לתקן את נוסחת מענקי האיזון בפחות מ-1,500 מילים

משרד הפנים הקים את ועדת שראל בכדי לדון בשינוי של נוסחת מענקי האיזון. הועדה הוקמה כחלק מההסכמות מול רע"ם ושולבה בהחלטה 550 של הממשלה. האמת היא שאני מדבר על הצורך בעדכון של הנוסחה כבר מ-2015 ולכן הופתעתי (וקצת התעצבנתי) שביקשו לסכם כל כך הרבה רשומות לתוך 1,500 מילים. אבל מסתבר שזה אפשרי בקצת פחות מ-1,470. אז הנה הטיוטה שלי (הקישורים לרשומות הרלבנטיות לא ישולבו במסמך שאשלח, אבל חשוב שקוראי הבלוג יכירו את התמונה הרחבה יותר):

להמשיך לקרוא

על המשמעות – אירוח בפודקאסט של תמיר דורטל

התארחתי בפודקאסט "על המשמעות" של תמיר דורטל. דיברנו על הרבה נושאים, לא מעט קפיצות בין נושא ונושא. בהמשך אני אוסיף לרשומה הזאת הפניות לרשומות שבהן יש הרחבה על הנושאים השונים שעליהם דיברנו, כי רוב אם לא כל הדברים שאליהם התייחסתי קיבלו התייחסות בבלוג עצמו.

אבנים לפני חול

התארחתי לאחרונה אצל תמיר דורטל לשיחה על השלטון המקומי בישראל. ההזדמנות לשוחח על השלטון המקומי סביב השאלה "מקומו של השלטון המקומי והאם צריך לחזק אותו?" עשתה לי לא מעט סדר. אבל דווקא אחרי השיחה המוקלטת, כאשר דיברנו על הרפורמות שנמצאות לפתחו של משרד הפנים בתחום השלטון המקומי, עלתה הסוגיה שבה אתמקד ברשומה זו – איזו רפורמה צריך לעשות קודם?

להמשיך לקרוא

היועץ הכלכלי של הרשות המקומית

הכתבה על "אמנת האיכות האדריכלית והתכנונית בישראל" המתממשת ובאה הזכירה לי שוב את הפרק הראשון של הספר Order without Design של אלן ברטאוד, שבו הוא מדבר על הכשלים של התכנון המודרני ברחבי העולם במחצית השניה של המאה הקודמת, תוך שהוא מצביע על הסיבה העיקרית לכשל התכנון – המחשבה של אדריכלים שהם יודעים הכי טוב מה נכון בשביל האנשים שהם מתכננים עבורם, פעמים רבות מבלי לבדוק את זה בפועל ובניתוק מכוחות השוק.

להמשיך לקרוא

איתנות פיננסית יחסית

משרד הפנים פרסם בפברואר 2021 מסמך ובו מדד חדש לאיתנות פיננסית לרשויות המקומיות. המסמך נכתב עבור הוועדות הגיאוגרפיות ככלי להערכה של חוסן כלכלי יחסי של הרשויות הניגשות לוועדה. את גיבוש המדד הובילו היועצים הכלכליים של הוועדות הגיאוגרפיות – יועצים חיצוניים אשר מלווים את הוועדות וכותבים עבורן חוות דעת אוביקטיביות כנגד חוות הדעת שמגישות הרשויות המקומיות, בדומה לחוות הדעת שאני הגשתי לוועדה של ת"א בת-ים (לא מדובר על נוהל חדש, זה קרה גם בעבר בוועדות אד-הוק).

לקח לי זמן לגבש דעה על המדד הזה, בין היתר כי המסמך הצליח לבלבל אותי (ואני לא היחיד) ורק אחרי שפניתי עם שאלות לאחד היועצים שאני מכיר הבנתי איפה טעיתי בהבנת המדד. ברשומה הזאת אסביר, במילים שלי, את המדד ואתייחס ליתרונות והחסרונות שלו. בנוסף אני אציג חישוב מעניין שהופך את המדד היחסי ליותר "אבסולוטי", יש למה לצפות.

להמשיך לקרוא