היועץ הכלכלי של הרשות המקומית

הכתבה על "אמנת האיכות האדריכלית והתכנונית בישראל" המתממשת ובאה הזכירה לי שוב את הפרק הראשון של הספר Order without Design של אלן ברטאוד, שבו הוא מדבר על הכשלים של התכנון המודרני ברחבי העולם במחצית השניה של המאה הקודמת, תוך שהוא מצביע על הסיבה העיקרית לכשל התכנון – המחשבה של אדריכלים שהם יודעים הכי טוב מה נכון בשביל האנשים שהם מתכננים עבורם, פעמים רבות מבלי לבדוק את זה בפועל ובניתוק מכוחות השוק.

אני מאד בעד מדדים לתכנון איכותי וחושב שהיעדר מדדים לאיכות התכנון מובילים ללא מעט בעיות בתכנון הישראלי ובתכנון בכלל, אבל אם יש משהו שלמדתי מהספר של ברטאוד וגם מהעבודה המעשית שלי הוא שתכנון שבו האדריכל הוא המוביל ושאר היועצים, בין אם הם עובדים איתו על "תכנון הוליסטי" בשלב ההתחלה או תוך כדי התהליך, הוא תכנון שבסופו של דבר לא מספיק מחובר למציאות ולא פעם מנסה לעצב אותה מבלי להבין שיש דברים שאי אפשר לעצב, כי השוק חזק יותר או כי העיצוב הזה מייצר עיוותי שוק (וחוסר יעילות).

תכנון טוב הוא תכנון שבו הכלכלה והתכנון עובדים ביחד – הכלכלה קובעת את גבולות הגזרה (עונה על השאלה "מה לא") והתכנון פועל בתוך גבולות אלה (יוצק את ה"כן"). זו הגישה שלי שאני עובד עם מתכננים (עד כה הוכיחה את עצמה) והיעדר הגישה הזאת הוא מה שמוביל ללא מעט כשלים בתכנון שאני נתקל בהם – ואז צריך למצוא דרכים להתמודד עם כשלים אלה.

אחרי כמה שנים שאני עובד עם רשויות וכותב על רשויות, הגעתי למסקנה שברשויות המקומיות, במיוחד הגדולות שבהן, חסרה פונקציה הכרחית שתשמש כגורם שעוזר לנווט את התכנון הכלכלי של הרשויות המקומיות, בין אם התכנון של המיסוי העירוני והרגולציה העירונית (שרובה בעלת משמעות כלכלית), התכנון הפיזי של השימושים והשפעתם על הכלכלה העירונית, התייעלות ארגונית ושיתוף פעולה אזורי לקידום תעסוקה. אפשר לומר שהיועץ הכלכלי של הרשות (היועכ"ל) צריך לעשות מה שאני עושה, אבל באופן יומי ומתמשך, תוך עבודה מתוך הארגון וצבירת ידע בארגון במקום כיועץ מזדמן (או יועץ בריטיינר).

היועכ"ל הוא לא תחליף לאגף אסטרטגיה ולא בטוח שהוא צריך לעמוד בראש האגף הזה. הוא גם לא מחליף את הגזבר, כי בעוד שתפקידו של הגזבר לנהל ולפקח על הכסף של הרשות, תפקידו של היועכ"ל הוא לפקח ולנווט את הכלכלה העירונית, הכלכלה המוניציפלית והכלכלה האזורית למקום יותר טוב, תוך שהוא תומך בפונקציות העירוניות השונות בקידום היעד הזה – ליווי כלכלי של תכניות בניין עיר, הטוויה של רגולציה עירונית שתקטין את הנטל הרגולטורי ותשפר את איכות החיים של העסקים והתושבים, פיקוח על החוסן הכלכלי של הכנסות הרשות מחד אך גם על גמישות ההוצאות ויעילות השירותים שניתנים על ידי המחלקות השונות. בכל הנוגע לערים הגדולות בישראל, היעדר של פונקציה כזאת הוא תקלה, שכן הן מרכזות את עיקר הפעילות הכלכלית במדינה ולכן ההשפעה של הפעולות שלהן על הכלכלה הישראלית ועל אחוז גדול מהאוכלוסייה משמעותית – לטוב ולרע.

אז לפני שהאדריכלים והמתכננים העירוניים לוקחים אותנו לעולם יותר טוב של איכות אדריכלית ותכנונית, רצוי שהרשויות יפעלו קודם להוסיף ברשויות הגדולות תקן קבוע של יועץ כלכלי שידאג לדברים "הפשוטים", כמו התפקוד הכלכלי התקין והבריא של הערים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s