הדברים הבאים נכתבים בתקופה מאד קשה בישראל – קשה כי עברו שבועיים מאז שהחמאס עשה פוגרום בתושבי העוטף ומדינת ישראל, גופי השלטון המרכזי, לא מתפקדים אחרי שבמשך שנים סואבו והפכו לבינוניים (ואף פחות מזה) ברמה הניהולית והתפקודית.

הרשומה הזאת תרכז את הפעולות שאפשר לעשות ברמת השלטון המקומי בשביל להתמודד עם תקופה ארוכה שבה יש עשרות אלפי אנשים שפונו מבתיהם וצריכים מענה לטווח של כמה חודשים – כי אני לא רואה תרחיש שבו תושבי שדרות חוזרים הביתה בסוף אוקטובר

הגל הראשון של הקורונה הוא הזדמנות. הזדמנות להסתכל על ההתמודדות על השלטון המקומי עם האתגרים של מצב החירום הייחודי שיצרה הקורונה, הזדמנות לבחון התמודדות עם סגר מלא, התמודדות עם סביבה רווית דיסאינפורמציה וחוסר וודאות.