוגיה.

להימנע מ"מרחב הדמגוגיה"
השאלה היא באילו נתונים משתמשים בשביל לשקף את המציאות. החלטתי לעשות הרצה רטובה לבסיס הנתונים המעודכן שלי (שהורחב לשנת 2012 וכולל את הערים וגם את המועצות המקומיות) ובדקתי את הפערים בהשקעה ממשלתית במחוזות השונים בארץ על בסיס נתונים שלדעתי יכולים לשקף את האפליה שאליה מתלוננים החברים מהשמאל.
מעט ההיכרות שיש לי עם תקצוב רשויות הוביל אותי לבחור שלושה פרמטרים שיכולים לשקף את האפליה הזאת (במידה והיא קיימת):

  1. הכנסה בתקציב הרגיל ממקורות ממשלתיים לתושב, שלא לטובת חינוך ורווחה – ההגיון אומר שכל כסף שמעבירה המדינה לרשויות שאינו לטובת חינוך או רווחה הוא כסף "אקסטרה" שלגביו המדיניות היא פרטנית (תיקצוב חינוך ורווחה מבוססים על כללים מוגדרים, לפחות בתיאוריה)
  2. הכנסה בתקציב הפיתוח (התב"ר) ממקורות ממשלתיים לתושב – המרכיב הממשלתי בתקציב התב"ר מושפע מאד ממדיניות ממשלתית וכן ממדיניות פיתוח של תשתיות במחוז זה או אחר. קידום תשתיות הוא לעיתים הכרח בכדי לאפשר בנייה חדשה של מגורים ולכן מחוז שיהנה מתקציב עדיף ביחס לגודל האוכלוסיה הוא גם מחוז שיוכל לקדם יותר מהר בנייה למגורים
  3. סה"כ הכנסות לתב"ר ממקורות ממשלתיים – לא מספיק להסתכל על נתונים שמשווים השקעה לתושב, חשוב גם להבין את ההקשר הרחב של ההשקעה הכוללת – ככה יוצאים בבטחה ממרחב הדמגוגיה.

המציאות לא באמת רחוקה מהדמגוגיה
אז האם יש אפליה של מחוז יהודה ושומרון? כן, מבחינת ההשקעה לתושב מחוז יהודה ושומרון מוביל על כל המחוזות האחרים, הן בתקצוב הרגיל שאינו לחינוך ורווחה והן בתקצוב לתב"ר (תשתיות), כאשר האפליה לטובת מחוז זה גדלה מאז 2009 באופן משמעותי

Government investment per citizen in the regular budget without education or welfareAverage income per citizen from government offices in the invesment budgetהאם יש אפליה של מחוז יהודה ושומרון באופן מוחלט בהשקעות בתשתיות? רק כלפי מחוז תל אביב.

muncipality income in the invesment budget from government sources (per region)עוד כמה אבחנות והסתייגויות מהממצאים:

  1. ב-2012 העיר ירושלים נהנתה מ-20% מתוך סה"כ תקציבי ההשקעות בתשתיות שמופנים לרשויות המקומיות (מועצות וערים). ההשקעה בבירה הוא גם המרכיב הדומיננטי בכל ההשקעות במחוז ירושלים – כנראה שאם היו מתחילים לבנות את הקו האדום מחוז מרכז ומחוז ת"א היו רואים קצת יותר השקעה.
  2. הנתונים של ההלמס לא מאפשרים לבחון את הייעוד של הכספים מהמדינה (איזה משרד נותן את הכסף ולטובת מה). לכן ייתכן ויש אפליה של משרד מסויים מול רשויות במחוזות מסויימים ביחס למשרדים האחרים, הן בכספים שמיועדים לתקציב הרגיל והן בכספים שמיועדים לפיתוח (תב"ר)
  3. לא בדקתי מועצות אזוריות מכיוון שבסיס הנתונים שלי לא מיועד לבדיקה שלהן (המבנה התקציבי של המועצות האזוריות שונה). בבדיקה מול הנתונים הגולמיים מצאתי שיש 5-6 מועצות אזוריות במחוז יהודה ושומרון (מתוך 50+ מועצות אזוריות) והסכומים שראיתי שם לא קטנים, אבל אני אשאיר את זה למישהו אחר.

ואם עדיין לא השתכנעתם

The top 25 percentהטבלה מראה שביחס למספר הרשויות במחוז, באופן עקבי יש במחוז יהודה ושומרון את המספר הרב ביותר של רשויות שנהנות מהכנסות ממשלתיות לתושב גבוהות בתקציב הרגיל שלא לחינוך ורווחה, כאשר ב-2012 שש מתוכן היו בעשיריה העליונה, כולל המובילה בטבלה (מעלה אפרים).

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s