תקציר מקומי – 31 באוגוסט


סדרי עדיפויות, ממעללי השלטון המרכזי, רשויות ערביות וטבריה

סדרי עדיפויות

יש מקומות רחוקים שבהם הגויים הם מקור האור ושם מקבלים החלטות יקרות שמעידות על סדר עדיפויות שונה מזה שבישראל, כמו בכתבה של ד"ר יואב לרמן על ההחלטה לעצב מחדש את שלוסן בשטוקהולם כך שיתפקד יותר טוב עבור מי שאמורים להיות בראש הפירמה, הולכי הרגל. בתיבת מידע יש גם התייחסות לכלי תכנוני מעניין בשם "לתחביר מרחב" (Space syntax).

מנגד להחלטות המסתכלות על האינטרס הרחב, הנה כמה דוגמאות על סדרי עדיפויות "קצת שונה" מארץ הקודש:

  • בעיר הקדושה צפת החליטו על פרויקט שיפגע בנוף של העיר העתיקה (והקדושה).
  • בכל מקום בארץ מתעדפים מגדלים על פני בניה מרקמים שיכולה לייצר אפשרויות דיור לכולם ולא רק לעשירים על אף ההשלכות הגרועות שיש לכך בטווח הארוך
  • זה כמובן גם ניכר בתמהיל הבניה – בונים דירות יקרות (בערכן) על חשבון תמהיל, העיקר בכדי להעשיר את הקופה ובדרך מייצרים איום על חוסנה הכלכלי של עיר עצמאית. כבר בחתימה על ההסכם היה ברור שהצדדים החותמים התבלבלו – הסכם הגג מעשיר את קופת התב"ר של העירייה כאשר תוספת האוכלוסיה מרוקנת את קופת השוטף. גם אם העירייה הייתה רוצה, אי אפשר לפתח אזור תעסוקה גדול מספיק ובקצב גבוהה כל כך באופן שיפצה על הגרעוניות המתגברת של המגורים (במיוחד שכל הדירות מיועדות למשפחות צעירות). ראש העין הולכת להיכנס לבעיה בשנים הקרובות בגלל שהתעוורה מכספי הסכם הגג – ומי שכר את הבור הוא ראש העירייה ומשרד האוצר.
    הערה: מכל הערים שחתמו על הסכם הגג, רק הרצליה וראשון לציון מסוגלות לעמוד כלכלית בקצב הבניה הנדרש.
  • תאוות הנדל"ן גם גורמת למדינה לבצע פעולות בסדר עקום וכך פינוי צריפין הוחלט לפני שנקבע מה לעשות בשטח הגלילי שנמצא בתוכו. סדר העדיפויות הנכון היה לקבוע מי אחראי על השטח (צריך להעביר את כולו לראשון לציון ועל הדרך לספח לתוכה את באר-יעקב הנכשלת כלכלית – רשות שקלטה ללא בסיס כלכלי מאות משפחות).
    הערה: תשובת משרד הפנים מראה כי אנשיו הפנימו היטב את העברת אגף התכנון למשרד האוצר. רק שיזהרו שכחלון לא יבקש להעביר גם את הסמכויות האלה למשרד האוצר בשביל להתמודד עם "החסם" הזה למלחמתו "במשבר הדיור".
  • מירב מורן בטור דעה על כך שמי שנמצא בתחתית סדרי העדיפויות תמיד יפסידו למרות שזה באמת חייב להיות כך, אילו רק היו מבינים שפרויקטים עבור הציבור צריכים לכלול גם התייחסות לציבור, רצוי בשלב שבו הוא יכול להביע את דעתו ללא עורכי-דין.
  • ואי אפשר בלי להתייחס לתוצאות של סדרי עדיפויות שגויים/קלוקלים, כפי שמעיד המאזן השלילי של אצטדיון חיפה אשר מראה (שוב) שמי שמשלם בסופו של דבר את החשבון על סדרי עדיפויות גרועים הם תושבים.

אבל לא הכל רע (כל כך) – שהמדינה רוצה היא גם מכניסה יד לכיס (או יותר נכון, מוציאה את היד מהכיס של אחרים). במסגרת החוק להקמת הרשות להתחדשות עירונית המדינה מוותרת על מס שבח במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית וכך מעודדת את ההתחדשות העירונית בתוך המרקם הבנוי.

ממעללי השלטון המרכזי

מדינת ישראל מרחיבה את המונופול של החברה למתנ"סים על הפעילויות שמחוץ לשעות הלימודים. מי שחושב שהמהלך הזה של צמצום התחרות טוב, מוזמן לבחון את העלויות (ומגמת ההתייקרות) של החוגים והפעילויות של החברה למתנ"סים בשנים האחרונות בכל מקום שבו החברה למתנ"סים היא הספק הבלעדי גם כך (למשל, בנתניה). אל תצפו למגמת מחירים שלילית.

המלחמה "במשבר הדיור" גובה שוב קורבנות. במסגרת חוק ההסדרים משולבים, חוץ מהמס הלא מעשי על דירה שלישית (שלא יעבור חלק כל כך), גם חוקים להאצת אישורים לתוכניות מתאר ארציות (בכדי שהציבור לא יספיק להבין איך פוגעים בו ולהתגונן), שילוב תכנון מפורט בתוכניות כוללניות (בכדי שהציבור לא יוכל להבין איך פוגעים בו ולהתגונן), מתן יכולת לועדות מחוזיות לתקן תוכניות בניה מהעבר (בשביל לפגוע בציבור שכבר ראה שהתכוונו לפגוע בו והצליח לשנות את הגזרה. אם זאת ייתכן ומעז יצא מתוק ותוכניות ממש גרועות מהעבר ישונו לטובה…לא, אין סיכוי), כמו גם הרחבת התחומים בהם תדון הועדה לתוכניות לאומיות לפרויקטים של תחבורה (בשביל לדלג מעל לבעיות שנוצרו בגלל ההתנהלות הגרועה של נת"ע מול הרשויות המקומיות, התנהלות שלא תוקנה למרות דוחות בנושא) – התיקון האחרון נועד כמובן בשביל לסרס את היכולת של הרשויות המקומיות מול פרויקטים בתחומיהן (מה שפוגע בציבור שהן מייצגות וביכולת שלו להתגונן). כבר הבנתם את המוטיב החוזר.

רשויות ערביות

כבר התייחסתי לכך שממשלת ישראל מתעדפת את חריש (ושכונות שינה באופן כללי) ותעשה הכל על מנת שמודיעין 2.0 תצליח, כולל הרחבתה על חשבון השכנות. (ציטוט של של ראש המועצה ישר לפנטיאון – "העיר נועדה לתת מענה לכלל הציבור בישראל, שסובל ממצוקת דיור חסרת תקדים", תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מכך שלציבור הערבי הוא גם חלק מהציבור בישראל וגם לו יש מצוקת דיור שכבר אי אפשר להתעלם ממנה). הרחבה של שטחי חריש תייצר התנגשות חזיתית מול התוכניות של ממשלת הישראל לשפר את מצבן של הרשויות המקומיות הערביות ותושביהן, תוכניות שדורשות, בין היתר, שטחים ללא בעלות פרטית שיהווה מלאי לטובת קרקעות לטובת הרחבת השטחים הציבוריים בכפרים ועיריות הערביות (חילופים שטחים), כמו גם הרחבת הישובים הקיימים.

טבריה

אין לי הרבה מה להגיד, פשוט תראו את הכתבה. סוג של סיכום עצוב לתקציר שדן בסדרי עדיפויות ומעללי השלטון המרכזי. אני יכול רק להוסיף שהמתאם בין מצבה הכלכלי של טבריה ומצבה הכלכלי של הרשות המקומית מלא.

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s