תקציר מקומי – 11 במרץ


איחוד רשויות כאמצעי לשליטה על השלטון המקומי

המגזין "פתח תקוואי" פרסם בשישי שבמסגרת כינוס סגור של עמותת "אדם וסביבה" אמר השר אריה דרעי בפאנל בנושא מטרופולינים כי גובשה תוכנית מלאה שתובא להחלטת הממשלה הקרובה לאיחוד רשויות בישראל. בתכנית נכללת פתח תקווה כעיר שהוחלט "להצמיד" אליה עיר קטנה יותר (ראש העין או גבעת שמואל).

דרעי: "המהלך בושל מזה כשנה, ונערכה עבודת מטה ושטח רצינית ומקיפה ואנחנו לקראת מהפכה מוניציפאלית במדינת ישראל".

למה לצאת בהכרזה כזאת עוד לפני שהוקמה הועדה הגיאוגרפית של אזור המרכז (הועדה הקבועה שדנה באיחודים)? למה דווקא פתח תקוה וראש העין? למה דווקא עכשיו?

איחוד פתח תקוה וראש העין – איחוד בלוף

הסיבות לאיחוד עם ראש העין (כפי שצויינו בכתבה):

  1. ראש העין השכנה, שבה מתבצעת בניה נרחבת וענקית נעדרת איזורי תעשיה, ומלבד השוק העירוני ואיזור עסקים בצפון העיר , אין לעיר מה להציע מבחינת התפתחות תעסוקתית. נתון מדאיג במיוחד
  2. הבניה במתחם מחנה סירקין תקרב ותחבר פיזית את ראש העין לפתח תקווה ומכאן ההגיון שבאיחוד

ראש העין עדיין לא במצב כלכלי גרוע אבל מדינת ישראל הבינה לפני שנה שהסכם הגג שהיא חתמה עם ראש העין על תוספת של 13,636 יח"ד לעיר ללא שילוב של מ"ר אחד לתעסוקה ומסחר הולך להביא את ראש העין למצב שבו מרשות עצמאית היא תהפוך לרשות נתמכת. אם זה לא מספיק, הסכם הגג דיבר על שיווק של מרבית יח"ד תוך 4 שנים החל מ-2013, כך שהשנה כבר אמורים לסיים את שיווק כל הקרקעות לטובת ההסכם ונותר רק… לבנות. ז"א שתוך 4-5 שנים מ-2017 ישלימו את בניית כל יח"ד כאשר מנגד לא הקפידו לבנות כחצי מיליון מ"ר תעסוקה ומסחר שנדרשים בשביל לאזן את התוספת הזאת. כל הכסף שיזרום לראש העין במסגרת הסכם הגג לא יספיק בשביל להחזיק את הרשות צפה עד שתושלם הבנייה של שטחי התעסוקה האלה, אם היא בכלל התחילה (הערכה גסה שלי – שיווק, בניה ואיכלוס של חצי מיליון מ"ר תעסוקה ומסחר ברשות במעגל שלישי לת"א צריכים לקחת בערך עשור). במילים אחרות – משרד הפנים מתכונן להתמודד עם הנזקים שעשו האוצר ורמ"י (בשיתוף פעולה עם ראש רשות שלא ברור מה עבר לו בראש).
עדכון (13.3.17): קוראת יקרה מראש העין עדכנה אותי כי לראש העין יש מתחם תעסוקה בשם "לב ישראל" (זה מול פארק אפק, מהצד השני של כביש 5) של 200 דונם שיש לו תוכניות, אך טרם החלה בנייתו. השילוב בין מתחם זה והמתחמים הקיימים אמור להספיק לראש העין, אך היות ו"לב ישראל" טרם החל את הבנייתו המשמעותית, להערכתי ראש העין תיקלע לבעיה רצינית עקב חוסר תיאום בין הבניה של מתחמי המגורים ובניית מתחמי התעסוקה.

ומה לגבי סירקין? הטענה לגבי הגשר שיוצר סירקין בין פתח תקוה וראש העין היא בלופ, כפי שאפשר לראות מהמפה (מתחם סירקין מוקף באדום במרכז המפה)

petah pikva - rosh haayin

התוכנית של סירקין עדיין לא הבשילה והחיבור (הלא שלם) שהיא תיצור יתממש רק בעוד עשור וחצי. אם כך, למה אצה למשרד הפנים הדרך להתייחס למתחם הזה כגורם מקשר? יש סיכוי שמדובר על הפעלת לחץ על עיריית פתח תקוה – משרד הבטחון רוצה מאד לשווק את הקרקע הזאת (בעיקר למגורים), עיריית פתח תקווה מתנגדת נחרצות לתוספת יח"ד שאינה מאוזנת ע"י תעסוקה, כמו גם החשש מעומס תחבורתי שתיצור שכונת שינה (מהסגנון שרמ"י ומשרד הבטחון כל כך אוהבים לשווק, כמו במזרח ראש העין). איום באיחוד רשויות יביא את פתח תקווה לשולחן המו"מ כאשר בברירה בין סירקין+ראש העין ובין סירקין לבד, פתח תקווה תעדיף את סירקין לבדה (ואפילו יוזמת עיבוי של אזור התעסוקה קרית אריה למקרה ותקבל את פרבר סירקין בכח).
לדעתי מדובר על איום גרוע – סירקין לא באמת יכולה לגשר בין שתי הרשויות, איחוד של רשויות בגודל כזה אינו טומן בחובו שום יתרון לגודל, המרחק הפיזי בין הרשויות גדול מדי וגם הפריסה. הצצה במפה גם מראה כי מדובר על רשות שנחצית לאורכה פעמיים – פעם בכביש 40 ופעם בכביש 6 ו-444 (הם סמוכים זה לזה ויוצרים חיץ רחב מאד). יש כבר רשות אחת בארץ שחצויה באופן דומה (והיא גם באותו קנה מידה של גודל פיזי) – ראשון לציון. ראש הרשות של ראשון לציון כבר ציין כי (בועדת איחוד ת"א בת-ים) מדובר על חלוקה בעייתית מאד של רשות מקומית, חלוקה שיקחו עשרות של שנים לאחות.

בסיכומו של דבר חלופת האיחוד של פתח תקוה וראש העין היא חלופה גרועה מהסיבות הלא נכונות – עירבוב של כל כך הרבה גורמים שונים (ושגויים) שלא יחזיקו מים, למעט מול ועדה שהחלטותיה נקבעו מראש. המטרה של החלופה הזאת נראית לי בעיקר כמו נסיון לייצר לחץ על עיריית פתח תקוה בדיונים בועדה המחוזית, ככל הנראה כי כרגע משרד הבטחון מבין שבלעדי הסכמת הרשות, הוא לא יראה את הכסף מהתוכנית הזאת כל כך מהר.

בהערת ביניים – זו לא הפעם הראשונה ששר הפנים מייצר "איחודי בלוף" – בועדת ת"א-בת-ים הוא הוסיף את האופציה של איחוד בת-ים עם ראשון לציון וחולון. לאחרונה הוא הוסיף את חלופת המועצה התעשייתית בז"ן לדיוני הועדה הגיאוגרפית של חיפה שדנה בחלוקת ההכנסות מהמתחם. שר הפנים מכניס את המערכת המקומית ללחץ בשביל לשפר את העמדות של משרד הפנים, להכניס את הרשויות למגננה חוסר ודאות אל מול החלטות שקשה לאכל וכך הוא שומר על היוזמה (ומונע מהרשויות ליזום).

איחוד פתח תקוה וגבעת שמואל – האיחוד הנכון?

הסיבה לאיחוד (כפי שצויין בכתבה) – "גבעת שמואל, על אף שהיא מדורגת בחתך סוציו אקנומי גבוה, נעדרת איזורי תעשיה ותעסוקה מתאימים. שכנותה לבני ברק פוגעת אף היא במקורות התעסוקה בשל היובש בתעסוקה בבני ברק ושימוש תושבי ב"ב במשאבי העיר גבעת שמואל"

ראשית חשוב להבין כי הגודל של גבעת שמואל, 25 אלף תושבים, שם אותה מחוץ לגבול העליון של רשות שיש לה חסרון לקוטן, משמע – אין חסכון כספי ממשי בעלויות הארגון כתוצאה מהאיחוד. שנית, האמירה בנוגע לגבעת שמואל נכונה מאד – עם ארנונה ממגורים שמהווה 71% מסך הארנונה של הרשות, מדובר על רשות בעלת חוסן כלכלי נמוך שלא תוכל לצמוח יותר ללא חיזוק כלכלי משמעותי.

כאשר מסתכלים על מפת הרשויות זה נראה רק טבעי לאחד את גבעת שמואל עם פתח תקוה

petah pikva - givaat shmuel

אבל מה שנראה "טבעי" על המפה אינו בא לידי ביטוי בשטח. בין פתח תקוה וגבעת שמואל יש חיץ פיזי שמפריד בין שתי הערים ומעט מאד חיבורי כבישים אשר יצדיקו את החיבור. אמנם גבעת שמואל מחוברת לבני ברק רק דרך מחלף בני ברק אך למיטב ידיעתי, התנועה בין שתי ערים אלה משמעותית יותר ביחס לתנועה בין גבעת שמואל ופתח תקוה. הטיעון כי לגבעת שמואל חוסן כלכלי נמוך נכון (ללא קשר לאשכול הכלכלי החברתי הגבוה של תושביה) – אבל לא דווקא פתח תקוה ולא בני ברק? בטווח הארוך בני ברק אמורה להפוך לאחת הערים החזקות בגוש דן, עובדה שמציבה את החיבור עם פתח תקוה כחיבור שנובע ממצב נוכחי (אופטימי) ולא ראיה עתידית.
הערה: אין לי מושג האם מבחינת אופי האוכלוסיה גבעת שמואל קרובה יותר לפתח תקוה או לבני ברק.

בנוסף, מספיק להסתכל הרשות הסמוכה רמת גן, בשביל לראות כי כביש 4 הוא לא קו גבול שעל פיו קובעים גבולות של רשויות מקומיות כאשר רוצים לשקול איחוד רשויות (רמת אפעל שאוחדה לתוך רמת גן נמצאת ממזרח לכביש 4, כמו גבעת שמואל). נכון גבעת שמואל שייכת למחוז מרכז בעוד שבני ברק שייכת למחוז ת"א, אבל מצד שני, קרית אונו שייכת למחוז ת"א וגבולה המזרחי רחוק מגבולה המזרחי של גבעת שמואל בכמה ק"מ טובים. במילים אחרות – לא כביש 4 ולא השייכות למחוזות אחרים צריכים להעדיף את איחוד גבעת שמואל עם פתח תקוה על פני איחוד עם בני ברק.

מכל האמור ברור כי האיחודים שצויינו אינם איחודים טובים או אופטימליים ונראה שעל אף ש"המהלך בושל מזה כשנה, ונערכה עבודת מטה ושטח רצינית ומקיפה ואנחנו לקראת מהפכה מוניציפאלית במדינת ישראל", מישהו ממהר לברך על המוגמר. אבל כמי שעוקב אחר הפרסומים של שר הפנים הנוכחי, ברור שהם לא נעשים סתם. שר הפנים הנוכחי מבין היטב את השלטון המקומי ופרסומים אלה הם חלק מההכנות לקראת תחילת פעילותה של הועדה הגיאוגרפית של מחוז ת"א/מרכז (תהיה ועדה אחת לשני המחוזות).

ואם כבר אנו עוסקים באיחודים – הרשויות בדרום בקעת אונו (גבעת שמואל, קרית אונו, גני תקוה, יהוד, סביון ואור יהודה) יצטרכו להתעורר במוקדם או במאוחר לנוכח "רוח האיחודים" ששורה על משרד הפנים. חלק מהרשויות באזור זה לא נמצאות במצב כלכלי טוב ואלה שכן עלולות לקבל "הנחתות". מן הראוי שרשויות אלה יקחו את היוזמה (למשל, הקמת אשכול רשויות) ולא יחכו שיכתיבו להן את הדרך.

ועוד הערה אחרונה: אני לא מתייחס להערה של חלוקת הג'ובים במקרה של איחוד פתח תקוה וגבעת שמואל. רשות שראשה מוכנה לוותר על משקל כוח ההצבעה של תושביו רק בשביל לשריין לעצמו תפקיד המשך אינו ראוי להתייחסות (וזה גם לא שיקול לאיחוד).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s