בדרך לשוקת שבורה


הרשומה הזאת התפרסמה בסוף אוגוסט בגלובס, מפרסם אותה שוב עם כמה הרחבות ועדכון להווה

יוזמת השרים דרעי וכץ מה-16.8 לחבילת סיוע נוספת לעסקים בדמות הנחות בתשלומי הארנונה אושרה השבוע ב-15.9. המתווה החדש, אשר ילווה את הרשויות המקומיות עד יוני 2021, צפוי להזרים סיוע של 2.2 מיליארד שקלים לעסקים בשני מסלולים: הנחה בהיקף של 95% מסך החיוב לעסקים שמחזורם עד 200 מיליון שקלים ושנפגעו בהיקף של מעל ל-60% (כלומר, חלה ירידה של 60% ויותר במחזור העסקאות ביחס לאותה תקופה אשתקד). כמו כן, תוענק הנחה בהיקף של 95% גם לעסקים שמחזורם נע בין 200 מיליון שקלים ל- 400 מיליון שקלים ושנפגעו בהיקף של למעלה מ-80%. בד בבד, ישופו הרשויות המקומיות בסכום כולל של כ-2.2 מיליארד שקלים בשל אובדן ההכנסות בגין הנחות אלה.

מתווה זה הוא המשך להנחות בארנונה שניתנו לרוב העסקים שסגרו את שעריהם עקב הסגר בחודשים מרץ-מאי. גם בחבילת הסיוע השניה שאושרה, הרשויות המקומיות יקבלו שיפוי על ההנחות עבור אותם עסקים שזכאיים להנחה.

תמריצים שליליים לעבודה

עוד לפני שמדברים על הרשויות, כדאי להתייחס לבעייתיות של התמריצים השליליים שמייצר המתווה הזה – ראשית, מדובר על מתווה שמקנה הנחות רק למי שהכנסתו ירדה מתחת לרף מסוים. עסקים עלולים להגיע למצב שבו בשבוע האחרון של החודש הקובע הם מגלים שהם מתקרבים לרף ההכנסה שמעליו לא יקבלו הנחה – ואז הם יחליטו לסגור את העסק לשארית החודש כי ההנחה שווה יותר מההכנסות הצפויות להם. ומה לגבי עסקים שיזהו את המצב הזה שבועיים לפני הסוף של החודש הקובע? בסופו של דבר, חוסר הלינאריות של המתווה מייצרת תמריץ שלילי לעבודה ומכניסה שיקולים זרים למערך השיקולים של העסקים בניהול העסק. המצב דומה לתמריצים שליליים אחרים שקיימים במתווים של משרד האוצר ורשות המיסים בכל הקשור למענקים אחרים "רק אם המחזור שלך ירד ב-X% ורק אם זה בגלל הקורונה אתה זכאי להנחה", זאת במקום "הנה טבלה של קשר לינארי בין ירידה במחזור והיקף המענק. קורונה, לא קורונה, נעזור לכם"

מנגנון הבדיעבד

בעיה נוספת של המנגנון הוא שההנחות מתרחשות בדיעבד. רק אחרי שהעסק מדווח למס הכנסה ורק אחרי שאושרה לו ההנחה, אישור שהועבר לרשויות המקומיות, העסק זכאי להנחה שאותה הוא יקבל רטרואקטיבית. הבעיה במנגנון הזה הוא שהעסקים צריכים לרוץ (בדיעבד) אחרי ההנחה ומנגד, הרשויות לא יכולות לצפות מה יהיו הכנסות הארנונה הסופיות שלהן, גם אחרי שגבו אותן.

עדכון 18/9/20: שר האוצר כץ הודיע ב-17/9/20 (יום אחרי שפורסמו התקנות) שיהיו שינויים כך שגם מי שהכנסתו ירדה ב-25% יהיה זכאי להטבות ומענקים, כולל הנחות בארנונה. כמו כן עסקים שלא יפטרו עובדים יזכו במענק. אמנם באיחור של יום מפרסום התקנות, אבל עשו תיקון. אם זאת, עדיין אין רמז להכנסת לינאריות בתקנות העתידיות.

עוד ידיים בתהליך

את כל המנגנון של ההנחות תנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שחקן שעד כה לא היה מעורב בתהליכים הקשורים לקורונה (לפחות לא באופן גלוי). הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תצטרף להתחיל לקלוט בקשות מעשרות אלפי עסקים ברחבי הארץ בהיקפים שלהערכתי גדולים בסדר גודל מהיקף הפניות שהיא מקבלת בשוטף. במקום שכל ההתנהלות תעשה בין הרשויות ורשות המיסים (שבפועל מחזיקה במידה האם מגיע לעסק הנחה), הוסיפו גורם מתווך ש"על הדרך" גם אוסף מידע על העסקים בישראל מעבר לרשימת העסקים הבסיסית שהוא מנהל באופן רגיל. אני לא מכיר את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ולא יודע מה היא עושה באמת, אבל עצם זה שהכניסו שחקן נוסף לתהליך בהכרח מסרבלת אותו.

המתווה לא מספיק והרשויות יגלו שאין מספיק כסף

ובחזרה למתווה – המענק הנוכחי מכוון לעסקים שנפגעו מהקורונה, אך ייתכן והסכום אינו מספיק בכדי לתת מענה להיקף העסקים הגדול שצפוי להיסגר בגלל המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה.

על פי נתוני למ"ס, בין השנים 2015-2018 נסגרו כל שנה כ-32-34 אלף עסקים, כאשר בשנת 2019 נסגרו כמעט 40 אלף עסקים. אמנם באותן שנים נולדו יותר עסקים ולכן מס' העסקים הכולל גדל בין 2015 ל-2019 ב-47.5 אלף עסקים, אך צפוי שבשנת 2020 מס' העסקים שיסגרו עקב הקורונה יגדל מאד ואולי אף יכפיל את עצמו – ומנגד לא צפוי שמספר העסקים שיפתחו יפצה על מספר העסקים שנסגרו.

על פי נתוני הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, בין השנים 2015-2018 לא הצליחו הרשויות לגבות ארנונה מעסקים בהיקף של מיליארדי שקלים כל שנה (גידול ביתרות פיגורים מגבייה שוטפת, ראו טבלה וכן הרחבה בקובץ בסוף הרשומה). על אף שהקשר בין מס' העסקים הנסגרים להיקף הכספים שהרשויות לא מצליחות לגבות אינו ישיר, ניתן להניח שסגירת עסקים היא תורם משמעותי לפיגורים השוטפים בתשלומי הארנונה מעסקים.

אובדן הכנסות ארנונה

בהתחשב בנתוני סגירת העסקים בשנת 2019, אשר מציגים קפיצה במס' העסקים שנסגרו, ניתן להעריך כי גם יתרות הפיגורים מגביה שוטפת יגדלו אף הם. היות וטרם פורסמו נתוני הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות לשנת 2019, קשה לדעת מהו הסכום המדויק, אך בימים אלה משרד הפנים כבר מחזיק בידיו את הנתונים הללו וסביר שסכום המענק, 2.2 מיליארד שקלים, נגזר מסכום זה.

במידה ומשרד הפנים קבע את היקף המענק לעסקים על סמך נתוני יתרות הפיגורים השוטפות של 2019, שנה שלא התרחש בה משבר כלכלי, הרי שגובה המענק שהוקצה לטובת העסקים שנפגעו בקורונה צפוי להיות נמוך מהנדרש ומי שיספוג את ההפרשים הן הרשויות המקומיות ובראשן הערים הגדולות – אשר חלקן כבר ספג חלק מהעלויות של המענקים הקודמים (הרשויות האיתנות השתתפו במענק שניתן בגל הראשון).

מתווה הנחות זה, בדומה למתווה של הגל הראשון, לא כולל בתוכו אובדן הכנסות מארנונה ממגורים ועלול לגרור, בדומה לגל הראשון, מחאה מצידן של רשויות מהמגזר הערבי אשר רוב הכנסותיהן מגיעות מארנונה ממגורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s