סאבלט בחדרה

ביליתי בחצי השני של אוגוסט שבועיים בחדרה. הגלות הכפויה מרמת השרון בשוליו הצפוניים של מרחב חדרה-גדרה המחישו לי את המציאות היומיומית הפקוקה של מי שגר מעבר לשוליו של המטרופולין וגם הזכירו לי שפעם רציתי לנתח את העיר בגבול הצפוני של לב המדינה. להמשיך לקרוא

כביש 1 – חלק א'

על שתי קצוותו של כביש 1 נמצאות שתי מטרופולינים, ירושלים במזרח ותל אביב במערב, האחת במעלה ההר והשניה על חוף הים, באחת גר ריכוז האוכלוסיה העניה הגדול ביותר בישראל ובשניה ריכוז העשירים הגדול ביותר בישראל. האחת היא מרכז השלטון בישראל והשניה היא מרכז העסקים של ישראל. להמשיך לקרוא

סיכום שנתי – 2016

שנת 2016 נגמרה ולמרות שהיא לא הטיבה יותר מדי עם כמה שמות מוכרים, עבור הבלוג השנה הייתה בכלל לא רעה וגם נשברו השיאים של שנה שעברה, בראשם מספר המבקרים באתר שהגיע ל-11,282 מבקרים יחודיים, צמיחה מ-7,711 משנה שעברה (46% יותר!). להמשיך לקרוא

המטרופולין הבא של ישראל?

לפני כמה חודשים עברתי דרך תחומה המוניציפלי של עפולה וחזיתי בפיתוח והצמיחה המשמעותית שחלה בשולי העיר הותיקה. אם לפני עשור וחצי כל התחבורה עברה דרך העיר ותחנת האוטובוסים של העיר הייתה מקום העצירה הקבוע של האוטובוסים מקרית שמונה, כבר כמה שנים שאפשר לעקוף את העיר בקלות בדרך לואדי ערה ועפולה הותיקה הפכה לעיר הלכודה בין כבישים עוקפים שמזרימים את התנועה לכל מקום אפשרי חוץ מאל תוך העיר. ב-8 לספטמבר מתכוונת המדינה לחתום על הסכם גג עם העיר על תוספת של 11 אלף יח"ד, הסכם הכולל מימון העתקה של מוסדות חינוך, מוסדות מחקר ומפעל הייצור של המרכבה מתל השומר (והשקעות נוספות) בהיקף של 850 מיליון שקלים – המשך ישיר להכרזה מלפני שנה על מטולה כמטרופולין החמישי של ישראל. נשאלת השאלה – האם זה ישים והאם הצעדים שננקטים יכולים להצליח?

להמשיך לקרוא

והרי התחזית – ארנונה

בשנת 2014 (תשנ"ד) בוצע תיקון לסעיף 276 לחוק פקודת העיריות שקבע כי עד ה-1 ליולי מחוייבות כל הרשויות לקבל החלטה בדבר צו הארנונה של השנה העוקבת, כאשר החל מה-26.3.16 מחוייבת העירייה לפרסם את הצו שמיועד לאישור כ-10 ימים לפני ישיבת המועצה בדבר הטלת הארנונה הכללית. כל הפתיח היבש הזה בשביל להגיד שהחודשיים הקרובים הם ה-Money time לקביעת התעריפי הארנונה לשנת 2017. להמשיך לקרוא

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

סדר מקומי חדש

בשנת 2001 התרחש משבר חריף ברשויות המקומיות במקביל למיתון שפקד את מדינת ישראל (ושאר העולם) – רמות הגרעון ברשויות המקומיות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו ת"א התקרבה מאד למעמד פשיטת רגל וברשויות רבות החלו תהליכי הבראה כואבים וקיצוצי כ"א, משרד הפנים מינה ברשויות רבות ועדות קרואות וחשבים מלווים בכדי לרסן את ההשתוללות התקציבית וביחד עם האוצר נעשו מאמצים רבים להביא את הרשויות שוב לרמות מאוזנות. להמשיך לקרוא

סיכום מקומי – פברואר

השבוע שלחו לי מוורדפרס הודעת ברכה אוטומטית של יום שנה שמח. עברו שלוש שנים מאז שפתחתי את הבלוג, פעולה טכנית קצרה  שהכניסה אותי יותר ויותר לתוך עולם הרשויות המקומיות והכלכלה המוניציפלית. מאחל לי שתהיה שנה רביעית מעניינת ולכם שלא תשתעממו/תתיאשו ממני.
ונמשיך לסיכום. להמשיך לקרוא

אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפה לא?

אני לא מרבה לדבר על כלכלה עירונית בבלוג שלי, למרות שיש קשר הדוק בין כלכלה מוניציפלית בריאה, כלכלה עירונית מוצלחת ועירוניות טובה. ד"ר יואב לרמן, שהבלוג שלו הוא אחד המעניינים שאני מכיר בתחום העירוניות, הוא אחד האנשים שכן מדברים על הנושא הזה מהכיוון של עירוניות טובה, המרכיב שלדעתי הוא אחד מאבני היסוד של הפרמידה שנקראת "עיר".
ההמשך של הפוסט, המתמקד ביד אליהו ושכונת התקווה

עוד בלוג תל אביבי

ישנם מקרים לא מעטים לאחרונה שבהם מדברים על פיתוח עם עירוב שימושים, יצירת רחובות פעילים וסיסמאות נוספות שבינן לבין התכנון הישראלי אין קשר. בפועל, ישנם נסיונות כאלה ואחרים פה ושם להכניס חזית קרקעית מסחרית וזה לאו דווקא מתרחש בפועל. לרחוב מסחרי דרושה קודם כל מידת מרכזיות גבוהה ועל גביה ניתן לקוות שיהיו מספיק שימושים מסביב (מגורים ולא מגורים) שיאפשרו גם למסחר לצמוח. זה לא שלא ידענו פעם לעשות רחובות מסחריים סבירים, אבל מאז קום המדינה התכנון הישראלי לא אפשר לרחובות מסחריים חדשים להיווצר.

בעבודת הדוקטורט שלי עשיתי מיפוי מקיף של ארבעה אזורים שונים בתל אביב שבהם שוכנים אזורים ותיקים יותר לצד אזורים קצת פחות ותיקים או בטרמינולוגיה שנעשה בה שימוש בסוף – אזורים בעלי אופי עירוני מסורתי לעומת אזורים בעלי אופי בן-זמננו. בכל האזורים בני-זמננו לא נמצאו רחובות מסחריים ואילו באזורים הותיקים יותר נמצא שרחובות מסחריים הצליחו להתפתח. כדי להתחיל את הדיון על התפתחות מסחר נתחיל בשתי מפות משני אזורי המחקר…

View original post 764 מילים נוספות