עירוניות כמחולל צמיחה


עירוניות (או אורבניות/אורבניזם וכו') נתפסת כטרנד החדש/ישן* בתקופה האחרונה. יש התגבלות של השיח על עירוניות כאמצעי לשיפור איכות החיים של התושבים, כדרך חיים עדיפה על פני החיים בפרברים השולטים במרחב הישראלי – אבל בפועל נראה שיבנו עוד הרבה יח"ד בישראל לפני שהשיח יחלחל לשטח.

השיח "הטרנדי" על עירוניות נתקל בחומת חשדנות כאשר הוא מגיע לשולחנם של מקבלי ההחלטות, בין אם כי השיח מדבר על גישה תכנונית שסותרת את מדיניות הבניה הנוכחית (הן בקצב והן במיקום) ובין אם כי העירוניות מדברת "גבוהה גבוהה" על יתרונות, ללא יכולת לתרגום להישגים בטווח קצר. אבל העירוניות נתקלת בחשדנות בעיקר כי כבר 70 שנים מיישמים בישראל גישה הפוכה – זו שמדברת על יישוב על הארץ, על ישובים כנקודות על המפה שיוצרות את הגבול, על יישוב הפריפריה – "הגישה הציונית".

החסם המרכזי בשיח על עירוניות מול הציבורי נובע לא פעם מכך שעירוניות נתפסת כערך בפני עצמו, כערך שמצדיק, בין היתר, ציפוף, בניה לגובה ודחיקה של המכוניות הפרטיות – פעולות שיש כלפיהן רתיעה גדולה מצד הציבור שרואה בצפיפות – דוחק, בבניה לגובה – יוקר מחיה ותלות ברכב פרטי – הכרח יומי שאין אפשרות להסתדר בלעדיו. הציבור משדר למקבלי ההחלטות שאת אלה הוא לא מוכן לקבל וכך העירונית מפסידה עוד לפני שהתחיל הדיון על יתרונותיה.

הפתרון לבעיה זו מול מקבלי ההחלטות הוא חיבור העירוניות לעולם יעדי המאקרו אותם מקדשים מקבלי ההחלטות ובראשם – הצמיחה הכלכלית. כשם ששילוב הנשים במגזר הערבי וגברים במגזר החרדי תפסו את מקומם כמנועי צמיחה למשק הישראלי, כך גם העירוניות צריכה להיתפס כמנוע צמיחה. "לדוברי העירוניות" הסיבות שעירוניות היא מחולל צמיחה ברורות מעליהן, אך חשוב להציג אותם במונחים כלכליים הברורים למקבלי ההחלטות:

  1. עירוניות כאמצעי לחיזוק השכבות החלשות והמוחלשות – תכנון עירוני המבוסס על רשת רחובות צפופה מוטת הולכי רגל מאפשר לכל אדם המוגבל בניידות להגיע ליעדו במסלול קצר בהרבה מזה הקיים ברשת רחובות היררכית, מאפשר לתחבורה ציבורית למנף את המבנה הרישתי ליעילות גבוהה יותר ובזמני נסיעה קצרים יותר. צפיפות מאפשר קיום של יותר שירותים במרחק קצר יותר.
    כאשר מקרבים שירותים ומצמצמים מרחקים למי שניידותו מוגבלת, מגדילים את ההזדמנויות שלו ומקטינים את עלות המחייה שלו וזה משפיע ישירות על השכבות החלשות והמוחלשות, אבל גם משפיע לטובה על כל השאר.
  2. העירוניות כאמצעי לשיפור איכות החיים – עירוניות מפחיתה לנו את העלויות ומקרבת שירותים – עכשיו יש לנו יותר כסף לשלוח את הילד לחוג, או ללכת להצגה, יש לנו יותר זמן להיות בבית או לשתות קפה. אנחנו מבלים פחות זמן באוטו ויותר זמן בהליכה. כל הדברים הקטנים האלה משפרים את חיינו – בריאות, רווחה והעשרה. יש לנו יותר כסף להשקיע בעצמנו וכך העירוניות מסיתה משאבים מענפים כמו דלק ותשתיות בין עירוניות יקרות וענפים כמו פנאי וחינוך לא פורמלי – גם פחות זיהום ואספלט וגם ציבור פחות עצבני.
  3. הפרבור כמשקולת על התקציב – פרבור, במיוחד בפריפריה, מגיע יד ביד עם סיבסוד. מרבית הרשויות בפריפריה מקבלות מענקי איזון, תושבי הפריפריה מקבלים הקלות במיסים ובל נשכח את חוק עידוד השקעות שמטיב עם המפעלים והמעסיקים בפריפריה או העלות העצומה של התשתיות שמקרבות את המרכז לפריפריה (ובפועל מחזקות את המרכז).
  4. הפרבור כגורם המעלה את עליות הבניה החדשה ואיתה את יוקר הדיור – גם פרבור בתוך ת"א עולה לנו יותר כסף – כבישים יותר רחבים, יותר חניות תת קרקעיות, זמני נסיעה יותר ארוכים והתמודדות עם הפקקים שיוצרות אין ספור שכונות שינה בכניסה/יציאה מהשכונה ובכניסה/יציאה ממתחמי התעסוקה. עירוניות מפחיתה משמעותית את העלויות הללו, את הצורך במכוניות או תשתיות מאסיביות שיקלטו את כל המכוניות הללו – וכך מחיר הדיור נהפך ליותר נגיש.

השילוב של כל המרכיבים הללו הופכים את העירוניות למחולל צמיחה משמעותי שמדינת ישראל מפספסת כל יום שהיא לא רותמת אותו לטובתה, מחולל צמיחה שמתרחק ומצטמצם כל יום שישראל פועלת בכיוון ההפוך.
הגיע הזמן לשנות את השיח על עירוניות ולשים אותה במקומה הנכון – אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל, אם לא המרכזי שבהם.

*- לפני שהיו מכוניות פרטיות, עירוניות הייתה הגישה העיקרית/יחידה

2 מחשבות על “עירוניות כמחולל צמיחה

  1. יוגב שלום
    כל מילה בסלע ומצד שני , סיפוקים מיידיים זו מחלה ישראלית ידועה. הצמחת עירוניות היא מרתון. אף פעם לא היה לנו אלוף בזה..
    תודה על כתיבתך

    איל

  2. פינגבק: מחיר הפריפריאליות | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s