קופנהגן – We try Harder

פעם בשנה השותפים שלי ואני טסים לסיור השראה בעיר אורבנית בעולם. אנחנו עושים את זה בשביל ללמוד מאחרים דרך הרגליים, דרך סיפורים מקומיים (לוקחים כמה סיורים עם מדריכים מקומיים דוברי עברית).
בסביבות פברואר 2024 החלטנו בהנהלת בילד שסיור הלמידה האורבנית של 2024 יהיה בקופנהגן. ידענו ששמה של העיר יצא לפניה כעיר אורבנית, עם איכות חיים גבוהה (מדורגת שניה* לוינה בדירוג 2023 של EIU ו-Monocole), נקיה, ידידותית לאופניים ולהולכי רגל. בגלל שקופנהגן צפונית, בחרנו לטוס בסוף יוני בתיאום עם מזג האוויר וככל שהתקרב מועד הטיסה, שמענו עוד ועוד שהבחירה שלנו מצוינת.
* – למי שתהה על הכותרת, יבין מייד אם יחפש את המונח בגוגל.

היום הראשון – קצת רקע וכניסה לאווירה

קופנהגן היא בירת דנמרק והעיר המאוכלסת ביותר במדינה. בעיר חיים כ-644,431 תושבים. המטרופולין של קופנהגן מורכב מכ-2.8 מיליון אנשים. שמה מקורו בדנית הישנה “קֶבְּמְהָאוּן” (København), שמשמעותו “נמל הסוחרים”. קופנהגן היא לא רק בירת דנמרק, אלא גם הבירה הכלכלית של המדינה ושל כל האזור הסקנדינבי-בלטי. כמעט 3.5 מיליון תושבים חיים במרחק של כ-50 קילומטרים מקופנהגן, מה שהופך אותה לאזור המיושב ביותר בצפון אירופה. קופנהגן היא מרכז מסחר חשוב ומארחת מטה של חברות בינלאומיות, כולל מיקרוסופט. (מקור: ויקיפדיה)

נמל Nyhavn, צילום: יוגב שרביט

ביום הראשון שלנו בעיר יצאנו לסיור עם מאיה שעזרה לנו להתניע את הסיור הלימודי ולהכיר את העיר, מהסיור הבנו שהעיר עברה מהפך ב-30 השנים האחרונות לפני שנהייתה מה שהיא היום. מהו המהלך שעברה העיר, מהלך שגרם לה להיות מוצלחת?

משתתפי הסיור עם מאיה, צילום: מאיה

לפני 30 שנים, המצב של קופנהגן היה בשפל – העירייה הייתה עניה כלכלית , איכות החיים ואיכות המים היו נמוכים, לא היו לעיר פתרונות תחבורה ציבורית רבת קיבולת והתחזוקה העירונית הייתה במצב ירוד. השינוי של קופנהגן התחיל מתוך משבר – ראש העירייה החדש שנכנס התחיל במהלכי התייעלות שכללו פיטורי עובדים. אותו ראש עייריה הבין שהשיפור בעיר צריך לבוא בשני ערוצים – שיפור של המרחב הציבורי ויצירת תשתיות כלכליות. הצעד הראשון של שיפור המרחב הציבורי החל בניקוי של תעלות המים ודרכי המים בעיר, שהיו באותה תקופה מסוכנים לרחצה ועקרים מחיים. הצעד השני היה קידום של שכונה חדשה "מאפס" אשר הכנסות הפיתוח מבנייתה יצרו את המשאבים להקמה של מערכת מטרו. הכספים שהתקבלו מהשכונה החדשה שימשו להקמה של קווי המטרו הראשונים ושדרוגים רבים של המרחב הציבורי בעיר.

השלב הבא היה לתכנן ולקדם שכונה נוספת, תוך למידת לקחים מהשכונה הראשונה – קידום השכונה בשלבים ולא "במכה אחת", שימוש באדמה שנוצרה מחפירת קווי המטרו לטובת ייבוש שטחי ים נוספים, כהכנה לשכונות נוספות. המסלול שאותו התווה אותו ראש עירייה, אשר התחלף אחרי 16 שנים, ממשיך עד היום. העיר ממשיכה להשקיע במרחב הציבורי – מבני ציבור, תשתיות אופניים, מרחבי שהייה בחזית המים וברחבי העיר.

היום השני – סיבוב באופניים, יעדים מוצלחים במקומות רחוקים/מנותקים

במהלך היום השני של הסיור, אותו עשינו רכובים על אופניים, ראינו כמה המרחב הציבורי בעיר מזמין, נוח ומשרה תחושה של נינוחות, המים נקיים ומזמינים והאוויר נקי (רבות מהמכוניות בעיר חשמליות). קופנהגן היא עיר קומפקטית, אבל למעט הליבה היסטורית שלה, קנה המידה העירוני מתאים מאד לנסיעות אופניים – אפשר להגיע לכל מקום תוך 30 דק', רוב הנסיעות בין מוקדי עניין הן עד 15 דק'. העיר מעודדת שימוש באופניים ומוכרת כבירת האופניים של אירופה

חניות אופניים בכיכר Nordeport

אבל קומפקטית ונוחה לתנועה ככל שתהיה, יש כמה "כללים" של אורבניות טובה שנדרש לעמוד בהם בשביל שאזורי עניין ימשכו אליהם קהל לאורך זמן: מרכזיות (במרחק קצר למשתמשים רבים), גיוון (כלל "ה-10 נקודות עניין") נגישות (נוח להגעה באמצעים שונים) וחיבוריות (הרבה דרכים מגיעות לשם). מרכזי ערים מוצלחים, במיוחד הוותיקים שבהם המבוססים על רשת רחובות צפופה, נהנים מעל היתרונות הללו ולכן הם שוקקי חיים לאורך שעות רבות ביום (ובלילה)

הנסיעה באופניים מאפשר להגיע למקומות פחות הליכתיים, ויש לא מעט מקומות שמושכים אליהם תנועה רבה על אף שאינם עומדים בכללים הללו. מקור ההצלחה של מקומות מגיע מ-3  גורמים שונים (+ גורם נוסף):

  1. מקומות אשר צברו מוניטין מספיק חזק בכדי להפוך אותם למוקד "עלייה לרגל".
  2. מקומות הפונים לקהל מצומצם עתיר ממון, אשר מאפשר להם להתקיים מהכנסות גבוהות בזכות מחירים גבוהים, זאת על אף נפח מכירות נמוך.
  3. מקומות הפונים לקהל הכללי, הנהנים מקרקע זולה והייפ של מקומות "מגניבים" שזכו לביקורות חיוביות והמלצות ברשת (המחירים בהם יהיו מעט גבוהים מהממוצע למוצרים דומים, אך לא יקרים בצורה חריגה).

הגורם הנוסף שהופך מקום רחוק או מנותק למוצלח הוא כאשר מדובר על מבנה ציבור שמייצר פונקציה ייחודית בעיר. כמו למשל בניין האופרה, אשר נמצא במיקום יחסית מנותק ומושך אליו קהל רב, עד כדי שהוא מתפקד כעוגן שמשפיע לטובה גם על פונקציות הנמצאות במרחב הסמוך לו. יש כמה דוגמאות למקומות כאלה בקופנהגן:

פסל בת הים הקטנה – פסל בת הים הקטנה, אשר הוצב בכניסה לנמל העיר כבר ב-1913,  הוא אחד ממוקדי התיירות הפופולריים בקופנהגן והידועים באירופה. הפסל עצמו ממוקם כ-10 דקות רכיבה מאזורים עניין הקרובים ביותר בעיר והעניין בפסל מתמצה תוך בערך 5 דק'. למרות זאת, הפסל רואה תנועה רציפה של תיירים לאורך כל היום.

Reffen Market – ראפן מרקט הוא מתחם אוכל הנמצא בצמוד לאזור תעשייה קלה בצידה המזרחי הצפוני ביותר של תעלת המים אשר חוצה את קופנהגן. ההגעה למקום כרוכה בנסיעה של 15-20 דק' באופניים (ומחוץ לרדיוס של השכרת האופניים – אי אפשר להשאיר שם/לאסוף משם אופניים להשכרה) או 20 דק' בתחבורה ציבורית, הדרך לשם לא כוללת מסלולי אופניים רציפים והדרך עצמה לא תמיד במצב פיזי טוב, שלא לדבר על דרך אשר ברובה אינה מוצלת. ולמרות כל החסרונות הללו, המקום, אשר מלא בדוכני אוכל מצוינים, מלא באנשים.

מסעדת נומה המפורסמת (אשר נסגרה מאז הטיול שלנו) – נמצאת בדרך לראפן מרקט. גם היא יעד מרוחק שמושך קהל רב, לפחות למי שהצליח לשריין מקום מספיק מראש והיה מוכן להיפרד 2,000 ₪ לאדם (במינימום)

עד כאן לרשומה זו. המשך ברשומה הבאה

כתיבת תגובה