בריאות, חברה ומקום מגורים


ביוני האחרון פרסם משרד הבריאות קול קורא לחוקרים ומוסדות ציבור להציג ניתוחי מידע המבוססים על פרופיל הבריאותי-חברתי של הרשויות בישראל (נתוני 2005-2009). מטרת הקול קורא הייתה לקבל מחקרים אשר קושרים בין מקום מגורים, פריפריאליות ומעמד חברתי-כלכלי ובין נתוני הבריאות. אבל האם בכלל אפשר לזהות מגמות תחלואה על סמך חיתוכים שונים המבוססים על נתוני הלמ"ס? האם יש לנתוני תחלואה עודפת ברשות זו אחרת משמעות אופרטיבית?

כאשר ראיתי את הקול הקורא הזה ראיתי הזדמנות לגעת בנתונים האלה ולהסתכל על היבט אחר של הרשויות המקומיות, אבל גם ידעתי שיהיה לי קשה לעשות את זה לבד, אז גייסתי את גיא זומר לסייע לי בסידור ועיבוד הנתונים (והוא עשה עבודה מדהימה). אבל המניע לגשת לקול הקורא לא היה רק ההזדמנות שהוא יצר, אלא גם נסיון אישי שלי עם נתוני תחלואה שנחשפתי אליהם לפני שנה.

התחלואה ברמת השרון גבוהה כמו בחיפה – האמנם?

לפני יותר משנה פניתי למשרד הבריאות בבקשת חופש מידע הנוגעת לנתוני התחלואה בסרטן ברשויות שמקיפות את מתחם תע"ש – עניין אותי לדעת האם יש אינדיקציה לכך שסביבה רוויה בגזי קרקע מסוכנים ורעילים משפיעה על בריאות התושבים.

כל נתוני התחלואה בסרטן בישראל מרוכזים ומנוטרים ע"י הרישום הלאומי לסרטן אשר באותה תקופה לא הנגישה לציבור את הנתונים באופן זמין כמו שקיים היום (אמנם אותי עניינו נתוני הרשות, אבל אז אפילו לא היה את נתוני המחוז). את התשובה לבקשת חופש המידע שלי קיבלתי מהם ותשובה הדאיגה אך גם הפתיעה אותי – מצד אחד התחלואה מסרטן אצל גברים ברמת השרון גבוהה ב-25% ביחס לממוצע הארצי, אך מצד שני התקציר שהם כתבו מסתיים במשפט "במקרה של רמת השרון, הרצלייה, והוד השרון, אין עדות שתומכת בחשד לצביר סרטן.  משום כך, אין במקרה הזה  צורך לביצוע חקירת צבר סרטן". יש עודף תחלואה בסרטן אבל אין עדות שתומכת בחשד לסרטן?
חשוב להבין שאלה הנתונים שבדר"כ מפרסמים מדי פעם על תחלואה בסרטן לפי מחוזות/ערים בישראל – ואת היקף התחלואה "העודפת". פרסומים אלה בדר"כ מובילים לגל קצר של כתבות בנוגע לתחלואה בסרטן והגורמים לה, אבל מסתבר שהמומחים של משרד הבריאות לא מודאגים. ניסיתי להבין למה נתונים המעידים על תחלואה עודפת "לא מזיזים" לאנשי המשרד והתחלתי להתכתב עם מנהלת הרישום הלאומי לסרטן, להבין למה לא חוקרים יותר מקרים של ריבוי מקרי סרטן. זוהי התשובה שקיבלתי מד"ר ברברה סילברמן, כלשונה:

הרישום הלאומי לסרטן הוא רישום "סביל" (passive). יש על מעבדות, בתי חולים, ומכוני אונקולוגיה חובה לדווח על מקרי סרטן חדשים. רשומים במאגר הרישום נתונים דמוגרפיים (שם פרטי ומשפחה, ארץ לידה, תאריך לידה, מין, לאום, כתובת בעת האבחנה),  אתר, היסטולוגיה, והתמיינות של המחלה, שלב המחלה, תאריך אבחנה ראשונה, מכון המדווח.  אני שמחה להגיד שהיענות עם חובת הדיווח מאוד טובה. עם זאת, לצערי הרב, אין לנו דרך לאסוף נתונים נוספים כמו היסטוריה של בדיקות סריקה, עישון, תעסוקה וחשיפה לגורמים מסרטנים במקום עבודה, היסטוריה משפחתית, היסטוריה למחלות אחרות (commodities) וגורמים אחרים שיכולות להעלות את הסיכון האישי של החולה לחלות מסרטן.  גם אם פרטים נוספים היו נגישים עבור חולי סרטן במאגר הרישום, אין מאגר במדינה שתופס אותם נתונים עבור האוכלוסייה הכללית, ולכן אי אפשר לקחת אותם בחשבון כאשר מחשבים סיכון ה"צפוי" לסרטן באוכלוסייה מסוימת.

 ברוב המוחלט של חקירות לחשד לצביר סרטן, החוקרים לא מצליחים למצוא אף קשר בין גורמים סביבתיים ובין תחלואה לסרטן באזור מסוים. צירפתי לידיעתך מאמר שמסכם 20 שנות ניסיון בחקירות כאלה בארצות הברית.  חקירה נדרשת במקרים שבהם נצפתה תחלואת יתר של סוגי סרטן נדירים, תחלואת יתר בילדים, ותחלואת יתר של סוגי סרטן שעבורם יש קשר מובהק וידוע עם חומר מסרטן (למשל מזותליומה ואסבסט).  מספר המצוי של כלל סוגי סרטן מעל הצפוי (כאשר אין דרך לתקנן את המספר הצפוי לגורמים אישיים הנ"ל), בעוד שהתפלגות גיל, וסוגי סרטן תואמים למצב באוכלוסיה הכללית, לא מציין לצביר סרטן ולא נחשב לסיבה לחקירה.

במילים יותר פשוטות – אין למשרד הבריאות מספיק מידע מפורט על האוכלוסיה בכל ישוב וישוב בשביל להבין האם הנתונים החריגים באמת מעידים על השפעות סביבתיות מזיקות או שמדובר על השפעות אחרות או "ייבוא" של מקרי סרטן ממקומות אחרים (למשל, בגלל הגירה של אנשים בין ישובים). היות והניסיון מראה שכאשר צוללים לבחון מקרים חריגים מגלים שאין באמת חריגות (למעט בסוגי סרטן נדירים). התשובה הזאת מאד תיסכלה אותי ופניה נוספת למשרד הבריאות או לגורמים בכירים יותר לא הועילה. גם שהצגתי את הנתונים לאנשים שמבינים בסטטיסטיקה של תחלואה קיבלתי אישור לכתוב לעיל.

האם יש משמעות לנתוני תחלואה?

המסקנה העיקרית שלי מהשאלות ששאלתי היא שבפועל אין משמעות לנתוני תחלואה שמפורסמים ברמה הלאומית אם לא מבצעים מחקרים אפידימיולוגיים ממוקדים, מובססי מידע רב ומפורט על האוכלוסיה. אם כך השאלה המתבקשת היא האם יש אפשרות לשפר את המצב ומהיכן ניתן לקבל את המידע הזה.

פה בעצם נכנס הקול הקורא שעליו אני וגיא הגשנו ניתוח נתונים. רציתי לבדוק האם אפשר לטייב את הנתונים כך שגורמים שמשפיעים על התחלואה יבודדו וכך תוצאות חריגות של תחלואה יקבלו משמעות יותר חזקה, זאת לאור "הזיקוק" של חלק מהגורמים המשפיעים.

איך אפשר "לטייב" את הנתונים? מה בעצם עשינו? היות והגורמים שיכולים להוביל לתחלואה עודפת בסרטן מגוונים, יש מקום לייצר מסננות אשר יזהו מקרים בהם מאפייני האוכלוסיה מראש מצביעים שנתוני התחלואה לא באמת מעידים על בעיה. סיווגנו שלושה גורמים עיקריים שיכולים להשפיע על התחלואה – סביבתיים, גנטיים ומאפייני אורך חיים. כאשר בחנו את הנתונים הזמינים שיכולים לאפשר לנו לייצר מסננות טובות מספיק מול כל גורם גילינו שבפועל קשה למצוא מידע אמין בנוגע למרבית הגורמים (אפילו נתונים סביבתיים) ובסופו של דבר בחרנו מספר פרמטרים, את רובם ניתן להגדיר תחת מאפייני אורך חיים – מגזר, שיוך פוליטי, חילוניות/דתיות במגזר היהודי וסביבת מגורים (מיקום גיאוגרפי ופריפריאליות). שני קריטריונים נוספים שיושמו על כל הנתונים: א. הגבלת הבדיקה לישובים בגודל 10,000 תושבים ויותר (משיקולים של זמינות נתונים והפחתת "רעש" שקיים בישובים קטנים יותר). ב. זיהוי ישובים בהם אחוז התושבים הותיקים גבוהה (אחוז התושבים שחיים ביישוב ברצף בין 2002 ו-2009). הקריטריון של ותק התושבים נולד כתוצאה מהתובנות שהיו לי מההתכתבויות עם משרד הבריאות. החישוב עצמו דרש מעט ביצוע מספר הנחות ולכן גם התייחסנו לתוצאה רק כאשר הערכים היו גבוהים.

התוצאות שקיבלנו איששו חלק מהדברים שכבר הבנתי – אי אפשר באמת לזהות תחלואה עודפת ספציפית מתוך נתוני משרד הבריאות על כלל האוכלוסיה. אמנם קיבלנו סדרה של מאפיינים ייחודיים לכל אחד מהפרמטרים שבחנו (קיבלנו אישוש שיש בישראל מספר שבטים ולא אוכלוסיה מעורבת באמת), אבל לומר שיש לנתונים האלה יכולת להצביע על בעיה בישוב ספציפי? פה כנראה נדרשים הרבה יותר נתונים מדוייקים, בוודאי יותר מדוייקים מההערכות שלנו או מהנתונים הכלליים שמפרסם הלמ"ס. אלה גם היו ההמלצות שלנו בנוגע למדיניות המשרד – שפרו והרחיבו את הנתונים שאתם אוספים (וגם הסתכלו אחרת על ההגדרות שלכם לסביבת מגורים), הנתונים הקיימים לא מספיקים בשביל להבין יותר מהמובן מאליו, בקושי מספיקים בשביל לגרד את השכבה הראשונה. במובן זה יש פה גם אמירה על כל מחקר אחר שיפורסם על סמך הנתונים של הלמ"ס – כל מסקנה שהוא יציג חסרת משמעות אמיתית היות והנתונים לא מספיק טובים. יש לי תחושה שגם במשרד הבריאות מבינים את זה ואולי קיוו שהמחקרים שיקבלו בזכות הקול קורא הזה יראו אחרת. כשחוזרים לתשובה שקיבלתי מד"ר סילברמן, אני די בספק.

בריאות חברה וישובים – הגשה לועדת הפרס – גיא זומר ויוגב שרביט

קישור לקובץ הנתונים המעובד (בקובץ יש את הסטטיסטיקה של כל פרמטר אל מול האוכלוסיות השונות שבחנו, לא את המקור)

 

זאת ההזדמנות להודות שוב לגיא זומר על העבודה המדהימה שעשה בריכוז הנתונים ויצירת בסיס נתונים שנוח לעבד ולשחק בו.

2 מחשבות על “בריאות, חברה ומקום מגורים

  1. פינגבק: תקציר מקומי – 22 באוקטובר | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – אוקטובר 2016 | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s