גבעתיים


גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה.

כאשר "חופרים קצת" ברקע הכלכלי של גבעתיים לומדים שמצבה של גבעתיים היה יותר גרוע לפני עשור, כאשר ב-2002 נכנסה הרשות לתוכנית הבראה בכדי להתמודד עם גרעון גדול. תוכנית ההבראה כללה קיצוצים משמעותיים בהוצאות הרשות, קיצוצים שבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהשקעה נמוכה בתושב בנתוני 2011. עוד נתון לא מעודד הוא היקף החובות של הרשות – אמנם מצבה של הרשות השתפר בין 2004 ל-2011 אך במצב של היקף חובות המהווה מעל ל-50% מתקציב הרשות וסטגנציה בהכנסות, שיפור משמעותי אינו נראה לעין.

אם זה לא מספיק, עדיין קיימים מספר "איומים" על איתנותה הכלכלית של הרשות:

  1. תמ"א 38 ותוכניות פינוי בינוי ממוקדות מגורים – גבעתיים היא עיר ישנה וכמות הבניינים בה שיכולים לעבור תהליך תמ"א 38 גדולה, כמו גם הפוטנציאל למתחמי פינוי בינוי. האיום בתוספת מגורים ללא יכול איזון בתוספת שטחי תעסוקה יכולה להכריע את תקציבה של גבעתיים.
    בחינה של פעילויות פיתוח העיר שמוצגות באתר הרשות מראה כי בעיות אלה ידועות ובדיקה של היקף הבניה למגורים ותעסוקה העתידיים מראה כי יש תוכניות לבצע איזון מחודש של שטחי הבניה בעיר ולאחר השלמתן (בעוד עשור) מצבה של גבעתיים ישתפר ביחס להיום אם כי לא ברור מה יהיה היקף הבניה לתמ"א 38 ופינוי בינוי בעיר בעשור זה – ייתכן ומדובר רק על מתן מענה שימנע מהמצב להתדרדר אך לא בהכרח להשתפר
  2. הוצאות השכר מתוך הוצאותיה של הרשות הן הגבוהות בארץ (34%) באופן עקבי.

מה הייתי שואל את ראש העיר אם הייתי תושב?

  1. "כיצד הוא מתכוון למנוע בתמ"א 38 ותוכניות פינוי בינוי להכריע את תקציב ההשקעה בתושב של הרשות?" במקרה זה הייתי מצפה למתן מענה מעבר לתוכניות הקיימות מכיוון שהן נותנות מענה לבנייה הנוספת (למגורים) שכבר מתוכננת.
  2. "כיצד הוא מתכוון לצמצם עוד את היקף הוצאות השכר של הרשות?". הבסיס לשאלה זו ברור, כל שקל שלא הולך לשכר מגיע לתושבים

תקציר הניתוח המלא

  • מצבה הכלכלי של גבעתיים אינו טוב, בין היתר בגלל שעיקר הכנסותיה מבוססות על ארנונה למגורים. מצבה הכלכלי של הרשות עומד ביחס הפוך למצבה של האוכלוסיה שגרה בה – רשות “עניה” עם אוכלוסיה חזקה
  • ההשקעה הכספית בתושב נמוכה ביחס לממוצע באשכול 8 ואף ירדה במהלך השנים.
  • מצב הגרעון השוטף וסך החובות של העיר השתפר מאז 2004, אך היקף החובות עדיין גבוה מ- 50% מהכנסות העיר
  • השכר לעובדי הרשות (ללא חינוך ורווחה) מהווה 34% מכלל הוצאות הרשות – הגבוה ביותר בארץ מבין כל הרשויות. סעיף הוצאות הפנסיה ברשות גדל באופן חריג ביחס לשינוי בכמות הפנסיונרים שנוספו למצבת הפנסיונרים של הרשות.
  • בחינה של כלל הפרמטרים של הכנסות העיר מראה כי היא קרובה למיצוי ההכנסות מהארנונה.
  • תוכניות הפיתוח הקיימות של העיר נותנות מענה למצבה הכלכלי של העיר ומימושן ישפר את מצבה. לעיר תוכנית מתאר מעודכנת
  • הנגישות למידע באתר הרשות סבירה, אבל המידע מספק. אין עדות לכך שהרשות מעודדת שיתוף ציבור.

הניתוח המלא Giv'atayim

קובץ הנתונים בו השתמשתי לניתוח  Giv'atayim data

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גבעתיים

  1. פינגבק: משלוש יוצא אחת | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s