המטרופולין הבא של ישראל?


לפני כמה חודשים עברתי דרך תחומה המוניציפלי של עפולה וחזיתי בפיתוח והצמיחה המשמעותית שחלה בשולי העיר הותיקה. אם לפני עשור וחצי כל התחבורה עברה דרך העיר ותחנת האוטובוסים של העיר הייתה מקום העצירה הקבוע של האוטובוסים מקרית שמונה, כבר כמה שנים שאפשר לעקוף את העיר בקלות בדרך לואדי ערה ועפולה הותיקה הפכה לעיר הלכודה בין כבישים עוקפים שמזרימים את התנועה לכל מקום אפשרי חוץ מאל תוך העיר. ב-8 לספטמבר מתכוונת המדינה לחתום על הסכם גג עם העיר על תוספת של 11 אלף יח"ד, הסכם הכולל מימון העתקה של מוסדות חינוך, מוסדות מחקר ומפעל הייצור של המרכבה מתל השומר (והשקעות נוספות) בהיקף של 850 מיליון שקלים – המשך ישיר להכרזה מלפני שנה על מטולה כמטרופולין החמישי של ישראל. נשאלת השאלה – האם זה ישים והאם הצעדים שננקטים יכולים להצליח?

עפולה – קווים לעתידה

השינויים שחלו בעפולה בעשור וחצי האחרונים הם תוצאה ישירה של בתוכנית המתאר של עפולה שאושרה ב-2005 שלאחר מימושה תהיה עפולה עיר של מאה אלף תושבים (הערה: לפי הלמ"ס היו בעיר ב-2005 40 אלף תושבים ולא 45 אלף) – תוכנית המתאר היא שקבעה את המסלול החדש של כביש 65, היא שהגדירה את אזורי הבינוי החדשים שבין עפולה הותיקה וגבעת המורה והיא גם זו שדיברה על פיתוח המרחב סביב בית חולים העמק, כולל הוספת מכוני מחקר וכו'. במובן זה הסכם הגג הוא המשך של תוכנית המתאר העירונית. מבחינת הכלכלה מוניציפלית של הרשות, תוכנית המתאר מדברת על תוספת ביחס של 1:1 בין שטחי מגורים לשטחי תעסוקהAfulaID2014.JPG ומסחר, יחס שיחזק את הרשות המקומית וצפוי שעפולה תהפוך לעיר עצמאית כאשר תעבור את רף ה-50 אלף תושבים (ולכל המאוחר כאשר תגיע ל-60 אלף תושבים). תוכנית המתאר מתייחס לעפולה בשני היבטים – כלפי פנים וכלפי חוץ. כלפי פנים, תוכנית המתאר מדברת על "איחוד" של שלושת חלקיה של עפולה והוצאת כביש 65 ממרכזה (מהלך שכבר קרה) – "הפיכת כביש 65 הקיים, העובר כיום בתוך העיר, לשדרה עירונית ראשית. זו תהווה את עמוד השדרה והרחוב הראשי של עפולה כולה. מערך רחובות ושדרות, "רשת ירוקה" להולכי רגל ופארק עירוני ראשי יבססו את אופיה כ"עיר קהילתית" ויחברו את שלושת חלקי העיר הקיימים עם רובעיה החדשים למערך עירוני מגובש, בהיר, ידידותי ויעיל". כלפי חוץ "חיזוק המעמד האזורי של העיר, בין היתר בית חולים העמק, המוסד האזורי המובהק ביותר של עפולה, וזאת ע"י מתן האפשרות לפיתוח סביבו של שימושי רפואה פרטיים (בתי אבות וכו') מכללה רפואית, שטחי מחקר, עוגן מסחרי וכו'. הפיכת אזור התעשייה ב' לאזור עסקי נועדה בין היתר לשם כך".

יוצא כי הסכם הגג מממן את המימוש של תוכנית המתאר בקצב מואץ – אבל זה עדיין לא עונה על השאלה – האם עפולה יכולה להיות מטרופולין?

קודם כל צריך שעפולה תהיה עיר

נחזור לנסיעה שלי מסביב לעיר. היום ישנם שני דברים בולטים כאשר נוסעים על כביש 65 מצפון לעפולה – תחנת הרכבת החדשה שממוקמת מעבר לכביש המהיר בגבולה הצפוני של עפולה הותיקה והשכונה החדשה הנבנית בחלקה הצפון מזרחי, בסמוך לקניון הפתוח בכניסה הצפון מזרחית של העיר. תחנת הרכבת ממוקמת במיקום מנותק מהשאר העיר והחניון הגדול בינה ובין הכביש כאילו אומרים "לפה מגיעים רק ברכב פרטי". השכונה החדשה מנותקת מהשירותים שהאוכלוסיה תזדקק להם (אפילו הקניון הפתוח הסמוך מנותק מהשכונה), היא בנויה בצפיפות ברוטו נמוכה ובפועל מדובר על שכונת "דירה+2 מכוניות" קלאסית, רק בגובה קצת יותר נמוך מזה המקובל באזור המרכז. כל השירותים והתעסוקה של עפולה שנמצאים בשוליים שלה ומערך הכבישים כאילו אומר "אין לכם מה לחפש בתוך העיר". על אף המטרות של תוכנית המתאר, העיר כולה מתוכננת בגישת ה-Zoning (אין עירוב שימושים, לכל סוג ייעוד אזור משלו) עם כוונה להפוך אותה ל"עיר קהילתית", שזה שם מכובס לעיר גנים, גישת תכנון שמיושמת בישראל בלי הכרה ובעיקר מייצרת תלות ברכב פרטי. בגלל זה לדעתי החיבורים שמגדירה תוכנית המתאר לא יצליחו לעשות את זה, כמו גם הבחירה להזיז את מרכז העיר לשוליי המרכז הותיק במקום לחזק את הקיים. מרוב שהעיר מתוכננת למשוך את הסביבה ואת האוכלוסיה החזקה, שכחו לתכנן את העיר שתשרת את התושבים הקיימים – תחבורה ציבורית יעילה ושהשירותים שהתושבים צריכים יהיו קרובים וזמינים (בלי נסיעה של רכב), עיר שלעסקים בתוכה יהיה סיכוי לייצר הכנסה שמבוססת על בסיס האוכלוסיה המקומית ולא על בסיס מבקרים דמיוניים שכרגע אין להם סיבה להיכנס לעיר. בנושא זה אפשר להוסיף שהרכבת לא מייצרת לתושבים אלטרנטיבה של תחבורת המונית מעפולה לת"א – הרכבת עוברת דרך חיפה ולכן הדרך המהירה ביותר מעפולה לת"א עדיין עוברת דרך כביש 6 וכביש 2.

הכוחות שנדרשים בכדי לייצר עיר משגשגת

אם נניח שהתכנון של תוכנית המתאר יצליח לייצר עיר, נבחן האם עפולה יכולה לרתום את חמשת הכוחות שמייצרים עיר משגשגת באופן מאוזן?

שווקים למוצרי יבוא חדשים ומגוונים

כמה מגוונים השירותים והמוצרים שעפולה "מייצאת" לסביבה שלה (חוץ מפיצוחים)? בית החולים העמק הוא שירות שעפולה מייצאת לסביבה שלה והוא העוגן לחלק מהשירותים והמוצרים העתידיים של עפולה (מכוני מחקר ושירותים רפואיים), ונכון שבית חולים הוא עוגן יציב יחסית לקידום של עסקים ונותני שירות בתחום הרפואי – אבל עיר בריאה צריכה מגוון. עיר בריאה גם צריכה שתהיה לה את היכולת להצמיח עסקים מקומיים שיספקו שירותים ומוצרים שהיום מיובאים מערים ואזורים אחרים. במובן הזה דווקא הקירבה לת"א (מרחק שעה נסיעה) מקטינה את הסיכוי להתפתחות של עסקים כאלה, זאת מכיוון שכבר היום קל לייבא שירותים מת"א. בכדי לייצר גיוון עפולה צריכה להסתכל על האזור הקרוב עליה וגם לאזורים רחוקים יותר (למשל, אזור רמת הגולן והגליל העליון). חלופה נוספת היא להסתכל מעבר לגבול, אל ירדן (כאשר רכבת העמק תמשיך מעבר לגבול). כוח עירוני זה קשה להערכה ולכן גם קשה לאמר האם הוא יפעל בעפולה במינון סביר או לא.

תעסוקה

האם עפולה יכולה להיות עוגן תעסוקתי לתושביה? על פי סקר היוממות של הלמ"ס לשנת 2008, כ-57% מ-17 אלף המועסקים שחיים בעפולה גם עובדים בתחומי הרשות, 7.5% עובדים בנצרת, 3.2% במטרפולין ת"א ו-2.9% במטרופולין חיפה (הקרוב יותר…). עפולה כבר היום מתפקדת כעוגן תעסוקתי לתושביה. הגידול העתידי בתושבים ביחד עם אזורי התעסוקה יאפשרו לשמר מצב זה – אם כי החיבוריות של אזורי התעסוקה שלה לכבישים הבין עירוניים המרכזיים תחזק מצד אחד את התחרות על מקומות התעסוקה בעיר מצד תושבי חוץ ומצד שני תגדיל את האפשרות של תושבי העיר לחפש תעסוקה מחוצה לה. אם זאת, לא סביר שהמצב ב-2008 ישתנה באופן דרמטי כך שרוב תושבי העיר יעבדו מחוצה לה ולכן בהיבט זה מדובר על כוח עירוני במינון סביר.

מפעלים שמעותקים מחוץ לערים

האם ישנו תרחיש שבו הרבה מפעלים כמו מפעל המרכבה, מפעלים שהתלות שלהם בשירותים והעסקים של העיר נמוכה (כמו אינטל בקרית גת) יעתיקו את עצמם לתוך העיר? גם את ההיבט הזה קשה להעריך. על פי תוכנית המתאר (והסכם הגג), יש כוונה להביא לעפולה מספר מוקדי משיכה משמעותיים, אבל לא ברור האם מוקדי המשיכה הללו בכלל ישענו על השירותים והמוצרים שמיוצרים בעפולה? (ואפשר גם לשאול האם המוקד הקיים, ביה"ח העמק, גם הוא נשען על שירותים ומוצרים שמיוצרים בעפולה). מה שברור הוא שבשביל שכוח עירוני זה לא יצא מהמינון הסביר, עפולה לא יכולה לבנות על מוקדי משיכה שמעותקים לתוכה ככוח המניע של העיר, במיוחד אם מדובר על מוקדי משיכה שעיקר הממשק שלהם עם העיר הוא תשלום ארנונה והעסקה של התושבים, בעוד שאת השירותים והמוצרים הם יקבלו מת"א/חיפה וכו'.

טכנולוגיה אשר מגדילה את היצור והפריון של הפריפריה

שאלת הטכנולוגיה היא שאלה חשובה מאד – האם מוקדי התעסוקה והעסקים החדשים שיכנסו לעפולה יכולים לספק תעסוקה לתושבי העיר? האשכול החברתי כלכלי של עפולה הוא 5, מה שמעיד שהאוכלוסיה בה אינה חזקה במיוחד. ייתכן והאוכלוסיה החדשה של עפולה תהיה חזקה יותר ולכן תוכל לעבוד בעסקים מבוססי טכנולוגיה, אבל מה לגבי האוכלוסיה הקיימת? בתוכנית המתאר מיועד אזור התעשייה לקטון ב-90% לטובת מוקדי תעסוקה ומסחר אחרים – החלפה של מוקדי תעסוקה שדרישת המיומנות בהן מובססת בעיקר על Low tech במוקדי תעסוקה מסוג הי-טק. שינוי שכזה ידחוק את האוכלוסיה החלשה ויגדיל את האבטלה.
מצד אחד, תהליך כזה קורה לא רק בעפולה אלא בכל הארץ. מצד שני, אחוז האבטלה הנמוך בישראל מעיד שהתהליך בסופו של דבר לא מהיר מספיק בשביל לזרוק קבוצות גדולות של האוכלוסיה ממעגל העבודה. ימים יגידו האם כוח עירוני זה יפעל באופן סביר גם בעפולה.

ההון של העיר

בהיבט של כוח העירוני של ההון, אפשר לומר שמדובר על כוח שמכוון למקום הנכון, זאת משום שהוא מושקע בכדי לייצר עיר אזורית ולא מפוזר במרחב האזורי ללא כוונה ליצר מוקד עירוני. אם זאת, עד שלא יהיה ברור האם השקעות ההון האלה מייצרות יכולות להחלפת ייבוא קרי, יצירת שירותים ומוצרים מקומיים במקום שירותים ומוצרים שהעיר מייבאת מערים אחרות.

שורה תחתונה אין – אבל…

קשה להעריך על סמך התוכניות הקיימות האם הן יצליחו לייצר עיר משגשגת היכן שעפולה נמצאת היום, בוודאי ללא הנתונים המלאים. התכנון הקיים של עפולה עדיין מבוסס על עקרונות שהיום ברור שאינם מוכיחים את עצמם. לא ברור האם הכוחות העירוניים הנדרשים לשגשוגה של העיר יפעלו בה באופן מאוזן אך אם זאת, צריך לעשות את המאמצים הנכונים על מנת שעפולה תצליח היכן שחיפה נכשלה. בכדי שעפולה תצליח כלפי פנים היא צריכה להתפתח כעיר ולא עיר פרברית. בכדי להצליח כלפי חוץ צריך להתחיל במעגל המיידי של עפולה – זיהוי השירותים והמוצרים שנצרכים ע"י השכנות שלה באזור (נצרת עילית, טבריה, בית שאן) ולצמוח כמוקד אזורי שמספק שירותים ומוצרים עבור ערים אלה.

בלי יסודות יציבים, תכנון עירוני ובסיס כלכלי, יהיה לעפולה קשה להפוך למטרופולין ושום הון שמדינת ישראל תשקיע באזור לא יעזור.

7 מחשבות על “המטרופולין הבא של ישראל?

  1. פאאאאק עם ערי הגנים האלה. אסון. ראש בקיר. אבנעזר הווארד התכוון לטוב, אבל מורשת הזונינג והפרבור שהשאיר אחריו היא פשוט קטסטרופה שלא רואים את סופה (בישראל, לפחות).
    :-/

  2. בתור תושב האזור ממש עצוב לראות את האימפריאליזם של העיר,התפשטות ללא סוף על אדמות חקלאיות, וכפי שציינת עם רמת עירוניות נמוכה, אם כי לפחות רוב הבנייה היא רוויה ולא צמודי קרקע.

  3. פינגבק: תקציר מקומי – אוגוסט 2016 | המדד המוניציפלי

  4. פינגבק: תקציר מקומי – 12 בספטמבר | המדד המוניציפלי

  5. פינגבק: תקציר מקומי – 19 בספטמבר | המדד המוניציפלי

  6. פינגבק: סיכום שנתי – 2016 | המדד המוניציפלי

  7. פינגבק: איך מזהים הסכם גג טוב? | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s