מחיר הפריפריאליות


השר גלנט, שר השיכון והבינוי, יצא בהכרזה על הקמה של ישובים חדשים באזור ערד, דרום הר חברון ובאזור מצפון מזרח לבאר שבע, כמו גם הקמה של העיר כסיף החרדית. הפרסום "הרשמי" הזה שכבר מקודם במספר ערוצים, כמו החלטות ממשלה (לא הראשונה בנושא) וכן מול הועדה הגיאוגרפית הדרומית, זאת על אף ביקורת לגבי תהליך קבלת ההחלטות וההשלכות של ישובים אלה על ערי הפריפריה וכן על באר שבע. אמנם יש מי שיגיד שההשקעות הנרחבות של המדינה בערים אלה גדלו משמעותית בעקבות החתימה על הסכמי הגג (באר שבע ודימונה) ולכן יש מקום לפנות ולחזק גם את המרחב הכפרי, אבל זו אשליה אופטית בלבד – היקף ההשקעה בערי הסכם הגג תלוי בהצלחת השיווקים בתחומיהן ונראה שהקבלנים לא ששים לבנות באזור, לא בהיקפים שמשווקים בהם. ואסור לשכוח שערד וירוחם לא הצטרפו לחגיגה וגם אם יצטרפו, בספק אם ירצו לבנות בהן.

רבים מהפרסומים מתייחסים לעלות העודפת של הקמת הישובים החדשים על פני הקמה של שכונות צמודות לערים (גם לא להיט גדול) או התחדשות מרכזי הערים, אך התייחסות רק לעלויות ההקמה (העלויות השקועות) מסתירה מהדיון מרכיב עלות משמעותי אחר – העלות השוטפת של הישובים הללו ובמיוחד, ישובים שנמצאים בפריפריה ופזורים על פני מרחב עצום.
לאחרונה ניתחתי את מבנה העלויות של מועצה אזורית תמר בכדי לענות על השאלה – האם ההוצאה לתושב בתמר גבוהה באמת או שמדובר על אשליית הממוצע? מסתבר שכאשר מפרקים את התקציב הרגיל של המועצה, מגלים שההוצאה הממוצעת הגבוהה לתושב היא כורך המציאות – רשות המורכבת מעט ישובים פריפריאליים שסך תושביה אינו עובר את ה-1,600 תושבים, כמעט אינה עוברת את רף הכניסה הכלכלית למרבית השירותים שהיא מספקת ולכן הם דורשים תיקצוב עודף משמעותי בכדי לקיימם. הניתוח שביצעתי שם "תג מחיר" לפריפריאליות של ישובי תמר, תג מחיר אותו ניתן לתרגם גם לעלות של הישובים החדשים, בהבדל אחד משמעותי – הישובים בתמר מתוקצבים מהארנונה של מתחמי התיירות והתעסוקה בשטחי הרשות בעוד שאת מחיר הפריפריאליות של הישובים החדשים נשלם אנחנו מכספי המיסים שלנו. מכיוון שהמדינה אינה "פזרנית" בכל הנוגע לחיזוק התקציב השוטף של הרשויות המקומיות (מענקי האיזון), צפוי שרמת השירות בישובים החדשים הללו תהיה נמוכה מאד – מצב שיעלה את ההוצאות על משקי הבית שיחליטו לגור שם וכך הפגיעה ברווחתם תהיה כפולה – גם יקבלו שירותים ברמה נמוכה יותר וגם ישלמו מכיסם את ההפרש (ולא רק בגלל עלויות הדלק והצורך להחזיק רכב השני).

במסגרת הועדה "הסכימה" מועצה אזורית תמר לקלוט לשטחה חלק מהישובים החדשים (תוך הרחבת גבולותיה המוניציפליים), זאת מתוך הבנה שרשות עם יותר תושבים תקטין את העלות הממוצעת לתושב, אך גם מתוך ראיה שהסכמת תמר "לשאת בנטל" הזה תבטל את גזרה של הפיכת מישור רותם למועצה מקומית תעשייתית (ואיתה חלק מהכנסות הארנונה של תמר). על אף שמבחינת הממוצע תמר תשיג את מטרתה, בפועל מדובר על אשליה – עלות השירותים לתושבים החדשים גבוהה מאד וההישג היחיד של תמר יהיה בהקטנת העלות הממוצעת של המנגנון המוניציפלי – כאשר בפועל עלותו תישמר בזמן שעלות שירותי החינוך, הרווחה והתרבות יעלו. היות והארנונה ממגורים בישובים החדשים לא תכסה את תוספת העלות הזאת, "סיפוח" הישובים יקטין הלכה למעשה את ההשקעה בתושב בתמר ועלולה לפגוע ברמת השירות של תושביה הקיימית – רמת שירות יקרה שעלותה נגזרת בעיקר ממחיר הפריפריאליות ולא פזרנות של רשות עשירה.

אין ספק שכל הטיעונים הרציונליים הנ"ל לא ישכנעו את השר שנחוש להעמיק את האחיזה בשטח זה (על חשבון הבדואים), כל זה "בשם הציונות". ואולי כדאי לספר לשר שציונות בשנת 2018 צריכה לבוא לידי ביטוי בחיזוק חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל ע"י חיזוק מרכזי הערים, לא ע"י הגדלת מעגל מקבלי הסובסידיה בפריפריה, תושבים ורשויות מקומיות.

ניתוח תקציב מועצה אזורית תמר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s