בעקבות כתבה שפרסם כתב גלובס יובל ניסני, על כוונת עיריית ת"א להוסיף מסחר בהיקף של 20 אלף מ"ר ב-5 רחובות ברובע הצפון החדש, יצרתי איתו קשר ודיברנו. ההחלטה של העירייה נבעה מפיילוט שבילד עשתה עם עיריית ת"א, זאת במסגרת עבודה מאד מקיפה ומעמיקה על גיבוש מדיניות למסחר בעיר ת"א בשנים הבאות (מדיניות משלימה לתא/5500 שמקודמת בימים אלה). הפיילוט שביצענו (אחד מתוך כמה) התמקד בשאלה איפה וכמה מסחר אפשר וצריך להוסיף ברובע 4.

אחרי הרבה עבודה וחשיפה למנעד רחב של מתכנני ערים מסוג "אדריכלים" הבנתי מה הפער המרכזי שלהם בכל הגישה התכנונית – הם מניחים שאפשר להסתפק בתכנון פיזי.

כמו בכל דבר, זה עניין של קנה מידה

רשומה של אלון איזנברג מהבלוג "על שווקים ותחרות" בנושא "המתמטיקה של שכר הדירה" ריתקה אותי בשבוע האחרון. גם בגלל המחקרים המעניינים שמוצגים ברשומה, אבל בעיקר בגלל הסיפא של אלון:

"מנגד, ראוי להביא בחשבון שההתנגדות לרגולציה נובעת בחלקה מתפיסה לפיה העדר התערבות מותיר על כנה תוצאה תחרותית ויעילה. כאשר אני מחבר את שתי הנקודות שהעליתי כאן – האפשרות שהשוק אינו תחרותי כפי שאנו חושבים, והאפשרות שעדכוני מחירים תכופים אינם בהכרח יעילים – אני מסיק שיתכן שחשיבה זו פשוטה מדי.

…

יתכן שיש מקום שרשות מקומית שנותנת אישורי בניה תתמרץ תמהיל שיכלול גם דירות קטנות וזולות יותר שיתנו מענה לזוגות צעירים ולמבוגרים, או אף לדרוש שחלק מהדירות יועמדו על ידי היזם להשכרה בחוזים ארוכים ובשכר דירה שיאפשר לשמור על מרקם חברתי מגוון.

כל צעד כזה כרוך במחירים ובפגיעה ביעילות לצד תועלות אחרות. כל צעד כזה יתן כח רב מדי למי שיופקד על ישום הרגולציה הזו, ויותיר שאלות רבות. הוא יצור קושי בהקצאת הדירות המפוקחות וידרוש מנגנונים מוזרים כמו הגרלות או העדפה שרירותית לאוכלוסיות מסויימות. לכן הייתי נזהר מישום נרחב של רעיונות כאלו. אך ראיה רחבה יותר של מושג היעילות עשויה לעודד אותנו לחשוב על פתרונות באופן פתוח ומתוך הבנת המציאות בשטח, או, לכל הפחות, להכיר במורכבות הנושא."

אני רוצה לפתח את הדיון שאלון מייצר בבלוג שלו בנושא שאלת ההתערבות הרשות המקומית, תוך דגש על דיור מכליל ודיור חברתי, אבל לפני כן, קצת רקע שיסביר מאיפה אני מגיע לדיון הזה וגם קצת הסברים מה זה בכלל דיור מכליל וחברתי.

באוקטובר 2020 הצוות לקידום אזוריות בישראל שהוקם ע"י משרד הפנים הגיש את המלצותיו בנוגע לצורך בחלוקה אזורית חדשה. הצוות סיים את הדו"ח שהוא פרסם באמירה שצריך חלוקה אזורית חדשה ואף הציג מספר סכמות לחלוקה מחדש, אך המליץ להתעמק בנושא ולקבוע את האזוריות בתהליך המשך. בינואר 2021 כתבתי על "האזוריות החדשה והישנה בישראל" פה בבלוג והתייחסתי לכמה סוגיות שנוגעות לחלוקות אזוריות ורובדים אזוריים שכדאי לשקול, כמו גם הגדרות כלכליות שיכולות לעזור להבחין בין אזורים שונים.

מעטים האנשים שיתקשו לזהות את אופי המקום שבו הם עומדים אחרי שעמדו בו 5 דקות. זיהוי של אופי של מקום הוא לרוב אינטואיטיבי – אופי המבנים, סוג התנועה ורוחב הכבישים, כמות האנשים, מראה החזיתות – כל אלה מאפשרים לכל אדם לזהות מהו "המקום" בו הוא נמצא.

ופשוט ככל שזה נשמע, לעיתים לאפיין מקום הוא אחד הדברים הקשים לביצוע כאשר אנחנו רוצים לאפיין אותו דרך נתונים.