תקציר מקומי – 12 בספטמבר


הקשר בין כלכלה מוניציפלית, איזור ואיכות חיים

הקשר בין כלכלה מוניציפלית, איזור ואיכות חיים

אחת הבעיות המרכזיות בניתוח הכלכלי של רשויות מקומיות הוא הניתוק של הכלכלה המוניציפלית מהתכנון בפועל של הרשויות המקומיות, התכנון שמתרגם את המספרים (מס' יח"ד, שטחי תעסוקה וכו') לתכנון בשטח.

מדוע יש ניתוק? חמש כתבות/פוסטים שונים מהשבוע האחרון ממחישים את הנתק:

  1. מחקר שבוצע ע"י סטודנטים במכללת אפקה מראה כי מיקום הדירה ביחס לשירותים משפיע על החלטת הצרכנים כשם שמשפיע מחיר הדירה.
  2. מגזין אורבנולוגיה פירסם פוסט לכבוד מאה שנים מאד שרעיון האיזור נולד. איזור היא שיטת התכנון המקובלת בישראל בכל התוכניות שאנחנו רואים בכל הפרויקטים הגדולים החדשים שנבנים בישראל בשנים האחרונות (פרויקטים שהתכנון שלהם התחיל לפני 15 שנים) – אם המושבות, ראש העין, הוד השרון, יבנה ועוד.
  3. הבלוג חלון אחורי פירסם רשומה על השכונה החדשה שנבנית בראש העין – המחשה של גישת האיזור, בגרסת המגדלים. (אהבתי במיוחד – "בזוועה שבונים עכשיו במזרח ראש העין רצוי לבקר כבר היום")
  4. הסכם הגג עם עיריית עפולה נחתם השבוע. עפולה צפויה להוסיף במסגרת ההסכם מעל רבבה של יחידות דיור בהתאם לתוכנית המתאר שלה (ולמי שפספס, כתבתי על התוכנית הזאת פוסט)
  5. מחקר שמבצעת רות יוסף, מנהלת מחוז מרכז, מראה כי רשויות שבונות יח"ד רבות ללא איזון של שטחי תעסוקה נכנסות למצוקה כלכלית

 

ששלושת הפוסטים/רשומות הראשונות מדברות על מימוש התכנון והפער בין תכנון שעובד לתכנון שבסופו של דבר פועל פחות טוב (בעיני הוא נכשל).

הכתבה הרביעית והחמישית מראה כי בהינתן "תוכנית מאוזנת", המדינה ששה לקדם בנייה של יחידות דיור בקצב גבוה והכתבה החמישית ממחישה את החשיבות של האיזון בבנייה בניית יח"ד במקביל לפיתוח אזורי תעסוקה.

הנתק בא לידי ביטוי בכך שבכלכלה מוניציפלית אין את הכלים (קיים Blind spot) שמקשרים בין הכלכלה של הרשות, התכנון ויכולת המימוש. ראשית, עירוב שימושים יכולת לעודד פיתוח של מסחר, משרדים ותעסוקה בקצב גבוה הרבה יותר מאשר איזור (כי נגישות לשירותים ולמקום העבודה חשובה לא פחות ממחיר הדירה). שנית, לא כל עיר/ישוב יכול לפתח מתחמי תעסוקה (ושאר בינוי שאינו למגורים) בקצב שמשלים את דרישות הממשלה. לדימונה יש בתוכנית המתאר מיליון מ"ר של תעסוקה – אבל האם יש בכלל ביקוש לשטחים הללו? האם יש לה סיכוי לפתח אותם בקצב מספק במידה ומחר היא תחתום על הסכם גג? אבל למה ללכת עד דימונה, חריש היא דוגמה מצויינת לעיר חדשה שנבנית בקצב מסחרר שאין סיכוי שהבינוי של המסחר, המשרדים והתעסוקה בה ידביק את קצב בינוי יח"ד (וחריש כבר היום מתנהלת עם חשב מלווה). זו גם הסוגיה שצריך להעלות בנוגע לעפולה שברובה יש תכנון בגישת האיזור – ייתכן הקצב הבניה של יח"ד יעקוף את הקצב הרצוי להתפתחות תעסוקה ומסחר (וההכנסות הנדרשות מהם), כפי שכבר קורה בראש העין, רשות חזקה בהרבה ביחס לעפולה.

יש כמובן היבטים נוספים, כמו חוסר ההבנה בהבדל בין הכנסות חד פעמיות והכנסות לתב"ר (הכסף שמקבלות הרשויות בהסכמי הגג) והכנסות (והוצאות) שוטפות, אבל בשורה התחתונה כל עוד יצמדו לכלכלה מוניציפלית ויתעלמו מההשלכות של התכנון הפיזי ויכולת המימוש בפועל, מדינת ישראל תמשיך לקדם תוכניות שפוגעות ברשויות המקומיות ובאיכות החיים של התושבים שלהן.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “תקציר מקומי – 12 בספטמבר

  1. לפי מה שהבנתי מפעל טנק המרכבה של צה"ל יעבור מתל השומר לעפולה- אני לא יודע כמה מקומות תעסוקה הוא יכול לספק(כי רוב המערכות של הטנק נבנות מחברות שונות) אבל שטח המפעל יהיה גדול מהממוצע ויספק שכירות לא רעה

  2. פינגבק: תקציר מקומי – ספטמבר 2016 | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s