במהלך החודשים נובמבר 2022 ועד פברואר 2023 התכנסה הוועדה הגיאוגרפית לבחינת איחוד רשויות ושינוי מעמד מוניציפלי ודנה בישובים גדולים במועצות אזורית, או ליתר דיוק – מה עושים עם ישובים גדולים במועצות אזוריות.

אוטוטו עשור לבלוג ועדיין לא כתבתי בצורה מסודרת על כלכלה מוניציפלית של מועצות אזוריות. כתבתי בפירוט על רשויות עירוניות, הרצתי בעבר על מועצות אזוריות, אבל טרם הצגתי סקירה מסודרת במקום אחד. וזה מה שאני אשתדל לעשות ברשומה הקרובה.

הדיון הפומבי הראשון של הועדה הגיאוגרפית לשינוי מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות שדנה בישובים גדולים במועצות אזוריות התקיים ב-7 לנובמבר 2022. זהו הדיון הראשון בסדרה של דיונים שמטרתם, כפי שהוגדרה ע"י יו"ר הועדה גבי מימון, לקיים שימוע ושיתוף ציבור בכדי לנסות ללמוד מה קיים היום בממשק בין מועצות אזוריות וישובים גדולים בתחומיהם. הקטליזטור לדיונים בנושא זה הם הדיונים שהתקיימו בנושא צור הדסה וישובי השומרון – דיונים אלה הציפו את הצורך בגיבוש תפיסה סדורה בנוגע לתהליכי שילוב או היפרדות של ישובים גדולים (במעמד ועד מקומי) מהמועצות האזוריות אליהן הם משוייכים, בין היתר מתוך הבנה שיש לפחות עוד ישוב אחד שצפוי להיכנס לתהליך דומה (עתלית, י.ש.) וכן עוד 17 ישובים בגודל 4,000-10,000 תושבים שצפויים לגדול לגודל שמתאים לסטטוס של מועצה מקומית.

חלוקת ישראל לאזורים שונים הוסדרה לראשונה ע"י שלטונות המדינה ב-13 לאפריל 1953 (ילקוט פרסומים 286), עדכון לחלוקת הארץ למחוזות שבוצעה ע"י הבריטים במסגרת מנשר על הגלילות האדמיניסטרטיביים 1939 שנקבע מתוקף דבר המלך במועצה על פלשטינה (א"י), 1922. עדכון נוסף לחלוקה למחוזות ונפות בוצע ב-20 למרץ 1957, כאשר מאז לא השתנו מחוזות ונפות ישראל.

עוד שהתחלתי לנתח רשויות מקומיות בתחילת הדרך של הבלוג נמנעתי מלבצע ניתוחים של מועצות אזוריות. הנתונים שלהן היו שונים מאלה של הרשויות המקומיות העירוניות והמקומיות ולכן, במשך שנים, נמנעתי מלהסתכל על הנתונים שלהן. עם הזמן הבלוג גם התמקד שמדיניות וסוגיות שמשפיעות על מרבית תושבי ישראל ומה לעשות, המרחב הכפרי מהווה רק 10% מהאוכלוסייה ולכן, כאשר כבר נגעתי בנתוני המועצות האזוריות, זה היה בהקשרים רחבים יותר (נתוני חינוך, אשכולות) ולא מועצות ספציפיות.