שאנחנו בוחרים לגור בישוב כלשהו, אחד הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מעליו הוא העובדה שיהיה לנו בסביבת המגורים תשתיות ציבוריות אשר יספקו את מה שאנחנו לוקחים כמובן מעליו – בתי ספר, גני ילדים, ספריות, מרפאות, מקומות לאירועי תרבות, מתנסים ועוד. ככל שהישוב יותר גדול, אנחנו מצפים שיהיו יותר פונקציות ציבוריות כאלה זמינות – ובגיוון הולך וגובר.
להמשיך לקרואקרן הארנונה היא מציאות (עגומה) מוגמרת. המנגנון שגיבש האוצר לדרבון הרשויות המקומיות לקידום יחידות דיור ול"צדק חלוקתי" בין הרשויות ששפר מזלן והן במרכז הארץ לעומת הרשויות שלא יוצא לדרך ב-2024. הרשומה הזאת תתמקד בהנחות היסוד של ההקצאות של כספי הקרן ומקורותיה – ומה רשויות יכולות לעשות בכדי להרוויח מהקרן ולשלם לה פחות, גם אם יש להן הרבה ארנונה שלא למגורים.
להמשיך לקרואאחד החסרונות המרכזיים בלהיות יועץ כלכלי לרשויות מקומיות בתחום של כלכלה מקומית, במיוחד בישראל, הוא שבכל מקום שבו אני הולך אני רואה כשלים כלכליים שנוצרים בגלל תכנון – בכל מרחב ציבורי שבו אני הולך בישראל אני או מתבאס או רואה פוטנציאל לא ממומש.
להמשיך לקרואקוראי הבלוג הוותיקים יודעים שעל אף שאני יועץ כלכלי לרשויות מקומיות, התואר שלי אינו בכלכלה אלא בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל (וזה גם מופיע בביו). בכדי להסביר מה מהנדס אווירונאוטיקה כמוני יכול ללמד מתכנני ערים, אני אסביר מה עשיתי במשך קרוב ל-20 שנים.
להמשיך לקרואבסוף מרץ 2023 קפצתי לסופ"ש במזרח ברלין יחד עם השותפים מבילד אסטרטגיה אורבנית. לא היה יום שלא התפעלתי מהעיר ובמיוחד מהתכנון של הבלוקים העירוניים. אחד המאפיינים התכנוניים הבולטים של מזרח ברלין, במיוחד באזור מרכז העיר (ה-Mitte), הוא בניה ב"קו אפס" והחצרות הפנימיות. בניה ב"קו אפס" מתייחסת לבניה בה חזית המבנה יושבת על המדרכה ומהווה את הדופן הפנימית שלה. [בתמונות – דוגמאות לרחובות עם חזית פעילה במרכז מזרח ברלין]
אזור מרכז העיר רובו בנוי בבניה מסוג זה, עם דפנות בקו אפס בכל צידי הבניין – ועדיין הרחובות יחסית רחבים והבלוקים העירוניים אינם קטנים. השילוב הזה מאפשר מגורים שאינם מרגישים צפופים או חנוקים בזכות החצרות הפנימיים שיש לבניינים– והחצרות הפנימיות האלה הן פנינים של ממש.
חצרות פנימיות רבות הן פשוטות – מקום עם מספר מקומות חניה (למכוניות ואופניים), גינה אחת או שתיים
אבל יש גם חצרות שהן הרבה יותר מזה – חצרות בהן יש חזית גם בחצר הפנימית שמובילה למגוון שימושים – חנויות, משרדים, מוזיאון, פאב ואפילו תיאטרון
אנחנו נחשפנו לחלק מהחצרות האלה במסגרת סיור שערך לנו אמיר מ"אמיר בברלין", שסיפר לנו שחלק מהחצרות האלה אפילו לא מוכרות לתיירים שמגיעים לברלין ולא יודעים שצריך "לחפש אותן", מה שהופך את המקומות האלה למקומיים מאד.
החצרות הפנימיות בברלין מאפשרות חללים מקומיים, כיוון רוח נוסף ובחלק מהמקרים עוד מרחב מסחרי. חצר פנימית אינה קונספט ייחודי לברלין – גם מרכז ברצלונה מוכר מאד בבניינים עם חצרות פנימיות וגם בישראל יש מרחבים עירוניים שבהם יש בניה עם חצרות פנימיות – במרכז ת"א, בשכונת פלורנטין
שכונת פלורנטין, אשר ידועה בגריד הרחובות הצפוף שלה, גם מאחסנת מקבץ צפוף של בלוקים עירוניים עם חצרות פנימיות. אם זאת, כאשר צוללים לתוך החצרות הללו ניתן לראות כי הכינוי המתאים יותר לחצרות הללו הוא "חצר אחורית" – אזור מוזנח, מופר ע"י תוספות בניה בחלקם האחורי של הבניינים, סככות ומחסנים אשר הופכים את החצרות הללו ללא נעימות.
בעוד שברלין מראה שחצר פנימית יכולה להיות נכס לדיירים ולתושבי השכונה, פלורנטין מראה שחצר פנימית יכולה להיות גם מפגע, חצר אחורית, כפי שאפשר לראות בתמונות שצילמתי בבלוק שיושב בין רחובות חיים ויטל, פרנקל, אברבנאל ופלורנטין.
כנראה שצריך לעבור עוד כברת דרך בשביל שבישראל לא רק ידברו על תכנון בקו אפס, כי אם גם יישמו אותו וידאגו שהוא יחזיק לאורך זמן. ייתכן והמענה להיבט התחזוקה לאורך זמן נעוץ במבנה הניהולי של בלוק המגורים, אולי אפילו במודל שמיישמים בברלין. אבל זה לרשומה אחרת
המדד המוניציפלי 