הנחה במבצע


גלובס פרסמו ניתוח שעשיתי למבצע ההנחות בארנונה שביצע משרד הפנים בשנת 2017, אבל לצערי בעיתונות המודפסת יש תכנים שקשה לציבור הקוראים לעכל, אז התפשרנו על פחות תוכן בעיתון, אבל פרסום מלא פה בבלוג.
וחדי העין ישימו לב שזה הניתוח הראשון שאני משלב בו רגרסיה ומבחנים סטטיסטיים – מגמה שיש בכוונתי להרחיב.

"הצלחה גדולה למבצע גביית ארנונה!" הייתה הכותרת של ההודעה לעיתונות שהעביר משרד הפנים, זאת לאחר 7 חודשים מאז הכריז המשרד על מבצע הנחות לבעלי חובות ארנונה ישנים. כ-260 מיליון שקלים נגבו במסגרת המבצע ב-147 רשויות מקומיות שהשתתפו, מתוכם כ-205 מיליון חובות מלפני שנת 2014 והשאר מהשנים 2015 ו-2016, כאשר מנגד ניתנו לחייבים הנחות בהיקף של 205 מיליון שקלים.

על פי הודעת המשרד, למעלה מ-13,000 בעלי חוב, תושבים ובעלי עסקים, ניצלו את המבצע בכדי להסדיר את חובם כאשר 103 מיליון מתוך כלל ההנחות ניתנו לתושבי כנגד ארנונה ממגורים והשאר לעסקים. מתוך כלל הרשויות שהשתתפו במבצע, בכ-25 רשויות רוב ההנחות כנגד הסדרת החובות ניתנו לעסקים (במצטבר קרוב ל-90 מיליון שקלים) בעוד שבשאר הרשויות רוב ההנחות ניתנו לתושבים.

תוספת גביה ברשויות המגזר, אך ירושלים לקחה את הקופה

כאשר בוחנים את ההשפעה של המבצע על הגביה ברשויות השתתפות, ניתן לראות כי המבצע הגדיל את היקף גביית הפיגורים באופן משמעותי (מעל 20%) בכשליש מהרשויות כאשר מחציתן רשויות מהמגזר. אך בהסתכלות על היקף הגביה וההנחות שניתנו, התמונה שונה לחלוטין.

מתוך סה"כ ההנחות שניתנו במבצע 101.3 מיליון שקלים ניתנו בירושלים לבדה (כ-49% מסך היקף ההנחות וכ-63% מסך ההנחות שניתנו לעסקים) וכ-80% מהיקף ההנחות התרכזו ב-21 רשויות – פחות מ-20% מסך הרשויות שהשתתפו במבצע. העובדה שהיקף יתרות הפיגורים ברשויות אלה הוא רק 61.2% מכלל חובות הארנונה כלפי הרשויות בסוף 2016 מצביעה על חוסר הסימטריה, אך העובדה שלא ניתן להסביר את חוסר הסימטריה בפרמטרים אחרים של הרשויות, כגון היקף כ"א שמוביל את הגביה, אשכול סוציואקונומי או פוטנציאל הגביה בסוף 2016, מצביעה שמדובר על מבצע בסגנון "מצליח" – מנסים, מקסימום לא יעבוד.

השינוי בהיקף הגבית הפיגורים כתוצאה מהמבצע

מס' רשויות

מס' הרשויות בהן הייתה ירידה בגביה בין 2016 ל-2017 למרות המבצע

מס' הרשויות בהן הייתה ירידה בגביה ללא המבצע

קטן מ-20%

110

46

64

בין 20% ל-75%

31

12

25

גדול מ-75%

2

0

2

143

58

91

הצלחה גדולה?

את הצלחת המבצע אפשר לבחון מכמה כיוונים, ראשית אפשר לבחון האם המבצע הצליח להקטין את היקף חובות הארנונה כלפי הרשויות המקומיות. היקף יתרות הפיגורים מארנונה, שהם חובות הארנונה שהרשויות המקומיות עדיין מאמינות שהן יכולות לגבות, קטן מ-9.74 מיליארד שקלים בסוף 2016 ל-9.48 מיליארד שקלים בסוף 2017 (קיטון של 259 מיליון ₪), אך מנגד היקף החובות המסופקים, שהם חובות הארנונה שהרשויות המקומיות לא מאמינות שהן יכולות לגבות, גדל מ-20.51 מילארד שקלים 21.08 (גידול של 569 מיליון ₪), כך שבספרי הרשויות, סך החובות של התושבים והעסקים כלפי הרשויות המקומיות גדל ב-310 מיליון שקלים.

שנית, אפשר לבחון האם השתנה משהו בהיקף גביית הפיגורים השנתית. סך כל גביית הפיגורים בשנת 2017 עמדה על 1.9 מילארד שקלים, גידול של 44.7 מיליון שקלים ביחס לשנת 2016. חלקן של הרשויות המשתתפות במבצע עמד על 63.9% מסכום גביית הפיגורים בשנת 2017 וכ-62.6% בשנת 2016 – גידול של 1.3% בחלקן היחסי שמהווה שינוי חסר משמעות, לכן גם בהיבט הזה המבצע לא ביצע שינוי.

לסיום, אפשר לבצע בדיקה השוואתית סטטיסטית של ביצועי כל רשות לפי החלוקה של הרשויות שהשתתפו במבצע לעומת רשויות שלא השתתפו במבצע, זאת לפי שלושה מבחנים סטטיסטיים

  1. האם יש שינוי באחוז גביית הפיגורים על פני 5 שנים בהשוואה בין הממוצע של 2012-2016
    ו-2013-2017? היות וקיימת תנודתיות באחוז גביית הפיגורים בין השנים, מבחן זה בוחן האם יש שינוי משמעותי למרות הממוצע אשר "מרסן" את התנודתיות.
  2. האם הגביה מהמבצע הגדילה את היקף ההכנסות מארנונה מפיגורים בין השנים 2016 ו-2017?
  3. האם כתוצאה מהמבצע גביית הארנונה בפיגורים בפועל גדולה ביחס לפוטנציאל הגביה מפיגורים, בהתבסס על ממוצע הגביה מפיגורים בשנים 2012-2016?

המבחנים הסטטיסטיים שבוצעו מראים כי בשני המבחנים הראשונים אין הבדל מובהק בין הרשויות שהשתתפו במבצע לעומת הרשויות שלא השתתפו, ורק במבחן השלישי התקבלה תוצאה מובהקת, אך היא מסבירה רק 2% מהשונות. במילים אחרות – בהשוואה בין רשויות שהשתתפו במבצע ובין אלה שלא, אי אפשר לומר שהמבצע הוביל לגידול בגביה מיתרות הפיגורים מארנונה.

המסקנה מניתוח גביית הפיגורים בעקבות המבצע של משרד הפנים היא שמבצעי הנחות בחובות זה נחמד ופופולרי בקרב בעלי החוב, אבל לפני שמכריזים על הצלחה מן הראוי להגדיר מהם היעדים והמדדים להצלחה. סביר להניח שלאחר הגדרת היעדים והמדדים להצלחה, תהיה גם הבנה שצריך קודם להבין למה הרשויות לא מצליחות לגבות מלכתחילה, לגבש כלים להתמודדות עם הסיבות לקושי בגביה ואולי, בסוף, לעשות מבצע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s