אי שם ביולי 2023 התארחתי בפרק 52 של הפודקאסט האורבניסטים של עומר רז (וגל גנדלר). דיברתי עם עומר במשך שעתיים על הרבה מאד נושאים שקשורים לכלכלה מוניציפלית, כלכה עירונית וכלכלה אזורית – ואפילו שמרתי על קו ברור של הדברים רוב השיחה.

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג בשנים האחרונות, בספק אם משהו שאמרתי יפתיע אתכם, אבל לדעתי זה יצא מעניין, גם אם ארוך.

תהנו

מעטים האנשים שיתקשו לזהות את אופי המקום שבו הם עומדים אחרי שעמדו בו 5 דקות. זיהוי של אופי של מקום הוא לרוב אינטואיטיבי – אופי המבנים, סוג התנועה ורוחב הכבישים, כמות האנשים, מראה החזיתות – כל אלה מאפשרים לכל אדם לזהות מהו "המקום" בו הוא נמצא.

ופשוט ככל שזה נשמע, לעיתים לאפיין מקום הוא אחד הדברים הקשים לביצוע כאשר אנחנו רוצים לאפיין אותו דרך נתונים.

הדברים הבאים נכתבים בתקופה מאד קשה בישראל – קשה כי עברו שבועיים מאז שהחמאס עשה פוגרום בתושבי העוטף ומדינת ישראל, גופי השלטון המרכזי, לא מתפקדים אחרי שבמשך שנים סואבו והפכו לבינוניים (ואף פחות מזה) ברמה הניהולית והתפקודית.

הרשומה הזאת תרכז את הפעולות שאפשר לעשות ברמת השלטון המקומי בשביל להתמודד עם תקופה ארוכה שבה יש עשרות אלפי אנשים שפונו מבתיהם וצריכים מענה לטווח של כמה חודשים – כי אני לא רואה תרחיש שבו תושבי שדרות חוזרים הביתה בסוף אוקטובר

הרשומה הזאת היא פרי שיתוף פעולה שלי עם ד"ר עידן פורת, קולגה וחבר איתו אני עובד כבר כמה שנים בפיתוח מדדים. עידן הוא אחד המפתחים של מדד משאבי ההון ומי שאחראי על הפיתוח המתודולוגי והעדכון של מדד ה-MRI. עידן דיבר איתי על שימוש בפטלורמה של מדדי ההון לגיבוש של מדד לערים (רשויות) דמוקרטיות ככלי שיסייע לתושבים, פעילים ונבחרים לשפר באופן מעשי את האופי הדמוקרטי של הרשויות בהם הם גרים וביחד ריכזנו את המדדים שיש בסל שלנו ביחד עם מדדים נוספים שזיהינו כרלבנטיים ובנינו את המדד המתואר ברשומה הבאה.

לא מעט שורות נכתבו בבלוג על הישובים השונים בישראל, על המרחבים הכפריים והעירוניים, על הכלכלה של מרחבים אלה. אם יש עקרון כלכלי מוביל שעולה מכל הניתוחים שבוצעו עד היום, הרי שהעקרון הזה מדבר על יתרון לגודל ויתרון לצפיפות. אמנם המבנה הדו רובדי מצמצם חלק מהעלויות השוטפות של הישובים הקטנים בזכות הרובד המתנדב של הועד המקומי, אבל עדיין, מועצה אזורית היא מבנה תפעולי יקר מעצם כך שהיא צריכה לתת מענה לאוכלוסייה המפוזרת על פני שטח נרחב. בנוסף, הגישה למשאבים והיכולות שהפגין/מפגין המגזר הכפרי בפיתוח מרחבי תעשייה ותעסוקה הביאו אותו למצב שהוא עשיר יותר ולכן מוציא יותר כסף (חוסר יעילות כתוצאה מ"עושר" יחסי).