פטור מ-520 מיליון ש"ח בשנה


שנה שעברה סיקרתי את ת"א ואחד הממצאים שנתקלתי בהם הוא פטור הולך וגדל מארנונה, פטור שהגיע בשנת 2011 להיקף של 720 מיליון ש"ח. על אף שהסוגיה הזאת הייתה לא ברורה, לא הייתה לי את ההבנה או האמצעים לחקור את הסוגיה לעומק.

לפני חודשיים, אחרי שצברתי קצת ניסיון והבנה בנושא הארנונה, הגשתי לעיריית ת"א בקשה במסגרת חוק חופש המידע עם מספר שאלות בנוגע לאותם 720 מיליון ש"ח. התשובות שקיבלתי מעניינת מכיוון שנראה שת"א היא העיר היחידה, מבין הערים שיצא לי לחקור, שהדוחות הכספיים שלה משקפים את הפטורים הללו – ככל הנראה אף אחת מהערים שבחנתי לא יישמה את החישוב החשבונאי שת"א החלה לבצע בשנת 2009 בכדי לשקף את הפטורים הללו. חשוב להבין שהנחות מארנונה הן החלק קטן ב-720 מיליון ש"ח. פטור חל באופן אוטומטי על חלק מתשלום הארנונה של המוסד המשלם (פטור שגם יכול להגיע ל-100%, תלוי במוסד).
אבל מה בעצם שונה בת"א? כפי שניתן לקרוא בתשובה, עד 2009 הדוחות של ת"א שיקפו רק את ההכנסות נטו מהארנונה קרי, רק את הסכום שהמוסדות שילמו (כך שבמקרה של פטור מלא אין "עדות" לכך שכסף היה אמור להיכנס) כאשר החלק שהוגדר כ"פטור מארנונה" התייחס להיקף ההנחות מארנונה (לפי מבחן הכנסה) ומרכיבים נוספים שאינם קשורים לפטור. החל מ-2009 הדוחות של ת"א משקפים את מלוא פוטנציאל הארנונה של ת"א – החלק שמשולם והחלק הפטור כאשר החלק הפטור מתייחס לכל לפטורים שנתנה העירייה – הנחות מארנונה (לפי מבחן הכנסה) וכן פטורים הנובעים מסוג המוסד המשלם, לכל המוסדות בתחומיה.

עיון בדוחות 2012 מראה כי עיריית ת"א נותנת בפועל פטור שנתי שוטף של 520 מיליון ש"ח (בשנת 2012) וזהו הסכום עליו התייחסה הרשות בתשובה שהיא נתנה לי (שאר הסכום הוא בעיקרו הנחות ארנונה של 145 מיליון ש"ח). לצורך הנוחות בניתי הצגה גרפית של הנתונים, כאשר הפטורים שהעירייה נותנת מוצגים לפי שני קריטריונים,שם המוסד ולפי סיווג המוסד (בין הקריטריונים יש חפיפה). אני ביקשתי לראות את עשרת המובילים בפטורים מארנונה וכך נראית החלוקה של הפטורים:

discount by organizationdiscount by organization type

אז מה בעצם אפשר לומר על משהו שהוא על פניו "סוגיה חשבונאית"? לדעתי יש לה חשיבות גדולה:

1. שקיפות – לתושב שקורא את הדוחות שאינם מכילים את התיקון המדובר אין בכלל אפשרות לדעת מהם היקף הפטורים שנותנת הרשות שלו ולכן לא יודע שהמידע קיים, גם אם החוק מגדיר כי קיים פטור כזה

2. שקיפות – כאשר תושב יודע שהרשות נותנת פטורים, הוא יכול לשאול את הרשות שלו מי מקבל פטורים (כפי שאני עשיתי). היכולת לשאול את השאלה חשובה כי פטור משמעותו סיבסוד של המוסד ע"י אותם משלמי ארנונה שאינם זכאים לפטור. במקרה של ת"א מדובר בעיקר על סיבסוד שניתן ע"י העסקים בעיר.

3. שקיפות – אחת הקטגוריות במדד שבי"ל לשקיפות של הרשויות המקומיות היא שקיפות בנושא מענקים ותמיכות. לפי מדד 2012, תחום זה הוא אחד התחומים בהן השקיפות של הרשויות היא הנמוכה ביותר – ציון ממוצע של 39%. פטור מארנונה היא תמיכה לכל דבר ועניין ולכן אי דיווח על תמיכה מקטינה את השקיפות של הרשות כלפי תושביה. לפי ראיתי, הרשימה המלאה של מקבלי הפטורים צריכה להיות מוצגת באתר של הרשות ולא רק עשרת המוסדות שמקבלים את הפטורים הגדולים ביותר.

ואם עדיין לא השתכנעתם שחשוב שהמידע הזה יהיה גלוי, אולי זה ישכנע אתכם- 520 מיליון ש"ח, הפטור השנתי השוטף שנותנת עיריית ת"א למוסדות הזכאים, שווה ערך להכנסות מארנונה של נתניה בשנת 2012 והוא אף גדול מסך ההכנסות שקיבלה ת"א מהמדינה באותה שנה. מדובר על סכום המהווה כ-14% מפוטנציאל ההכנסה השנתי שהשוטף של ת"א (3.5 מיליארד ש"ח בשנת 2012) וכ-25% מסך החובות של ת"א בשנת 2012 (גרעון + מלוות)
סכום לא מבוטל שכזה, יש חשיבות גדולה לכך שהוא יוצג באופן גלוי וברור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s