ארגז הכלים של המדד המוניציפלי לניתוח רשויות


בפעם הראשונה שניגשתי להתמודד עם ניתוח הרשות שבה אני גר שאלתי את עצמי שאלה פשוטה "מהם הדברים שחשובים לי כתושב בעיר שלי?". הרשימה הבאה היא תוצר של כמה חודשי חשיבה:

  1. השקעה בתושב בהיבטים של חינוך, רווחה וחזות העיר
  2. רשות נגישה – מוקד עירוני עם מענה מהיר לפניות, מידע זמין על פעילות הרשות וקו פתוח לראש העיר, נבחרי הרשות וראש האגפים המרכזיים (קרי, אי-מייל וטלפון ישיר ללשכתם)
  3. תקציב מאוזן שמנוהל תוך התחשבות בסיכונים
  4. תכנון עירוני של הרשות בשלושה היבטים:
    א.      תכנון שמובל באופן פעיל ע"י הרשות (לעומת רשות שנותנת לגופים אחרים להוביל את התכנון)
    ב.       תכנון שמונחה ע"י ראיה לטווח ארוך
    ג.        תכנון שמאפשר שיתוף תושבים והשמעת קולם

לא צריך לנחש שעצם הצגת השאלה גרמה לכם, אלה שקוראים את הפוסט, לשאול ולענות על השאלה הזאת. לחלקכם הייתה תשובה מוכנה, לחלקכם לקח קצת זמן לנסח תשובה, חלקכם הנהנתם בהסכמה לחלק או כל הרשימה שהצגתי, אבל לא משנה כמה זמן לקח לכם לענות או מה התשובה, השאלה שבעיני חשובה לא פחות היא "איך אני מעריך את הביצועים של הרשות בנושאים שחשובים לי?"
רשימת המדדים בהם השתמשתי אינה מספיקה בפני עצמה מכיוון שלא מעט מהמדדים הם יחסיים ולא מוחלטים. יש צורך לבצע ניתוח מורחב יותר אשר מאפשר בחינה של המדדים על ציר זמן, על ציר השוואתי מול רשויות אחרות וגם אז חשוב להבין ולהגדיר את המגבלות והסייגים על הניתוחים.
גם ברור שלא ניתן לנתח את כל הנושאים ואת חלקם אפשר רק לסקור איכותית, אבל כאשר מדובר על נושא שהוא בבסיסו כמותי, ניתן לבצע הערכה ראשונית ולעיתים גם מעמיקה של הנושא.
מהם הניתוחים המוצעים לשימוש באתר זה?

ניתוחים הקשורים להשקעה בתושב – מבוססים בעיקר על מדדי הוצאות:

     1. ניתוח השקעה בתושבים:
א.      ביחס לערים אחרות באותו אשכול סוציואקונומי
ב.       לאורך זמן באותה רשות

הערכה איכותית של "רשות נגישה" – מבוססים בעיקר על סקירה איכותנית של מידע באתרי הרשויות:

  1. בהינתן שהרשות מדורגת ע"י עמותת שבי"ל, בחינה של שקיפות הרשות לפי מדדי שבי"ל
  2. במידה והרשות לא מדורגת, הערכה של נגישות ושקיפות הרשות בכל הקשור למדדים והניתוחים בהם נעשה שימוש במדד המונציפאלי

ניתוחים הקשורים לתקציב הרשות:

  1. מידת העצמאות של הרשות בהיבט של מקורות ההכנסה ונקודות חולשה במקורות ההכנסה
  2. תמהיל ההוצאות בתקציב ביחס לערים אחרות
  3. הגרעון ליח' דיור למגורים ויחס האיזון ע"י שטחי תעסוקה
  4. מגמת ההשקעה ראלית בתושבים
  5. חובות/גרעונות/עודפים ומגמתם

הערכה איכותית של תכנון עירוני:

  1. מספר תוכניות האב ומסמכי מדיניות עירוניים שהובילה הרשות לאישור (בועדה המקומית והמחוזית) ומספר התוכניות ומסמכי המדיניות שאושרו (לדוגמה: תוכנית מתאר עירונית, מסמך מדיניות תמ"א 38, תוכנית מתאר לשבילי אופניים ועוד)
  2. היחס בין הבניה למגורים והבניה לתעסוקה שקיים ברשות ברמה שנתית ובתקופת הבדיקה
  3. אקטיביות/פסיביות בהובלה של תוכניות הפיתוח המרכזיות שפעילות ברשות
  4. היקף שיתוף הציבור בתוכניות פיתוח עירוני גדולות

כל ניתוח/סקירה יקבל פוסט נפרד עם פירוט על אופן ביצוע הניתוח/סקירה בכדי לאפשר הבנה של התהליכים שאני משתמש בהם. בהמשך הדרך אני כנראה אוסיף עוד ניתוחים, בין אם לפי משוב שאקבל או כאשר אמצא נתונים גלויים שמאפשרים את הניתוחים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s