תל אביב – יפו


אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה.

המאפיין הלא צפוי הוא היקף הנחות הארנונה והפטורים שנותנת הרשות, היקף הנחות השווה במשקלו על התקציב לזה של ירושלים. ניסיתי לחשוב על גורמים שיכולים להוביל להיקף הנחות ארנונה משמעותי שכזה. ההתאמה בין השנים בהן היקף ההנחות גדל לשנים בהן גלי המהגרים מאפריקה היו בשיא הובילו אותי לחשוב שאולי זה המקור לגידול, אך גודל השינוי בהנחות, כמעט 400 מיליון ש"ח מ-2008 ל-2011, אינו יכול לנבוע רק מאוכלוסיה זו (בחישוב אצבע הגעתי לסכום שאינו עולה על 50 מיליון). מכיוון שכיוון זה נפסל נבחנה האפשרות כי הגורם הוא הברור מעליו – תושבי ת"א נחלשו כלכלית מאז 2008 ולכן היקף ההנחות מארנונה על סמך מבחן הכנסה גדל – אך לפי נתוני שכר ורווחה מצבם הכלכלי (הממוצע) של תושבי ת"א דווקא השתפר. מכיוון ששתי הסיבות הנ"ל אינן מספקות מענה לשאלה, יש צורך לבצע בדיקה שחורגת מהניתוחים שמבוצעים במסגרת המדד המונציפאלי ולכן אשאיר את השאלה הזאת לתושבי ת"א.

מעבר לשני המאפיינים הנ"ל בולט היקף השכר של עובדי העירייה, הן במשקלו על תקציב הרשות והן בכמות הבכירים ברשות. זהו אחד המקומות שבהן העיריית ת"א יכולה להשתפר בכדי לפנות יותר משאבים לטובת התושבים

מה הייתי שואל את ראש העיר אם הייתי תושב?

  1. כיצד הוא מתכוון לפעול בכדי לייעל ולשפר את השירותים שנותנת העירייה כך שתעלה לתושב פחות כסף?
  2. מי "נהנה" מכל ההנחות בארנונה שגדלו כל כך בשנים האחרונות?

תקציר הניתוח המלא

  • תל אביב-יפו יכולה להיות בקלות "אוטונומית ת"א" – תלותה בתקציבים מהממשלה היא הנמוכה בישראל ועיקר הכנסותיה מגיעות מעסקים, הבסיס הכלכלי היציב ביותר עבור רשות מונציפאלית
  • ההשקעה הכספית בתושב בתל אביב גבוהה ויציבה לאורך השנים.
  • מצב הגרעון השוטף וסך החובות של העיר השתפרו מאד מאז 2004 ובמגמה הנוכחית תשלם הרשות את כל חובותיה
  • השכר לעובדי הרשות (מונציפאלי בלבד) מהווה 33% מכלל הוצאות הרשות – חריג ביחס לכלל הרשויות (2# בארץ). סעיף הוצאות הבכירים ברשות חורג נוכח כמות הבכירים הגבוהה ביחס לסה"כ העובדים ברשות (בכיר לכל 40 עובדים)
  • בסעיף הארנונה בולטת מגמת העלייה בהיקף ההנחות והפטורים מארנונה. היקף ההנחות והפטורים הכפיל את עצמו בין 2008 ל-2011 והוא גדול אף מהיקף ההכנסות ממקורות ממשלתיים.
  • תוכניות הפיתוח הקיימות של העיר מקיפות וניכר שהרשות מעודדת את התושבים לקחת חלק בתוכניות אלה דרך אירועי שיתוף ציבור
  • הנגישות למידע באתר הרשות טובה מאד

הניתוח המלא Tel Aviv Yaffo

קובץ הנתונים בו השתמשתי לניתוח Tel Aviv Yaffo data

3 מחשבות על “תל אביב – יפו

  1. פינגבק: פטור מ-520 מיליון ש"ח בשנה | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: איחוד בת-ים ת"א | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: תקציב ת"א – יפו 2015 | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s