שוד הנגב הגדול


לפני שנה עשיתי שינוי משמעותי בחיי ועברתי לנגב, לעומר. לא הרבה זמן אחרי שעברתי לדרום הייתה לי ההזדמנות להתחיל להכיר את מה שקורה בדרום – חלוקת המשאבים, הפוליטיקה, הפערים בין היהודים והבדואים וההזנחה של תושבי הנגב ע"י מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד.

ברשומה הקרובה התייחס לנושא שיצא לי לחקור ולכתוב עליו בעבר, הקרן לצמצום פערים. לא לחינם קראתי מעל עמודי הבלוג להנהגת באר שבע לוותר על מעמד עיר איתנה בכדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית שיצרה הקרן לעיר – מסתבר שהנזק לנגב בכלל ולבאר שבע בפרט גדול ובראש עולה רק תיאור אחד שמתארת את המצב – שוד לאור יום בחסות "צדק חלוקתי".

לא ממש צמצום פערים

הקרן לצמצום פערים נוצרה ב-2017 במסגרת חוק ההסדרים. המדינה ביטלה את מעמד עיר עולים ל-60+ רשויות שנהנו ממעמד זה, מעמד אשר שלל פטור מארנונה למשרדי הממשלה שישבו בתחומיהן (בין 50% ל-70% פטור). סך הכספים "העודפים" שקיבלו הרשויות בזכות מעמד זה עמד על 340 מיליון שקלים וכחלק מהמו"מ להקמת הקרן התחייב האוצר להשלים עוד 160 מיליון שקלים על מנת שהסכום בקרן יעמוד על חצי מיליארד שקלים. היות וסכומי הארנונה שקיבלו ערי העולים היו מכובדים, הוחלט על מתווה "גמילה" כך שחלק מהרשויות יאבדו בהדרגה את הכסף עד 2021 בעוד ששאר הרשויות, במיוחד רשויות שקיבלו סכומים גדולים ביחס לתקציבן (כמו באר שבע), יאבדו כספים בהדרגה עד 2025 וב-2026 יאבדו את הכספים לחלוטין במכה אחת (ב-2026 יש ממש מדרגה משמעותית ביחס לשחיקה לינארית עד 2025).

כאשר מסתכלים על הקופה של ערי העולים בשנת 2017, טרם התחילו לשחוק את הסכום בחלוקה לפי מחוזות, ניתן לראות כי באופן דומיננטי מחוז דרום קיבל את רוב הסכום (64%) כאשר נפת באר שבע (הנגב) קיבלה לבדה 56% מהסכום – 203 מיליון שקלים, מתוכם באר שבע קיבלה 65 מיליון ורמת הנגב קיבלה 36 מיליון (ביחד זה חצי מהסכום).

שנה

2017

2018

2019

2020*

2026

סה"כ כספים בקופת הקרן

500

506

506

341

506

כספים לערים שאיבדו את מעמד ערי עולים

340

322

263.8

204.6

0

מתוכם כסף לנגב

203

192.6

157.7

119.7

0

כספים לרשויות זכאיות

160

184

242.7

136.5

506

מתוכם כסף לנגב

16

21.6

31.8

18.3

75

כסף לנגב

219

214.2

189.5

138.0

75

כל הסכומים במיליוני ₪; הנתונים לשנת 2020 מבוססים על ההקצאה בפועל עקב היעדר מקור תקציבי ממשרד האוצר

מנגד לסכום שנאסף מערי עולים, אפשר לבחון את החלוקה של הסכום שהתקבל מהאוצר ב-2017, השנה שבא חולקה המנה הראשונה שניתנה לרשויות הזכאיות לפי כללי החלוקה של הקרן. בחלוקה לפי מחוזות מקבל מחוז דרום 16% והנגב קיבל 13%, בשנת 2020 הדרום כבר קיבל 18%. מכיוון שגודל האוכלוסייה משפיע על ההקצאה, אך מנגד הקריטריונים של קרן מפלים לרעה את אוכלוסייה ערבית (המהווה שליש מתושבי הנגב), אפשר להעריך שהדרום כולו יקבל בשנת 2026 בערך 20%, כאשר הנגב יקבל 15%. בחישוב פשוט, הקרן לצמצום פערים לקחה 200 מיליון שקלים מהנגב והחזירה לו בסביבות 75 מיליון.

זו חצי נחמה שרוב הכסף של הנגב יעבור למחוז צפון (110 מתוך 125 מיליון השקלים), אבל מכיוון שהאוצר הוסיף 160 מיליון שקלים, מסתבר שאפשר היה פשוט להעביר את הכסף הזה למחוז צפון מבלי לשדוד את הנגב.

ב-2026 הנגב יהיה יותר חלש

בשלב זה אתם בטח חושבים אחד משני דברים – או שאתם מסכימים שנעשה פה עוול לדרום או שאתם אומרים "את רוב הכסף לקחו מבאר שבע ורמת הגנב – הראשונה יכולה להסתדר בלי (כי היא עיר איתנה) ולשנייה לא מגיע כי יש לה מעט תושבים (ומה עם ירוחם וכו')". אז לגבי רמת הנגב, בשביל זה יש את הועדה הגיאוגרפית שכבר כרסמה בהכנסות של רמת נגב לטובת שכנותיה והכסף נשאר בנגב, כך שהקרן לצמצום פערים בפועל לקחה כסף שהיה יכול להתחלק בתוך הנגב והעבירה אותו מחוץ לנגב.

לגבי באר שבע התשובה החד משמעית היא "לא, באר שבע לא יכולה להסתדר בלי 60 מיליון שקלים". באר שבע היא המטרופולין הדרומי, היא מספקת שירותים לכל האזור וככל שהיא תהיה יותר חזקה, כך החוזקה שלה תקרין על האזור בו היא נמצאת. מחוז צפון שנהנה מריבוי מוקדים עירוניים (עפולה-נצרת-מגדל העמק, כרמיאל, צפת-חצור-ראש פינה) מטרופולין חיפה ואוכלוסייה כפולה שמייצרת בסיס כלכלי יותר עשיר ופיזור תשתיות ציבוריות (כמו בתי חולים, רכבת) רחב יותר. בדרום אין הרבה מוקדים עירוניים (דימונה, נתיבות), האוכלוסייה יותר ענייה והתשתיות הציבוריות מרוכזות בבאר שבע – העוצמה של באר שבע קריטית לנגב ואובדן הכסף הזה יוביל לכך שבאר שבע תוכל לתת פחות שירותים לסביבה שלה – וכולם יפגעו.

הנגב הפך ליותר תלותי

בכדי להשלים את התמונה העגומה, בדקתי איך השתנו ההכנסות של נפת באר שבע (בלי באר שבע) משנת 2012 ועד 2018. בעוד שההכנסות עצמן גדלו, נפת באר שבע הגדילה את התלות שלה בהכנסות ממשלתיות, מה שאומר שהיא בפועל נחלשה כלכלית, כי כסף ממשלתי "שווה" פחות מהכנסות עצמיות.

הגדלת התלותיות של הנגב במדינה לא מנבא עתיד יותר טוב לנגב – מספיק משבר תקציבי שידרוש קיצוצים או היעדר תקציב בכדי שהנגב לא יקבל את כל הכסף הזה מהמדינה. בעצם, אנחנו כבר במצב הזה – בהיעדר תקציב לשנת 2020 הקרן לצמצום פערים לא קיבלה את התוספת של 160 מיליון שקלים מהאוצר וחלוקת הכספים השנה התבססה רק על הסכום שנגרע מהרשויות שאיבדו את מעמד עיר עולים. כך נוצר מצב שבמקום שיחולקו 300 מיליון שקלים, חולקו רק 140 מיליון – ז"א שהנגב קיבל רק 18 מיליון שקלים במקום 42 מיליון (לפי 15% שמיועדים לנגב). הכסף הזה הוא רק חלק מהכסף שהנגב לא קיבל בהיעדר תקציב וזה עוד לפני הקיצוצים הצפויים בתקציב 2021 (כאשר יהיה אחד).

הכנסות נפת באר שבע, לא כולל העיר באר שבע, לפי מקורות. מקור לנתונים: הלמ"ס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s