ניתוח השקעה בתושב


השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות.

היתרון בניתוח כמותי זה הוא שהשוואה זו מאפשר להעריך הבדלים בין רשויות וכן להעריך את התמורה בעד הארנונה שאותה משלמים התושבים.

החסרונות בניתוח כמותי זה באים לידי ביטוי בכמה היבטים:

  1. כלליות – החישוב מתעלם מהעובדה שעסקים ברשות גם נהנים באופן ישיר מהשקעות בחזות העיר, תרבות וכו', אך בפועל כל ההשקעה בתחומים אלה מחושבת כהשקעה בתושב (אין הפרדה)
  2. הניתוח "מעניש" רשויות יעילות – פער קטן בהשקעה לתושב יכול לנבוע משירות יותר יעיל, אך בפועל מתקבל הרושם שהרשות משקיעה פחות.
  3. הניתוח מתכלל פרמטרים שאינן באים לידי ביטוי במדד:
  • גודל ההשקעה בחינוך נגזר בין היתר ממספר התלמידים ברשות ולכן השקעה נמוכה בתחום זה אינה מעידה על השקעה נמוכה בחינוך בנוסף, כלל התלמידים ברשות נכללים בממוצע בעוד שרשויות בפועל משקיעות את עיקר הכספים בחינוך בתחום העל יסודי מכיוון שהתחום היסודי מתוקצב ישירות ע"י משרד החינוך.
  • באופן דומה, ההשקעה ברווחה נגזרת בין היתר ממספר הנזקקים ברשות, מספר בעלי המוגבלויות ,היקף האוכלוסיה המבוגרת והנחות בארנונה, פרטמרים שאינם באים לידי ביטוי בחישוב הממוצע

ההתמודדות עם החסרונות של מדד השקעה בתושב תגיע ממדדים משלימים וכן בדיקה נקודתית כאשר קיימות חריגות גדולות אשר יציגו תמונה שלמה יותר של הניתוח ויאפשרו לזהות את מקור הפערים.

במהלך ביצוע הניתוח נמצא כי יש לבצע תיקונים בחלק מהמדדים בכדי לשפר את נכונות התוצאות:

  1. השקעה בתושב בחינוך יוצר עיוותים כאשר אוכלוסיית הרשות מבוגרת/צעירה מהממוצע. יש צורך להשתמש במדד הנגזר מגודל אוכלוסיית התלמידים ברשות במקום מגודל כלל האוכלוסיה
  2. השקעה בתושב ברווחה יוצרת עיוותים עקב חוסר הומוגניות של האוכלוסיות הנתמכות. גם ניסיון "נירמול" לגודל האוכלוסיה הנתמכת יוצר עיוותים. כמו כן אין התייחסות להנחות בארנונה בתקציבי הרווחה, מצב המעוות את היקף הנטל האמיתי של הרווחה על תקציב הרשות.
  3. פערים של עד 10% במדד השקעה בתושב יחשבו שפערים שאינם עומדים במבחן הלימות (קרי, חסרי משמעות), כאשר במקרה של ניתוח לאורך תקופה פער של עד 5% יחשב פער חסר משמעות.

המדדים בהם יעשה שימוש בניתוח השקעה בתושב:

  1. השקעה ב-1000 תושבים בשילוב עם החלק היחסי של ההשקעה בתושבים מתוך תקציב ההוצאות של הרשות
  2. השקעה עצמית ב-1000 תושבים תוך התייחסות לחלקה היחסי של ההשקעה העצמית בתושב מתוך כלל ההשקעה בו
  3. השקעה עצמית ב-1000 תלמידים
  4. סך ההשקעה העצמית ברווחה מתוך התקציב העצמי – החישוב נעשה ע"י הערכה בכמה קטן התקציב העצמי כתוצאה מהוצאות הרווחה ומה חלקה היחסי של ההנחות בארנונה מתוך סכום זה

כל המדדי ההשקעה השונים יבחנו בהשוואה בין רשויות באותו אשכול סוציואקונומי ובאשכולות הסמוכים לו. הבדיקה תעשה בין השנים 2003-2011

מחשבה אחת על “ניתוח השקעה בתושב

  1. פינגבק: הוצאה עירונית | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s