ירושלים


בחרתי לנתח את ירושלים ראשונה בגלל שירושלים היא ללא ספק הרשות המורכבת והקשה ביותר – אוכלוסיה מגוונת, תקציב גדול והרבה ממוצעים סטטיסטיים שמסתירים את האמת. לשמחתי "לא טעיתי", רק שלא הערכתי כמה קשה יהיה להסיק מסקנות לגבי העיר מתוך הנתונים שבהם אני משתמש.

כאשר בוחנים את ירושלים לפי המדדים, בולט שמבחינות רבות היא "לא שייכת" לדירוגה הסוציואקונומי (4) – הניהול הכלכלי והמשאבים שמוקצים לטובת התושבים מאפיינים ערים בדירוגים גבוהים יותר. רושם זה רק מתעצם כאשר נכנסים לאתר הרשות ורואים שהעיר מנוהלת בכלים ניהוליים מרשימים מאד ובשקיפות גדולה. כמעט ואין ערים בארץ שלרשותן עומדים גופי מחקר וגופי תכנון כמו אלה שעומדים לרשות ירושלים.

לצערי המורכבות של העיר "גדולה מדי" על הכלים שבהם אני השתמשתי. ההבחנה המרכזית שאני אתייחס אליה אינה סוד גדול – לירושלים יש בעיה למשוך אליה עסקים, קושי שלדעתי גם מדיר ממנה אוכלוסיות יותר חזקות ובכך מנציח את מגבלות התקציב של העיר ויכולתה להשקיע יותר בתושבים. בגלל בעיה זו היכולת של ירושלים להחזיר את חובתיה מוגבלים – בטווח הארוך מדובר על משקולת שרק תפגע בעיר.

היכולת של התושבים בירושלים להיות מעורבים ולדעת יותר על העיר שלהם גדולה מאד בזכות נגישות למידע על הניהול של הרשות, לא מדובר על דבר טרויאלי ולכן כדאי וחשוב שהתושבים ינצלו זאת בכדי לעבוד עם הרשות שלהם, לשאול שאלות ולאתגר אותה בכדי לשפר את איכות חייהם בעיר.

מה הייתי שואל את ראש העיר אם הייתי תושב?

  1. כיצד הוא מתכוון להגדיל את היקף התעסוקה בעיר בלפחות 10% בקדנציה הבאה שלו? – הייתי מצפה לשמוע לא רק על תוכניות לפיתוח מרכזי תעסוקה חדשים או על ההטבות שנותנת המדינה לעסקים בירושלים, אלא על הטבות שנותנת הרשות לעסקים ויפתחו עסק בירושלים
  2. כיצד הוא מתכוון לעודד אוכלוסיה חזקה לעבור לירושלים? – שאלה זו מתחברת לשאלה הראשונה, מכיוון שזו האוכלוסית המטרה שצריכה לאכלס ולפרנס את העסקים החדשים. העובדה שההשקעה בתושב בירושלים נמוכה ביחס לערים שבהן גרות אוכלוסיות אלה פוגעת באטרקטיביות של ירושלים לאוכלוסיות אלה

תקציר הניתוח המלא

  • ירושלים היא עיר מגוונת ומורכבת ולכן הניתוח שבוצע מהווה רק הצצה למצבה הכלכלי של העיר.
  • הרשות משקיעה חלק משמעותי ממשאביה העצמיים בתושבים ביחס לכלל ההשקעה בתושב. היקפי ההשקעה גבוהים ביחס לערים במעמד סוציואקונומי דומה.
  • מצב הגרעון השוטף של העיר משתפר עם השנים אך היקף החוב לא קטן באופן משמעותי. בפועל החוב עובר מהגרעון להלוואה
  • הוצאות הרשות אינן חורגות במרבית הסעיפים למעט הוצאות הבכירים
  • עיריית ירושלים "מצטיינת" בהעלאת הארנונה לתושבים משנה לשנה ומנהיגה מדיניות ארנונה שמפלה לרעה את אוכלוסיית משפרי הדיור, אם כי זו לא מדיניות ייחודית רק לה
  • תוכניות הפיתוח הקיימות של העיר מרשימות, אך בהיבט של גידול בעסקים לא קיימת צמיחה משמעותית בין 2003-2011. יתרה מזאת, העלאת הארנונה לעסקים נעשית באופן שמכרסם ביתרונות הקמת עסק בירושלים (יתרונות עקב הטבות מס ותמיכות ממשלתיות אחרות).
  • נגישות המידע באתר הרשות מצויינת וראויה להעתקה לרשויות אחרות

הניתוח המלא Jerusalem

קובץ הנתונים בו השתמשתי לניתוח Jerusalem data

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s