לא מעט שורות נכתבו בבלוג על הישובים השונים בישראל, על המרחבים הכפריים והעירוניים, על הכלכלה של מרחבים אלה. אם יש עקרון כלכלי מוביל שעולה מכל הניתוחים שבוצעו עד היום, הרי שהעקרון הזה מדבר על יתרון לגודל ויתרון לצפיפות. אמנם המבנה הדו רובדי מצמצם חלק מהעלויות השוטפות של הישובים הקטנים בזכות הרובד המתנדב של הועד המקומי, אבל עדיין, מועצה אזורית היא מבנה תפעולי יקר מעצם כך שהיא צריכה לתת מענה לאוכלוסייה המפוזרת על פני שטח נרחב. בנוסף, הגישה למשאבים והיכולות שהפגין/מפגין המגזר הכפרי בפיתוח מרחבי תעשייה ותעסוקה הביאו אותו למצב שהוא עשיר יותר ולכן מוציא יותר כסף (חוסר יעילות כתוצאה מ"עושר" יחסי).

במהלך החודשים נובמבר 2022 ועד פברואר 2023 התכנסה הוועדה הגיאוגרפית לבחינת איחוד רשויות ושינוי מעמד מוניציפלי ודנה בישובים גדולים במועצות אזורית, או ליתר דיוק – מה עושים עם ישובים גדולים במועצות אזוריות.

אוטוטו עשור לבלוג ועדיין לא כתבתי בצורה מסודרת על כלכלה מוניציפלית של מועצות אזוריות. כתבתי בפירוט על רשויות עירוניות, הרצתי בעבר על מועצות אזוריות, אבל טרם הצגתי סקירה מסודרת במקום אחד. וזה מה שאני אשתדל לעשות ברשומה הקרובה.

הדיון הפומבי הראשון של הועדה הגיאוגרפית לשינוי מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות שדנה בישובים גדולים במועצות אזוריות התקיים ב-7 לנובמבר 2022. זהו הדיון הראשון בסדרה של דיונים שמטרתם, כפי שהוגדרה ע"י יו"ר הועדה גבי מימון, לקיים שימוע ושיתוף ציבור בכדי לנסות ללמוד מה קיים היום בממשק בין מועצות אזוריות וישובים גדולים בתחומיהם. הקטליזטור לדיונים בנושא זה הם הדיונים שהתקיימו בנושא צור הדסה וישובי השומרון – דיונים אלה הציפו את הצורך בגיבוש תפיסה סדורה בנוגע לתהליכי שילוב או היפרדות של ישובים גדולים (במעמד ועד מקומי) מהמועצות האזוריות אליהן הם משוייכים, בין היתר מתוך הבנה שיש לפחות עוד ישוב אחד שצפוי להיכנס לתהליך דומה (עתלית, י.ש.) וכן עוד 17 ישובים בגודל 4,000-10,000 תושבים שצפויים לגדול לגודל שמתאים לסטטוס של מועצה מקומית.