ראשון לציון


זכייתה של ראשון לציון כרשות האיתנה ביותר מבין הרשויות הגדולות (מעל 50 אלף תושבים) הופך אותה לקנה מידה מצויין ל"קצה החיובי" בסקלה של המדד המוניציפלי. אני מודה שתחילה לא האמנתי שאמצא עיר חזקה יותר מהרצליה (אותה ניתחתי באופן חלקי בעבר), אך כאשר בחנתי את הנתונים לפי המדדים שבניתי לא היה ספק שראשון זכתה במעמד זה בצדק.

כאשר בוחנים את ראשון לציון לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (ירידה לאשכול 6 ב-2011) לבין החוסן הכלכלי של הרשות, מצב ההפוך מזה שקיים בגבעתיים. נתון זה מחזק את הסברה שאין קשר בין חוזק האוכלוסיה לבין חוסן הרשות בה הם גרים (בעתיד אולי אכתוב על זה פוסט)
עוד נתון שבולט הוא שלמרות מצבה הכלכלי המצויין של הרשות, רק בשנים האחרונות (מ-2008) מצב זה בא לידי ביטוי בגידול בהשקעה בתושבים. עדיין קיים פער בין ההשקעה הממוצעת בתושב בראשון לבין ההשקעה הממוצעת בתושב באשכול 6 ו-7 וכן בהשוואה מול ההשקעה הממוצעת בתושב בעשר הערים הגדולות, אך ייתכן שפער זו, שנובע משקעה "בחסר" בתקציב פעולות (שעיקרו תחזוקת העיר), לא בהכרח מעיד שהתושבים מקבלים שירותים ישירים (חינוך, רווחה, תחזוקת עיר) שנופלים מאלה שמקבלים תושבים בערים שמולם בוצעה ההשוואה. במסגרת הניתוח שבוצע איני יכול לרדת לרזולוציות מפורטת שיכולה לתת תשובה לפער זה.

לראשון יש עוד כברת דרך עד שרמת ההשקעה הממוצעת בתושב תגיע לרמות הממוצעות באשכול שעליו היא שייכת, אך לרשות יש "בעיות של עשירים" – היא אינה צריכה לחשוש להיעדר מקורות תקציביים ויכולה להתרכז בזיהוי ההזדמנויות בהם ההשקעה בתושב תהיה המיטבית. לאור העובדה שתושבי ראשון נחלשו כלכלית בשנים האחרונות, כפי שמצביעה הירידה של ראשון מאשכול 7 לאשכול 6 בדירוג הסוציואקונומי*, לדעתי יש מקום לחפש הזדמנויות להשקיע בתושבים במקומות בהם ההוצאה הכספית של התושבים החלשים גבוהה ביחס להכנסתם (כגון פרויקטים שמוזילים עלויות תחבורה). הורדת ארנונה באופן גורף (כפי שנעשה בשנים 2012 ו-2013) אינה בהכרח משרתת באופן מיטבי את התושבים, במיוחד שמדובר על אחוזים קטנים.

מה הייתי שואל את ראש העיר אם הייתי תושב?

  1. האם מדיניות של הורדת ארנונה באופן גורף אכן משרתת את התושבים יותר טוב ביחס להשקעות ממוקדות במסגרות שמחזקות אוכלוסיות חלשות?
  2. מדוע אין תהליך שיתוף ציבור ממוסד ושקוף ברשות?

* השינוי התרחש למרות שכל המדדי ההלמ"ס של הכנסה ממוצעת של התושבים עלתה – הסתירה הזאת בנתוני ההלמ"ס לא ברורה לי

תקציר הניתוח המלא

  • ראשון לציון היא זכתה בתואר הרשות האיתנה ביותר בישראל עפ"י סקר BDI-Coface לשנים 2011-2012. בחינת איתנותה הכלכלית לפי המדד המונציפאלי תומכים בזכיה זו – ראשון לציון במצב כלכלי טוב מאד ביחס לרשויות רבות.
  • למרות מצבה הכלכלי הטוב ההשקעה הכספית בתושב נמוכה ביחס לממוצע באשכול, אם כי היא עלתה מאז 2008 באופן משמעותי – 500 ש"ח נוספים לתושב
  • לעיר אין גרעון ולמרות שסך חובתיה לא השתנו משמעותית בשנים האחרונות, היקף החובות קטן משמעותית ביחס לתקציב
  • חלקו היחסי השכר עובדי הרשות (ללא חינוך ורווחה) מסך ההוצאות גבוה מעט ביחס לממוצע עשרת הערים הגדולות אך הוא מגמת ירידה לטובת השקעה בתושב.
  • ההכנסות מארנונה ממגורים ומעסקים שוות במשקלן כאשר במגמה הנוכחית משקל ההכנסות מעסקים יגדל.
  • תוכניות הפיתוח הקיימות של העיר מקודמות מתוך תפיסה של שיתוף ציבור אם כי בפועל שיתוף הציבור בולט רק בהקשר של תוכנית האב לשנת 2030
  • הנגישות למידע באתר הרשות טובה

הניתוח המלא Rishon

קובץ הנתונים בו השתמשתי לניתוח Rishon data

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s