המשבר התזרימי (העתידי) ברשויות המקומיות


רמת אי הוודאות התזרימית של רשויות מקומיות רבות עלתה משמעותית לאחר היציאה לבחירות ב-2020. עוד לפני שהחלה השנה הרשויות המקומיות היו צריכות להתמודד עם תרחיש שבו אין למדינה תקציב למשך החודשים הראשונים של 2020. בתרחיש זה כספים שהועברו לרשויות מעבר לתקציבי הבסיס לא ניתנו וגם תקציבי הבסיס לא גדלו בהתאם לצרכי הרשויות. תקציבי החינוך והרווחה לא גדלו בכדי לתת מענה לגידול הצרכים וכך כל תקציב שניתן במסגרת שאינה מעוגנת בחוק נדחק ונדחה. מענקי האיזון לכל הרשויות, פרט לרשויות הבדואיות בדרום, לא השתנו ורשויות שאוכלוסייתן גדלה או שמצבן הורע בין 2017 ל-2018 לא זכו לחיזוק המיוחל. הקרן לצמצום פערים, אשר החלה לפעול ב-2018 והפנתה משאבים לטובת רשויות חלשות, הקצתה רק מחצית מהסכום השנתי לרשויות הזכאיות. ואז הגיעו הבחירות של 2020 ודחפו את מועד אישור תקציב המדינה אל מעבר למחצית השנה – 6 חודשים שבהם הרשויות צריכות להשלים פערים.

בין הקורונה והקיפאון בממשלה, הרשויות המקומיות נקלעות למשבר תזרימי

בהיעדר גידול בתקציב, נטל ההוצאה עובר לרשויות המקומיות אשר נדרשות לגשר על הפערים מהכנסותיהן העצמיות על הרשויות. אבל אם מצב זה לא מספיק, התפשטות הקורונה הובילה למהלך, אשר החל בבאר שבע והמשיך לרשויות נוספות, של דחיית תשלומי הארנונה לעסקים קטנים ובינוניים עד לתחילת מאי. מהלך זה הפך להמלצה רשמית מצד משרד הפנים וכך נוסף לחץ על הרשויות שטרם הצטרפו מהלך לחבור ל-22 הרשויות שכבר אימצו את המדיניות הזאת.

פגיעה בהכנסות הממשלתיות ודחיית ההכנסות עלולה להוביל לכך שרשויות חלשות יקלעו למשבר תזרימי, משבר שיוביל לכך שקופת המזומנים של הרשויות תדלדל עד שלא יוכלו להמשיך לשלם את התחייבויותיהן. היחס השוטף של הרשויות.

היחס השוטף מאפשר להעריך אילו מן הרשויות יכולות לספוג את צמצום ההכנסות בזכות מלאי מזומנים שלהן ואילו "ידחפו" למצב שבו יתקשו לשלם בגלל עודף התחייבויות. היות והנתונים האחרונים שזמינים לנו הם מסוף 2018 התמקדתי בניתוח רב שנתי של יחס השוטף של הרשויות בשנים 2015-2018 בכדי לבחון מגמות לצד תמונת המצב של סוף 2018. בעזרת היחס השוטף אפשר להעריך אילו רשויות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר (יחס שוטף קטן מ-0.5) ואילו רשויות יצלחו את המצב בסבירות גבוהה (יחס שוטף גדול מ-1).

מתוך 255 הרשויות, כ-211 רשויות המקיימות יחס שוטף קטן מ-1 כאשר כמעט מחציתן מקיימות יחס שוטף קטן מ-0.5. לאורך השנים שנבחנו רק 30% מרשויות אלה שיפרו את מצבן בעוד שמצבן של 25% מהרשויות רק החמיר. יחס שוטף מושפע רבות מהתנהלות הרשות, אך ככל שתלות בהכנסות ממשלתיות בכלל ומענקי האיזון בפרט גדלה, היחס השוטף קטן, ככל שהרשות נסמכת יותר כל הכנסות מארנונה עסקית ותושביה יותר חזקים, כך משתפר היחס השוטף שלה. הקשרים הללו מצביעים בבירור על כך שהרשויות הנתמכות והחלשות נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר.

הרשויות שהיחס השוטף שלהן קטן מ-0.5 כוללות לא רק רשויות נתמכות וקטנות, אלא גם רשויות גדולות ועצמאיות (ואף איתנות) כמו רעננה (0.16), אילת (0.16) וחדרה (0.41). אך בעוד שחדרה שיפרה את מצבה במהלך התקופה, מצבן של שתי הראשונות הורע. הרשויות העצמאיות לא נתמכות ע"י מענקי איזון ולכן יושפעו מאד מצמצום בהכנסותיהן העצמיות עקב דחיית הכנסות ארנונה.

כאשר רשויות יקלעו למשבר תזרימי, יהיו נפגעים נוספים

כאמור, הפגיעה תזרים המזומנים של הרשויות לא נגמרת רק ברשויות עצמן. תמהיל ההתחייבויות של הרשויות מאפשר לזהות מיהם הנפגעים במעגל שני ממצב זה. ניתוח ההתחייבויות השוטפות של הרשויות בשנים 2015-2018 כלפי ספקים, קבלנים ונותני שירות מראה כי בתקופה זו גדל משקל ההתחייבויות של הרשויות כלפי הספקים, במונחים של הכנסה חודשית של הרשות.

150 רשויות שיחס חובן קטן מ-1 חייבות לספקים חודש וחצי מהכנסותיהן השוטפות ואף יותר, רק 43 רשויות חייבות לספקים פחות מחודש הכנסה אחד, ללא קשר ליחס השוטף שלהן, אך בעיקר בקרב הרשויות שהיחס השוטף שלהן גדול מ-0.5 (כמו חדרה).

הטבלאות הבאות מרכזות את עשרת הרשויות בעלות היחס הגבוהה ביותר ועשרת הרשויות בעלות היחס הנמוך ביותר, בהתאם לסוג הרשות (ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות):
הערה: יחס שוטף אומנם מעיד על חוזק של רשות, אך זהו לא הפרמטר היחיד שמאפיין חוסן כלכלי ולכן טבלה זו לא מייצגת דירוג חוסן כלכלי.

ערים
מועצות מקומיות
מועצות אזוריות

בימים אלה, כאשר הפוקוס התקשורתי מתמקד בהתפשטות הקורונה, תשומת הלב הציבורית רחוקה מנושאים כמו הרכבת הממשלה ואישור תקציב המדינה, בספק אם מישהו ייתן במה לרשויות המקומיות החלשות שחוות משבר תזרימי הולך וגדל, אך אם לא נתייחס לכך כבר היום, סיכוי לא קטן שהתמודד עם משבר ברשויות המקומיות אחרי שסערת הקורונה תדעך, משבר שיעלה לכולנו הרבה כסף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s